רגעי השבוע - פרשת וירא
הסיבה שעלינו לדעת מי נבחר לנשיא ארה"ב / כיבוד ההורים שהביא לשיקום והצלחה / השדכנית שנכדה זוכה להחזיר עטרה ליושנה / קבלת פנים של המושל הצעיר ביותר ברוסיה
א. אזכיר על הציון
חדשים לבקרים נשמעות בימים אלו העדכונים על המינויים השונים, שקובע נשיא ארה"ב הנבחר דונאלד טראמפ. ואלו הטוענים שמבינים הם במהלכים אלו, תוהים ומפרשנים את דעתם על פלוני שמתאים למען היהודים, לעומת אלמוני שפחות מוכר עם אינטרסים לטובת עם ישראל בארץ ישראל. ולא רק שם, גם כאן ברוסיה יש אופטימיות גדולה עם החלפת השלטון בארה״ב. מובילי דעת קהל הוגים כבר את הצבת פסלו של טראמפ בכיכר במוסקבה שתישא גם את שמו, ובחנות מזון מפורסמת אף עיצבו השבוע מנת מזון בדמותו.
"אותנו לא מעניין מי נבחר. ההסתכלות שלנו חייבת להיות שונה על תוצאות הבחירות"! היה זה בהתוועדות בשבת שחלפה, והרב הראשי הרב לאזאר שליט"א לאחר דבריו על פרשת השבוע, עבר לדבר קצת אקטואליה - הבחירות המדוברות כל-כך שהתקיימו שלשה ימים לפני כן בארה"ב: "זה שנבחר איש שהלך להתפלל באוהל הרבי בריש גלי - זה מה שמעניין בכל הסיפור, ולא כל השאר", אמר נחרצות.
וכאן הוא שיתף שיחה קצרה שהייתה לו עם מר דייוויד פרידמן, מי שהיה שגריר ארה"ב בישראל בקדנציה הראשונה של טראמפ, שסיפר לרב על מה שהיה לו לפני כחודשיים עם טראמפ עצמו, שבמשך חודשים ארוכים חרש את אמריקה לאורכה ולרוחבה, עד שהיו ימים, בהם ביקר באותו יום בשלושה כינוסי בחירות בשלוש ערים שונות.
אל אחת מטיסות אלו התלווה פרידמן, שניצל את ההזדמנות וסיפר לטראמפ על אוהל הרבי. הוא לא חידש לו כלום. דונאלד שמע גם שמע, וערב הבחירות בהם ניצח - נסעה בתו הגיורת להתפלל באוהל. אך לוח הזמנים הצפוף והגדוש באירועים לא אפשרו לו לחשוב להגיע בעצמו לתפילה. מאידך, יועצים שונים הציעו לו לנסוע לבקר במסעדה יהודית ותיקה בשכונת וויליאמסבורג. מסעדה מוכרת במאכליה היהודיים ובאווירה מיוחדת ששוררת בה מזה דור או שניים. טראמפ שוכנע, השכונה כולה התכוננה, הרוחב צוחצח והמסעדה הוברקה כמו לקראת חג הפסח. אך באותו בוקר, נפטר בעל המסעדה באופן פתאומי, והביקור בוטל כמובן מיד.
"אתה לא מבין שעליך לבקר במקום קדוש כמו אוהל הרבי?!" - אמר לו פרידמן מעל מדינת קליפורניה באותה טיסה. טראמפ הסכים לדבריו, העמיד עובדה ליועציו, והתפילה באוהל הרבי נערכה ברגש רב, בזמן מכובד ובאופן שכל העולם ראה, כי צדיק גוזר והקב"ה מקיים. אחרי הביקור פנה טראמפ אל פרידמן, והודה לו מאוד על העצה שלו ועל האפשרות להתפלל במקום קדוש כזה.
"וכעת נאמר 'לחיים', שהאיש שהתפלל אצל הרבי, יהיה האיש שגם יזכה להביא שלום ושלווה בין העמים והמדינות" אמר הרב שליט"א למשתתפי ההתוועדות.
ב. אם אני לי מי לי?!
