שלום וברכה
האם כבודו זוכר את המאבקים האדירים בעמנואל תשס"ז ובקרית ספר תש"ע לפני למעלה מ- 15 שנה?
מאבקים שקמו עקב אי קבלת "ילדה" של אב שהחליט לא לשתוק.
האם השתנה דבר מה מאז?
התשובה היא ...לא רבתי.
מוסדות החינוך לא קולטים ולא מוכנים לשמוע בשום פנים ואופן לקבל ילדים ונוער ממוצא ספרדי.
ואנחנו בעצמנו לא מסוגלים להתנתק מהחינוך האשכנזי
ולא מסוגלים לפתוח לעצמנו חינוך עצמאי ספרדי.
והתשובה לכך היא ברורה: אנו כצאן ללא רועה.
אין לנו רועה שינהיג אותנו
אין לנו רועה שילכד אותנו
אין לנו רועה שידריך אותנו
הטלאים צועקים "הצילו"
הטלאים נטרפים על ידי הזאבים בזה אחר זה
ואין רועה ואין שומר ואין מרחם
ואני לא רואה את ההצלה שלנו במוסדות האשכנזים,
להיות שם זה לא הצלה, זה גלות שבגלות,
אני זועק לאבא שבשמים
אבא, תרחם על שארית הצאן.
חייבים להתארגן לתפילות במקומות הקדושים
ולזעוק לקב"ה שירחם עלינו
ויתן לנו ישועה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.