רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 11 בינואר 2017

*"יוחק בספר לזכרון עולם"* - מכתב מרגש שנכתב מעומקא דליבא ערב יום הכיפורים *מכבוד האדמו"ר למרת אמו הרבנית זרי תליט"א*

למרת אמי הצדקת, רבת המעלות עטרת תפארת לראשי. 

הנה כותבים אנו שורות אלו בבקשה שתשתדלי להעתיר בעדי ביום הכיפורים הזה ובעד כל הקהילה הקדושה, ואל תצערי עצמך עלינו מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי לתיקון שלחני אלוקים. ובעזרת החונן לאדם דעת, משיגים השגות עצומות אשר לא זכינו להן בין עומק הדברים, בזמנים אחרים מעומק המושגים וקוצר ההשגה, אך מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה וב"ה נכנסים אנו ליום הדין עם רכוש גדול ועם אסיפת ניצוצות הקודש מרובים. 

וחשבנו איך להפיג את הצער והכאב מליבך הרחום והחנון, ויודעים אנו שרק על ידי דברי ה' ליבך ישמח, ולכן מביאים אנו לך את המעשה המובא ברבנו הבן איש חי זצוק"ל (בספרו עוד יוסף חי - פרשת לך לך) מעשה בחכם אחד מקובל גדול שמצאו לו עלילה בשקר מצד הממשלה, והמושל הניחו בבית האסורים ולא הניחו לישב עם האסירים ביחד, אלא הניחו בחדר אחד קטן שיהיה בבית האסורין לבדו, ויצו שאין רשות לשום אדם לבוא אליו ולדבר עימו. ואחר שנחבש בבית הסוהר שלושים יום, יצא זכאי בדינו בבית הועד של המשפט, ויצא בשלום מבית הסוהר יום אחד ושלושים לכניסתו שם. אך בדרך נס נתן לו השי"ת ישוב הדעת בבית הסוהר, והיה לומד סוד בימים ובלילות וזכה לחדש חידושים רבים ע"ד הסוד, ונעשה אצלו שיעור חשוב. 

וכשחזר לביתו ביום ל"א, נשאר בליל ל"ב נבוך מאוד על מיטתו לדעת על מה זה ועל מה זה קרה לו הדבר, להיות אסור שלושים יום במקום צר כזה. והן אמת אשר עזרו הקב"ה, ועשה חיבור ע"ד הסוד ולא היה לו שם מחסור מצד הנפש, אך ודאי מצד הגוף היה לו צער גדול למה הוצרך לבוא כאן, וישן אותו הלילה מתוך הרהור ומחשבה לחקור על מה שהיה לו בזה. ויחלום אותו הלילה חלום אחד, שהוא לבדו היה מהלך במדבר גדול והנה לקראתו זקן א' מהודר מאוד, וידמה בעיניו שזה הזקן הוא מבני עולם הבא או מלאך מן השמים והולך בצורת אדם. ויגש אליו ויאמר לו אדוני אני נבוך בדבר אחד אם תוכל להודיעני טעמו של דבר, ויענהו דבר דבריך, ויאמר הגד לי מה הסיבה אשר נחבשתי שלושים יום בבית הסוהר שהיה קשה צר ומר. 

ויאמר לו הזקן תחזיר ראשך ותראה מה יש אחריך, והחזיר ראשו וראה שלשה סיעות של ילדים, כל סיעה יש בה ילדים הרבה ומהלכים בזה אחר זה, וכולם פרצופים שלהם שוים ודומים לפרצוף של החכם ההוא, וכולם יפי תואר ויפי מראה בתכלית החשיבות והיופי. ויאמר לו הזקן בעבור אלו הילדים נכנסת לאותו בית הסוהר הקשה, כי אלו הילדים היו נשמות קדושות מגולגלים בדומם שבחדר ההוא הקטן שישבת בו שלושים יום, יש בהם שהם משורשי מצד הנפש, ויש מהם שהם משורשך מצד הנשמה, ולכן כולם דומים לך, ולכך נחלקים לשלושה סיעות, וכל סיעה תקנת ובררת אותם בעשרה ימים, ולכך ישבת שם שלושים יום. 