הוא רצה מזמן להגיע, אני מזמן רציתי שמישהו כמוהו יופיע, וההשגחה העליונה דאגה לתווך בינינו והרעיון קרם עור וגידים. התאריך נבחר, ענייני האש"ל סודרו, וקיבלתי את פניו של האיש הצעיר דודי קפלר, הנושא בתואר 'בלוגר'. תיאור שהאוכלוסייה הצעירה בעיקר מודעת אליו, לאחר שפרץ בשנים אלו, ומתברר כי השפעת הכותבים גדולה, עד בלתי נתפסת. במיוחד קפלר זה, שביחס לכמות הציבור החרדי בארץ ישראל - הוא כנראה החזק מכולם, ופרסומיו בפלטפורמות השונות שהוא מפעיל ברשת - מגיעים למאות-אלפי צפיות ובכל העולם.
אבל לא תמיד הוא היה כזה. מתברר כי עוקביו הנאמנים מכירים את סיפור חייו, ואותי שלא נחשפתי אליהם עד היום, הוא שיתף במהלך השבוע שחלף על התמודדויות קשות עד קשות מאוד בחייו, בגשמיות וברוחניות. את חלקם הוא צלח לגמרי, ויש כאלו שהוא עדיין באמצע הדרך. "בכל פעם שכיבדתי את הוריי, ראיתי הצלחה בכל עניין. לעומת תקופת בהן התעלמתי או התעמרתי בהם, ספגתי נזקים בכל דבר" - אמר לי כמה פעמים.
הוא עלה על ז'אנר משלו. ובזוויות הצילומים המיוחדים בשילוב קולו המרגיע, הוא יודע להציג סיפור של מוסד או אדם, גם במסגרת של שלושים שניות. חשוב היה לי להביא לצופיו הרבים את יופייה של יהדות רוסיה בראשותו של הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, שרבים מהם לא נחשפים לפרסומים שלנו בעיתונים או בבמות שונות אחרות. עברנו יחד לראות - לפחות את חלקם - של המוסדות במוסקבה, קצת בפטרבורג ומעט בעיר סמרה - כדי לפרסם את הפעילות היהודית המדהימה שזכינו כאן ב"ה, ולהביאה לידיעת העולם - והתגובות הנלהבות היו מיידיות ורבות מאוד.
באחד הימים השבוע, לאחר סדרת ביקורים אינטנסיביים, חתמנו את הסיור בארוחת ערב במסעדה הנפלאה מעל בית הכנסת "בלשוי ברוניא" שבמרכז העיר. משם לקחתי את אורחי לסיור ברחובות הסמוכים, בהם ממוקמים מבנים המסוגננים בארכיטקטורה מרתקת ביופיים. הגענו עד לאזור 'אגמי הפטריארך', וסיפרתי לו כי שמעתי מכבר שעל רקע המבנים היפים עומד לו לפעמים צלם מפורסם, מתעד עוברים ושבים שונים, ובתהליך מעניין הוא מפיק מהם קליפים בסגנון ייחודי ומעלה אותם לרשתות. במשך השנים, הוא צבר פופולאריות ועוקבים רבים.
והנה אנו רואים איש צעיר יושב בכיכר, ומצלמה גדולה בידיו, אך נראה בלי מצב רוח. ניגשתי ושאלתי אותו אם הוא אותו צלם מפורסם, והוא הסמיק וענה: לא. אני רק מנסה לחקות אותו...
שנינו התכנסנו במחשבות והרהורים לכמה דקות, ואז אמרתי לו: "אתה יודע מה הצלחתך? אתה לא עושה חיקוי לאף אחד. אתה עושה את מה שאתה גילית על עצמך ויודע היטב איך לעשות זאת. אתה המקור. לא חיקוי של אף אחד. זה סוד הצלחתך"! הוא חשב מעט וענה לי: "ככל שיותר התעמקתי בי, השקעתי בעצמי, יכולתי יותר להעניק ויותר לגרום טוב. זו הרגשת שליחות שאני חש בכלל, ובמיוחד כאן במוסקבה"!
ג. לב מלכים ושרים ביד ה'
היה זה לפני כעשרים ושש שנה. אל העיר סמרה שבמזרח רוסיה, הגיע לבקר הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, לאחר ששנתיים קודם לכך, עברו להתגורר בעיר זו בן-דודי היקר הרב שלמה דייטש עם אשתו וילדיו הקטנים, כדי לשמש כשלוחי הרבי ולחדש את הקהילה היהודית המפוארת שהתקיימה במקום בשנים עברו. מושל סמרה והמחוז, שהיה נרגש לבואו של האורח הדגול, שח לו מיד כי ברצונו להעניק לו מתנה. הרב לעומתו השיב, כי אין צורך במתנמה, ולא לשם כך הגיע עד הנה.
