בין מורשת אביו לבין מסורות העדות

 

שלום לר׳ חיים היקר,

בשני טקסי הכתרתו חזר הראשל״צ הנכנס על אותה הצהרת כוונות: 1) יש לכבד את כל תלמידי החכמים, גם אם איננו מסכימים איתם בהלכה. 2) את הספרדים מאחדים פסקי מרן, וכפי שהחזיר אביו הגדול את העטרה ליושנה, קיבלנו הוראות מרן, ולאורו נלך. 3) אחדות בין העדות אין פירושה יצירת מנהג אחיד, אלא שכל אחד יישאר עם מנהגיו ויכבד את מנהגי השני.

כמובן הוא רמז בנקודות 1 ו־3 שהוא יתקן את מה שקלקל אחיו. אבל אין מה לעשות שהנקודות 2 ו־3 אינן מסתדרות.

עובדא היא שאביו הגדול הוא שפעל ליצירת מנהג אחיד והוא ביטל באופן סיטונאי את מנהגי כל העדות, כולל עדתו הוא (הבבלים). "קבלת הוראות מרן" שימש אצלו כסיסמה לשנות ולהחליף מנהגים גם מדעת מרן לדעה אחרת.

לשם דוגמה: כשכל הספרדים נהגו שלא להניח תפלין בשחרית של תשעה באב, כדעת מרן הש״ע, הוא הנהיג להניחם כמנהג בית כנסת המקובלים בית אל.

כשרוב ככל הספרדים נהגו בברכת כהנים שהכהנים מתחילים יברכך כדעת מרן, הוא הנהיג כמנהג הבבלי החדש שהונהג ע״י הבן איש חי שהש״ץ מקרא גם את התיבה "יברכך" (ובכך קיבל את הוראת הרמ״א).

כשרוב ככל הספרדיות נהגו להדליק נרות שבת לפני הברכה, (כדעת הרמ״א, החיד״א, הבא״ח, ועוד) הוא הורה להם שזה מנהג בטעות וצריכות לבטלו ולברך מקודם, כפשט הרמב״ם והש״ע.
הבא״ח כתב להצדיק את מנהג הבבלים שהנשים אינן קורעות באבלן, והוא הורה שזה מנהג בטעות וחייבות לקרוע. (פסק תמוה, כי על הרבה דברים אחרים שמפורש בתלמוד ובשולחן ערוך שצריך לקרוע, הצדיק את המנהג שאין קורעים).

כיצד הרב דוד מתכוון לצעוד בין שתי הדרכים המנוגדות? אין זה סוד שאביו רצה ליצור פה מנהג אחיד, והיה רגיל לומר "אתה פה בארץ ישראל, אתה לא במרוקו/בתימן". הוא צריך לבחור: או פסקי אביו, או כל העדות שומרות על מנהגיהן.

ימים יגידו.

בכל אופן, כל זה אינו קשור לתפקידו כרב ראשי מטעם, אלא רק יש לזה משמעות אם יזכה למסור שיעורים לרבים (אם הלוויין יעבור אליו) ולהשפיע עליהם.

דרך אחת לשלב בין שתי הדרכים היא לרמות ולטעון: אמנם אני מסכים עקרונית שצריך לשמר את המנהגים, אבל מנהג זה ומנהג זה ומנהג זה אינו נקרא מנהג... כגון מה ששמעתי אותו טוען על מנהג המרוקאים שלא לאכול אורז בפסח, שאילו היה מנהג זה בכל מרוקו זה היה מחייב, אבל הוא שמע שהיו כפרים (אילו כפרים? הרוצה לשקר ירחיק עדותו) שאכלו אורז, ולכן כל המרוקאים יכולים לעשות התרה. (וכי נאמר זאת גם על האשכנזים? אם המצא ימצא איזה כפר נידח בפולין שאכלו בו קטניות, כל הפולנים או אף כל האשכנזים יוכלו לעשות התרת נדרים?!)

ואולי הוא החליט לשנות את גישתו כי הוא קלט מתוך התנהגות אחיו שגישה זו יצרה רק מחלוקות ופירוד ולא אחדות, ומנהג אחיד יבוא רק עם המשיח, או עם הזמן בלי כפייה.

ימים יגידו