וא"א לתקנם ולהוציאם אלא רק ע"י לימוד הסוד שתלמוד במקום ההוא ממש, ולא תוכל למשוך אותם מרחוק ע"י לימוד שתלמד בביתך, וגם א"א שיהיה תיקונם ע"י אדם אחר זולתך, ולכך גלגלו מן השמים שתהיה עלילה עליך כדי שבעבורה תכנס לאותו בית סוהר. 

ולולא הייתה העלילה היכא משכחת לה שתלך אתה שם ותלמד לימוד של הסוד, וגם בהשגחה פרטית מן השמים שמו בלב המושל שיגזור שלא יהיה רשות לשום אדם לבוא אצלך כדי שלא יפריעוך מלימודך, כי היום קצר והמלאכה מרובה ונתן לך השי"ת ישוב הדעת שתלמד הסוד בלי שום בלבול כלל, כדי שיהיה כח בלימודך ובחדושי תורה שלך להוציא אותם הנשמות מאותו הכבל של הדומם המגולגלים בו באותו מקום, וכן עשית והצלחת בזה. והרי אלו הילדים ההולכים אחריך, הן הן בניך שתמצא לפניך בעוה"ב בגן עדן ותשמח בהם. 

ראה כמה הרווחת באותם השלושים יום וכמה טובה השגת בהם, וכל אלו הנשמות היו מצפים לביאתך שם, ובפרט כי היו שם נכרים טמאים עוסקים בניאוף וכיוצא, והיו מוסיפים טומאה באותו מקום קודם בואך והיה צער גדול לאותם הנשמות, ובביאתך שם יצאו לחירות. ויקץ החכם משנתו והנה חלום, וישמח על הדבר ויעש מן חדושי תורה שחידש שם חיבור, וקרא שמו בשם מתיר אסורים ע"כ. 

והנה מרת אמי שתחי', יודע אני בבירור שכל הגלגול אשר גלגלני הקב"ה למקום זה, ועוד ביום פטירת משה רבנו רבנן של כל ישראל יום ז' באדר, להיות בודד בחדר ולישב ולעמול ולירד לעומקה של הלכה ושל נסתרות התורה יסודות גדולים ותיקונים נשגבים טמונים בדבר זה. ויודעים ומרגישים שמחים, ואוספים את ניצוצות הקודש ובונים מרכבה לשכינה הקדושה, ויודעים אנו שרק דברים אלו הם נחמה פורתא לצערך ויגונך, כי מים רבים לא יכבו את האהבה והמסירות שלך, אך האמונה והדבקות והנחישות אשר זרעתם בנו, עומדים איתי והולכים מחיל אל חיל בעבודת ה' ובשבירת המידות ובהכנעה לפני הבורא יתברך. 

ומבקש אני בלב נשבר שתמחלי מחילה גמורה לכל המלעיזים אשר הלעיזו אף שלא ידעו על מה מדברים, מוטב יהיו שוגגין ולא יהיו מזידין, והוא רחום יכפר עוון. ומפה ולהבא כותבנא לטבא, ובעזרת ה' לשנה הבאה בירושלים הבנויה בחן, בחסד וברחמים, ובמיתוק הדינים. ונראה בתשובת רשעים ועושי עוולה שוב מחרון אפיך והנחם על הרעה לעמך.

באהבה מרובה ובהכנעה, ובבקשת מחילה וסליחה ערב יום הדין בנך האוהבך ורואה בך דמות מקודשת, וכעין פני הסבא קדישא ופרישא רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל אשר מסרת נפש בעדו, ימליץ עלינו מן השמים ונראה ישועה בקרוב ממש.
המצפה לישועה גדולה בקרוב ממש

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה