א. ירבה בצדקה בימי החנוכה, ומובא ב"יסוד ושורש העבודה" (שער י"ב, פ"א) סגולה בכל השנה להיות ממחזיקי התורה ובפרט בימי החנוכה, שזה מסוגל גם לתקן פגמי הנפש בנתינת הצדקה.
ב. מי שאין לו כסף, מחוייבים גבאי הצדקה ליתן לו נרות או כסף לנר חנוכה.
ג. בספר "מועד לכל חי" (סימן ז"ך) כתב ואמר, מי יתן והיה דב"כ מקום שיש עניים שיהיו מתנדבים שמן לחלק לעניים לצורך נר חנוכה, דהרי כמה בני אדם מחלקים יין לארבע כוסות, והרב המגיד למד חיוב לעני בנרות חנוכה מדין ארבע כוסות. ומור זקני רבנו חיים פינטו הקטן זצוק"ל אשר היה ידוע בנתינת הצדקה הגדולה שלו היה מקפיד שלא להדליק נרות חנוכה עד שידע בבירור שלכל עניי העיר יש שמן להדליק החנוכה, והאור של מצוה יהיה דלוק בכל בתי עם ישראל.
ד. אבותי ורבותי זצוק"ל נהגו בימי חנוכה לשלוח כסף לתלמידי חכמים שבעיר וכן למלמדי התלמוד תורה, וידם הייתה פשוטה יותר מכל ימות השנה לעניים נזקקים כעין ימי הפורים.
ה. רבנו חיים פלאג'י זצוק"ל ב"ספרו מועד לכל חי" אומר, מקובל מצדיקים קדמונים שביום ראש חודש טבת יש להדליק כוס שמן זית לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס ולתת ח"י שקלים לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס ולבקש בזכותו לכל הדברים, ודבר זה בדוק ומנוסה ואין תפילתו חוזרת ריקם בכל מה שיבקש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.