מאת פישל קדוש
שבוע טוב
שבוע נחמד עבר על כוחותינו. הכל התחיל במתנת השמאל לביבי, הירי בקיסריה. השמאל היה ענק. יותר מזה הוא לא יכול להיות לימין.
המשך בהאג. צו המעצר יצר זהות מוחלטת ביבי-ישראל, אילץ את השמאל להתייצב מאחוריו (מפחדים משלהם), וחיזק את המותג הבי"ל עם ריח עז של דרייפוס. כר נרחב לנסיקה פוליטית.
המתנה השלישית היא מתנת על, ומגיעה גם היא בעטיפת דרייפוס: פרשת פלדשטיין. טירוף דעת של פרקליטות שמתעקשת להציג עצמה כשטאזי, מציגה את השמאל כדיקטטורי ברמות של צ'אושסקו עם ניחוח של טימטום עז, ומייצרת נרדפות במינון גבוה, שמגיעה עד חוגי השמאל המתון, שמתחיל להשתכנע שהשמאל בעל די.אנ.איי. סטלינסטי.
שלוש מתנות עם השלכות ארוכות נגן, שיקעקעו את יסודות השמאל בישראל.
בסוף השבוע הגיעו 2 מתנות נוספות. הודעת ישראל כץ (בראיון עם ברדוגו), שלא יאפשר עוד לרמטכ"ל להדיר אנשי ימין מהמטכ"ל, יניב עשור יישאר. המסר: ימניים לא יסולקו והסתיימו ימי גלאנט, והרמטכ"ל לא יקבל עוד את הרמטכ"ל כחותמת גומי. עם מסקנות מעשיות גם בחוק הגיוס.
ההודעה השניה של כץ היא המתנה החמישית: אין עוד מעצרים מנהליים, וחשוב מכך: שר הבטחון גם אינו חותמת גומי של ראש השב"כ – שינוי עומק דרמאטי, שמסיים את ימי הקיסרות של "מערכת הבטחון" – קרי ראש השב"כ והרמטכ"ל.
יבול מניח הדעת, ושבוע טוב.
ושהשבוע הבא יהיה "עוד יותר טוב, ועוד יותר טוב"..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.