"בכל זאת, בוא איתי בבקשה ברכבי" אמר לו המושל, והם יצאו לדרך עד למרכז העיר. הרכב נעצר מול בניין עם לבנים אדומות, שמתוך הריסותיו נראה שבעבר עמד כאן בניין רב-רושם ומבין חלונותיו ניכרו סממנים יהודים. אנחה כבדה נפלטה מפי הרב בראותו עיר אלוקים מושפלת, חרבה מפארה, בזויה מכבודה ושוממה מיישובה.
וכה סיפר לו המושל: "בהיותי צעיר תלמיד באוניברסיטה סמוכה, נקלעתי לכאן עם חבר לספסל הלימודים. שאלתיו על פשר מבנה זה, והוא סיפר שבשנת 1908 הוקם כאן בית כנסת בידי יהודי העיר הרבים שגרו בסמרה, והייתה אחת הקהילות היהודיות המפוארות ברוסיה, עד שבשנת 1923 הוכרחו המתפללים לכתוב מכתב רשמי לשלטון, כי הם מבקשים ליטול מהם את הבניין למטרות תרבות לכלל האוכלוסייה, כי אין כבר צורך להתפלל בו"...
"אני זוכר, כי באותו מעמד, על-אף שהייתי צעיר לימים, הבטחתי לעצמי, שאם יום יבוא ותהיה לי אפשרות וכוח, אעשה הכל כדי להחזיר את המבנה לידי צאצאי היהודים. כעת הגיעה השעה לפנות את מאפיית הלחם שהשתקעה במקום, ולהשיב את המבנה לידי בעליו ואף לסייע בשיפוצו" - סיים המושל את דבריו הקצרים והמרגשים בפני הרב שליט"א. ובעיני רוחו ראה הרב את דברי הפסוק, המרמז גם על בית מקדש מעט זה: "גדול יהיה הבית האחרון מן הראשון".
מסביב עמדו עיתונאים רבים שסיקרו את המעמד, ואלו המטירו שאלות על המושל, הייתכן לחלק כספים למטרה כזו? כאשר בעיר מתגוררות משפחות שאין להן את היכולת לכלכל את עצמם והם רעבים לאוכל?! והוא עמד בתוקף וענה להם: "א) תרבות שווה לא פחות מאוכל. ב) מי בנה את הבניין? יהודים! ומי הרס? אנחנו הרוסיים. עלינו אם כן, מוטלת החובה לתקן מה שעשינו"!
אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד. מושלים באו והלכו, גם חברי מועצת העיר התחלפו, ועם הזמן העניין נשכח מלב האנשים, ורק חורבות הבניין עמדו וזעקו את שממונם, כאשר הן הרב הראשי הרב לאזאר והן רק העיר הרב דייטש מחפשים כל העת פתרונות מעשיים ויעילים.
"סבתא שלי הייתה השדכנית של סמרה" שמעתי אתמול בבוקר את הנגיד מר מיכאל ליסינסקי מספר לרב הראשי, בדרך שעשינו ממוסקבה לסמרה. "היו אצלה רשימות של כל צעירי העיר, והיא היתה גם מתעדכנת עליהם בבואה לתפילות בבית הכנסת. באמצעות הטלפון הציבורי ברחוב, היתה מטלפנת, מבררת ומציעה הצעות למשפחות שונות, ועשרות שידוכים היא הוציאה מתחת ידה".
'אולי בזכות זה זכתה הסבתא, ונכדה מיכאל זוכה להחזיר עטרה ליושנה וכבר השקיע בבניין סכומי עתק' - חשבתי לעצמי, עת הגענו לחזית הבניין, שקירותיו שוקמו, וקשתותיו הושבו. כולו אומר הוד והדר גם כעת, עוד לפני סיום העבודה שעוד תימשך לכאורה כשנתיים, אך חלקו הארי בשיפוצו קם ונעשה לתפארת - ואליו הוזמן אתמול אחר כבוד, הרב הראשי לראות ולחזות מקרוב.
