מתח גבוה

 

מאת פישל קדוש

"מתח גבוה" – זה שם המשחק בתעשיית הסקרים, הימורים, תחזיות, ש"שוקל" הרבה מאד כסף (הימורים בפולימרקט לבד, 3 מיליארד דולאר פלוס. כמעט כל הסיוע האמריקאי לישראל בשנה). 

תוצאות בחירות אינם בידי אדם, כפי שאנחנו נוכחים שוב ושוב בארה"ב ובישראל כאחד. בכל זאת כמה הערות צדדיות שאולי פותחות ערוצי אינדיקציה על מה שקורה:

1. ב-2 מערכות הבחירות ב-16 וב-20, קלינטון  הובילה בארצי ב-2 אחוז, והפסידה במדינות. ביידן הוביל 4.5 אחוז ועשרות אלפי קולות בלבד חצצו בינו לבין הפסד לטראמפ במדינות. בהם הפער לטובת ביידן (וגם קלינטון) בסקרים, היה לרוב גדול עוד יותר מבארצי. בלי קשר לטענות על זיופים. 

2. תזכורת: בסקרים הארציים בבחירות 24 טראמפ סוגר את הפער מהמועמד/ת שמולו, ואחרי שנים נוצר לראשונה תיקו מלא. איש אינו יכול לערוב שדפוס ההצבעה מהמערכות הקודמות יישמר, אבל זה נתון שכל המערכת יודעת כי יש בו אינדיקציה להיתכנות של הפרש יותר משמעותי לטובת טראמפ במדינות, מאשר מזהים הסקרים.

3. תופעה מעניינת: בסקרי המכונים שאינם שמאלניים מובהקים, טראמפ מוביל גם בארצי באחוז עד 3. התיקו הוא ממוצע בין סקרי תקשורת השמאל (שתומכת בדמוקרטים יותר מאשר הדמוקרטים תומכים בעצמם), לסקרי המכונים העצמאיים. מה זה אומר?

4. הדמוקרטים בתמיכה אופיינית אדירה של התקשורת, מייצרים ב-3 הימים האחרונים תחושת מומנטום לטובת הריס. השוואת הסקרים האחרונים לסקרים הקודמים שפירסמו המכונים השונים, מציגים תמונה הפוכה, לגמרי. בכל הסקרים של כל המכונים טראמפ עלה באחוזים או לפחות שמר על מעמדו, וזה כולל את סקרי ניו יורק טיימס, ניו יורק פוסט, סי.אנ.אנ, אנ.בי.סי, אמרסון, וואשינגטון פוסט, אינסיידר ועוד ועוד. שווה לקחת נתון זה בחשבון כשמאזינים לתקשורת שמפעילה את כל כוחה -הרב- לייצר תחושת שוויון מלא. אם כי על אף קמפיין "השוויון המלא" התקשורת מבטחת את עצמה ממבוכה, על ידי תחזיות שנותנות יתרון קל לטראמפ. כזה שלא מבטיח לו נצחון ומשאיר את המתח, אבל אפשר להצביע עליו כשיתפרסמו התוצאות. 

5. ייאמר לשבחו של הניו יורק טיימס, כי הכין לעצמו מפלט מחזרת תסמונת 16 ו-20, ומודה כי אחד מכל שישה רפובליקנים מסרב להביא דעתו בסקרים. 

6. גם סוקרים אחרים מסכימים כי הדה לגיטימציה שנעשית לטראמפ ותומכיו בתקשורת, מביאה תומכים שלו לא להשיב לסוקרים או להשיב כי הם מצביעים הריס. בכך הקימה התקשורת על עצמה את הפתעות 16 ו-20. 

7. התקשורת -בארה"ב ובישראל- עטה בהתלהבות על סקר מפוקפק לפיו הריס מובילה באיובה, אך מתעלמת מסקר נוסף שבמקרה פירסם מכון מרכזי מאד באותו יום במדינה בלתי מעניינת זו, ולפיו טראמפ מוביל 9 אחוז! אינדיקציה למהימנות המידע בתקשורת, וגם לאמינות קמפיין "המתח גבוה".

8. באותו יום פורסמו ידיעות שמשום מה הוצנעו על תיקו בוירג'יניה (13 אלקטורים), ועל מידע מתוך הקמפיין הדמוקרטי על הובלה של טראמפ בוירג'יניה וגם בניו המפשייר. יכול להיות שידיעות אלה לא פורסמו או נדחקו לשוליים, כי אינן מתאימות לקמפיין "המתח הגבוה"? 

9. תעשיית מכירת המזכרות (כובעים, צעיפים וכל השאר), צופה כי הקמפיין הדמוקרטי המרופד במיליארדים לא הצליח לעורר עניין -ולו מינימאלי- בהריס. לא ברור אם זה מעביר דמוקרטים לטראמפ, אבל זה כן עשוי לאותת על רמת ההתלהבות של הדמוקרטים להגיע לקלפיות, והתלהבות עשויה להכריע בחירות, בוודאי כשלטענת התקשורת הם לגמרי צמודות.  

10. בהצבעה המוקדמת חוזרת אותה תמונה, שמעידה גם היא על מחסור בהתלהבות אצל הדמוקרטים: עליה גדולה של הרפובליקנים בהצבעה המוקדמת (אותה ניתן לייחס לקריאת טראמפ להצביע), וירידה גדולה יותר בהצבעה הדמוקרטית, שכנראה קשורה לרמת ההתלהבות שמעוררת הריס.

הערה: נראה שהרפובליקנים לא נאבקים בקמפיין השוויון המלא, כנראה כי הם סבורים שהוא עשוי לסייע דווקא להם, כי בתנאי מתח גבוה הרפובליקנים רצים לקלפי, בנוסח "הערבים נוהרים לקלפיות" בישראל.

ואחרי כל זה, 10 ההערות אינן דרך לחזות תוצאות בחירות, שכאמור בפירוש אינם בידי אדם, אלא בידי הממליך מלכים, אבל אלה בכל זאת סוג של "מראה מקום" וזרקור על מהימנות התקשורת.