גור החליפה עמקות באגדתא

הכאב צורב, אבל אלו הם דברי המדרש; 

המדרש מביא את הפסוק בישעיהו פרק כ’’א פסוק ט’’ו:

כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה

מסביר המדרש: מדוע חרבות נדדו? מדוע נגזר עליהם גלות?

הנה לשון המדרש:

מפני חרבות נדדו - כי ’מפני כובד מלחמה. מפני שלא היו נושאים ונותנין במלחמתה של תורה דכתיב בה ’על כן יאמר בספר מלחמות ה’.

לפני עשרים ושתיים שנה, אחרי שחיקה ארוכה בעמקות הלימוד אצלנו בגור, מורשה לנו משר התורה החידושי הרי’’מ, מאור הדור השפת אמת, גאון העולם האמרי אמת, חריפא קדישא הבית ישראל, מרבה התורה ומתמידה הלב שמחה, סיני ועוקר הרים הפני מנחם, 

רבבות הלומדים, מאות הספרים, קבצי התורה, מיליוני שעות העמל והיגיעה, הכל הושלך לפח הזבל. 

התחילו למכור לנו משהו אינסטנט, קליל כזה, ללמוד הרבה מדרש וגמרא רש’’י. בהתחלה אמרו ’לדעת דפים’, כביכול מחזקים את הידיעה בתורה. הרי ’רבי עקיבא אייגר לא למד רע’’א אלא גמרא, ובעלי התוס’ למדו רק גמרא רש’’י הרי...’

ואנחנו העדפנו לוותר על מקור מים חיים. קהילה כמעט בשלמותה, נכנעה להרס התורה הזה. 

בודדים שלחו את ילדיהם ללמוד תורה כמסירתה וכפי שנפסק בשו’’ע הרב במפורש.

מעטים למדו פה ושם עם בניהם בימי שישי, ניסו להחדיר להם טעם בלימוד.

מעטים מול טמאים.

ואז הגיע שלב נוסף. הסטרא אחרא החליט ללכת עוד שלב בהשכחת התורה באחד המקומות שבהן היא נלמדה בכל העוצמה ובקדושה וטהרה, עליה הורגנו כל היום, 

עברו ללמוד ’בשלמות’. קראו לזה ’מזומנים’.

התקדמו שלב נוסף בהשכחת התורה ובעיקר התרחקו מחדוות התורה ועמקותה. 

מהיום והלאה, צריך לזכור כל הווא אמינא בגמרא, ורצוי באגדתות.

’הם לא תורה?!’ שאלו לפני עשרים שנה במנגינה של קאצק...

כך גדל דור שלם, שזנח את בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבז לגמרות ל’’ע שבועות וגיטין, שלא שמע מעודו על קצות ונתיבות, על רבי עקיבא אייגר ועל חידושי הרי’’מ, וכולם חוזרים ויודעים ’בידיעה ברורה’ אגדתות במסכת מגילה וחגיגה. 

ופתאום כבר לא צריך להספיק הרבה ולגמור ש’’ס. אלא ללמוד דפים קלים מתוך חגיגה ומגילה וסוכה. ובחור שיעז ללמוד תוס’, ייתפס כעוקר הדת.

ובניגוד לשלב הקודם, כעת ממש אף אבא לא חושב בכלל לשלוח את הילדים ללמוד במקום אחר, שבו לומדים תורה, ולא מדרשי חז’’ל על הלשון. 

במשך עשרים השנים, הסטרא אחרא בנה מערכת שלמה שמונעת מהאבות לחשוב בכלל על להוציא את ילדיהם לבתי תלמוד לתורה והוראה, חשש מהאישה, מהבנים, מעצמם, מהשידוכים (להערשי פלוטשניק יש מספיק כסף ועצמה בשביל לקחת בחור מחיי משה, שלומד כהוגן...)

ואת הכל הכל כתב המדרש בכמה שורות.

ואחרי ככלות הכל ולמרות הכל, מתחזקים אנחנו בדברי רבי עקיבא במסכת מכות שכשם שנתקיים בנו, חסידי גור במיוחד, במלא העצמה ועם על הפירושים, 

החלקים של המשנה במסכת סוטה על עקבתא דמשיחא, עד כדי כך שאפשר לכתוב פירוש חי חדש על כל קטע ופיסקה באותה משנה:

בעקבות משיחא חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר.

והמלכות תהפך למינות, ואין תוכחה

בית ועד יהיה לזנות

הקטע שהתקיים בעיקר בנו, בחיפה ובחצור:

והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו

הקטע שהתקיים בעיקר אצלנו, שממש שונאים תורה ובזים ללומדיה:

וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת

נערים פני זקנים ילבינו

וכמובן הקטע הנורא הזה, שמתקיים רק בעוונינו אנו בנו: 

בן מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו

כך כרבי עקיבא, אנו יןדעים שיקויים בנו גם המשך המשנה ’ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים’ ואנחנו בטוחים שיקויים בנו הפסוק כי לא יטוש ד’ את עמו ונחלתו לא יעזוב, יושיענו ויגאלנו ומתוך עומק הגלות יפדה אותנו פדות נפשנו, אנחנו, נשותינו וצאצאינו.

וכמובן: ומלכנו בראשינו.