"היום בתניא" יום ד' כ"ח ניסן
תניא "ליקוטי אמרים"
המשך פרק מ"ב (עמוד 121)
שנה פשוטה
⛳
היראה בראותו את המלך:
לעיל דובר על יראה שהאדם מגיע אליה, מתוך ידיעה שתמיד הקב"ה נמצא לידו והוא מביט ומסתכל על מעשיו (אף שהוא עצמו אינו רואה אותו).
וכעת עובר רבנו ליראה נעלית יותר, בהבחינו שהנה הוא רואה כעת את המלך, ובעצם בכל מקום שאליו הוא מגיע, הוא מבחין שהנה, מלכו של עולם לפניו, הנה הוא רואה אותו, ואף נמצא בקירוב מקום אליו.
...
בראית פנימיותו של המלך:
נקדים, שאף שכל אדם מורכב מגוף ונפש, הרי שאת אישיותו מעצבים כוחותיו הנפשיים דווקא ("פנימיותו וחיותו") ולא גופו הגשמי.
וכדוגמת הרואה מלך בשר ודם, שהיראה מהמלך אינה מגופו הגשמי, אלא מתוך הערכה פנימית ל"פנימיותו וחיותו" והמעלות שהוא מבחין במלך בעיני שכלו.
הנה, כך גם לענייננו, עם ההבחנה בעיני שכלו, כשהוא מסתכל על כל הנמצא בעולם, שבעצם "אור אין סוף ברוך הוא (הוא אשר) מלובש בהם להחיותם", הרי שהוא יתעורר ביראתו.
...
זכרון תמידי נוסף:
בסיום פרק מ"ב, מוסיף רבנו: שכדי שיראת ה' תהיה קבועה בלבו כל היום, עליו גם לזכור תמיד את לשון חז"ל "קבלת עול מלכות שמים" - שהוא כענין "שום תשים עליך מלך". שאין זה ענין הבא מלמעלה, אלא דבר שהוא צריך להשיגו בעבודתו.
וכן עליו לזכור תמיד, שהקב"ה מצידו, מניח את העליונים ואת התחתונים, ומייחד את מלכותו עלינו. ובמקביל, גם אנחנו מצידנו, מקבלים עלינו את מלכותו יתברך.
...
השתחוויות בשמונה עשרה:
על האדם גם לזכור, כי ההשתחוות שבתפילת שמונה עשרה (הבאים לאחר "קבלת עול מלכות שמים" שהיתה בדיבור בקריאת שמע), נועדו, כדי לחזור ולקבל את מלכותו יתברך בפועל ממש, במעשה.
וכמבואר בחסידות במקומות אחרים: שבאופן כללי, כל השייכות של העם אל המלך נעשית על ידי קבלת עול. ועם קבלת העול במעשה (בהשתחוות בשמונה עשרה), מבטא העם שהתקשרותו את הקב"ה היא גם בגופו ובכל עניניו הגשמיים.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.