"היום בתניא" יום ג' כ"ה חשון

 

"היום בתניא" יום ג' כ"ה חשון
"אגרת הקדש" 
פרק ל"ב
שנה מעוברת
⛳
אגרת ל"ב:
אגרת זו נכתבה בשנת תקע"א. וכנראה היא היתה האחרונה מבין אגרותיו של אדמו"ר הזקן, שהיתה בעצם "מאמר חסידות" שהוא שלח אל החסידים באגרת מיוחדת.
במרכז הפרק מבחינים אנו בהבהרת ההבדל שבין שני הפסוקים, "צדקתו עומדת לעד" ו"צדק לפניו יהלך".
בדברי הפתיחה, מביע רבנו את ברכתו לגבאי הצדקה שקיבלו על עצמם לאסוף את הצדקה (שהוא אירגן) עבור יושבי ארץ ישראל - ולפנינו, ברכה על העבר ובקשה שיוסיפו לעסוק בזה גם לעתיד. 
וכידוע ש"גדול המעשה (האות מ' מנוקדת בשוא) יותר מהעושה", "ותחשב לו לצדקה" (= לזכות).
...
"צדקתו עומדת לעד":
"ועל העושה" את הצדקה (בהשפעת  המתרים), ניתן לומר את הפסוק "צדקתו עומדת לעד".
בדבריו מדייק רבנו לומר: שהמילה "עומדת" במשפט זה היא לשון נקבה. ורמז יש בה למי שצדקתו (והנתינה שלו) לא היתה בהתעוררותו העצמית, אלא כאחד ש"מקבל את התעוררות לבו הטהור מגדול המעשה" (מהמתרים) שהשפיע עליו - שהתנהגותו  היא בבחינת "נקבה" המקבלת את השפעתה מאחרים. ואף על פי כן" "צדקתו עומדת לעד", כפי שהוא אצל כל אחד שתורם ביוזמת עצמו.
במישור הרחב יותר מביע הכתוב, שגם צדקתם של אלו "עומדת לעד" עד זמן התחיה - שאז יהיה גילוי האור ה"סובב כל עלמין", הניתן כשכר "לכל צדקה וחסד שישראל עושים בעולם הזה מנדבת ליבם הטהור".
...
"צדק לפניו יהלך":
(לעומת "צדקתו עומדת לעד") ה"צדק" שבפסוק זה שהוא בלשון זכר, מתייחס לחסד שמתעורר בלב האדם  מעצמו, לאחר מסירות הנפש שלו ב"אחד" בקוראו את שמע.
חסד זה, הוא "כלי" הפועל את ההמשכה של האור ה"סובב כל עלמין" למטה מטה בעולם הזה הגשמי, שיהיה בבחינת גילוי בזמן התחיה - ובפרטיות יותר, הוא ממשיך את ה"פנים העליונים", בחינת הפנימיות של "אור אין סוף", "מלמעלה מהאצילות עד עולם העשיה".
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 

🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