ולתמונת השבוע: חיבור הדורות
לפני כחודש מונה מושל חדש לסמרה, וכמנהגו בכל סיטואציה שכזו, מטלפן הרב הראשי הרב לאזאר לאחל לאיש ברכות ואיחולים עם עלותו לגדולה. אך הפעם אין קול ואין עונה. גם לא לאחר הניסיון השני. בבירור קצר נודע, כי בעבר עבד תחת מושל העיר 'טולה'. מושל זה הוא כיום אחד האנשים הקרובים בלשכת הנשיא רוסיה וידידות רבה נרקמה לה עם השנים בינו לבין הרב שליט"א, שעודכן על ניסיון השיחה לסמרה שנכשלה.
"מתי הרב ביקר כאן לאחרונה?", שאל למחרת המושל החדש של סמרה את הרב, בשיחת טלפון שהוא עצמו עשה הפעם, וסוכם על יום ביקור בעיר, וסיור ומעקב משותף בבית הכנסת שבמרכזה. לא לפני שהרב הרעיף עליו ברכות לרגל המינוי החשוב, וציטוטים מדברי חז"ל על הכוח הרב שהקב"ה נותן לאדם שמתמנה לתפקיד כה חשוב כמו מושל סמרה, אחת הערים הגדולות והחשובות ברוסיה.
אחד מחברי הפרלמנט ברוסיה, יהודי יליד סמרה, ששמע על-כך, הציע לקחת את הרב במטוסו ממוסקבה לסמרה, על-מנת לחסוך בזמנו של הרב. העניין סוכם, המטוס הוכן, אך לפתע נקבע יום אישור תקציב מדינה ליום זה. השר התנצל שהוא מחויב להישאר, אך אינו מוותר על הזכות להטיס את הרב לעיר הלוך ושוב.
עם הגעתנו לסמרה, יצאנו ראשית כל לבית הספר "אור אבנר", בהם מתחנכים הילדים היהודים של סמרה, כאשר הרבנית דייטש, מכירה כל ילד וילדה בשמם הפרטי, והחינוך היהודי מתבלט גם באמצעות הקירות המקושטים במאמרי חז"ל ותמונות יהודיות.
המארח הרב שלמה מפנה את תשומת לבם של האורחים, הרב הראשי והנגיד מר ליסינסקי לציורים מודבקים על לוח התלוי בקיר מבואת הכניסה. ציורים שתלמידי בית הספר עשו מבית הכנסת הגדול, וכל אחד בדמיונו מתאר מזווית ראייתו את יופיו ופארו, ותשוקת נפשם להשלמת בנייתו ניכרת מכל ציור. התרגשתי גם אני וצילמתי את שלושתם מעיינים עיון רב בדפים אלו - דקות לפני שנפתחה קבלת הפנים היפה של תלמידי בית הספר, שבמשך למעלה מעשרים שנות פעילותו, זכה והוציא מאות רבות של בוגרים שבזכות הלימודים כאן, נימולו, קיבלו שם יהודי וחינוך יהודי חסידי מושקע ומסור והוקמו בתים רבים בישראל.
לאחר תפילת מנחה עם התלמידים בבית הספר, נערך סיור מעמיק וארוך עם המושל, ראש העיר והצוות הבכיר ביותר של העירייה במתחם הענק של בית הכנסת המשוחזר, תוך מתן הסברים וקבלת תשובות מהאדריכלים והמהנדסים על העבודה המורכבת והמושקעת לתיקון הקירות, שיחזור אלמנטים היסטוריים והתקדמות הבנייה לקראת סיומו.
עם סיום, במרחק 26 שנים, גם הפעם מציע המושל החדש, הצעיר והאנרגטי, ומבקש לקחת את הרב הראשי ברכבו לקבלת פנים רשמית בלשכתו בבניין הבית הלבן במרכז העיר, עם סעודה כשרה למהדרין, שכמו תמיד, נוצלה על ידי הרב להפוך למעין התוועדות חסידית. מצד אחד בשולחן המהגוני הגדול - אנחנו האורחים, וממול - המארח, סגנו וראש העיר.
אולי הרגע הכי מרגש שחשתי אני אישית היה, עת הגיעו נערים יהודים מקומיים להודות לרב על הביקור ולקבל את ברכתו, ויחד עם רב העיר ושליח הרבי הרב שלמה דייטש, פתחו בשיר וריקוד חסידי לוהט, בחזית הבית הלבן ותחת שלג קל שירד.
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.