הרבי מגור הפך לאברום מוטכי ודבסקי של המגזר

היום השני של השבעה, כבר רשמי, הפך את השבעה ל״שבעה אדמורית״ מהשורה הראשונה. בלי רמקולים, בלי פארנצ׳ס, עם אסתטיקה של ״שבעה עממית״, אבל עם כל האורחים הנכונים. 

קשה למנות את כל המשתתפים, ובינינו, אין משמעות למניית האדמורים מברקסאז וקוידינוב. 

נעשה סיכום של המנחמים המרכזיים. 

במילה אחת:

הרבי מגור הפך לאברום מוטכי ודבסקי של המגזר. הוא גוזר על עצמו חרם מהמגזר. 

בשעה שהרבי מגור מגייס אדמורים בדרג שישי להכניסם למועצת כדי ״להשתלט עליה״ - ראשי המגזר החרדי בועטים אותו מהמגזר, ול״קרן עולם התורה״ מגייסים את רבי דויב, רבי מוישה הלל, רבי דן סגל, המקובל יעקב הלל והרבי מראחמסטריווקא. 

🔵 ראשי החסידים מתוך חמשת האדמורים הכי גדולים, שניים הגיעו: ויז׳ניץ וצאנז. כל זה בשעה שלגור הגיע הרבי מויז׳ניץ מרכז. (כשבאיאן מאושפז, ונראה מה יהיה עם בעלזא).

🔵 ראשי הליטאים רבי מוישה הלל בארה״ב, ורבי דויב הגר״ש נחשב כבר מימים כקרוב אליו (אגב, הופתעתי כמה הוא רגיש, הוא המתין עד שהויז׳ניצער ילך), אבל רבי בעריל פוברסקי ורבי דוד כהן הגיעו לנחם. 

🔵 המכאיבים הכי מכאיב לדעתי: הרבי ממכנובקא בעלזא, המועמד למועצת. אבל גם שיעלה מסאדיגורא מכאיב לגור. וכמובן, אלכסנדר שהגיע היישר מהחופה בגור. והמאקאווא, שגור חושבת שהיא חסיד גור מן המניין, ואף ציטטה ממנו בפמפלטים ובקווי ההסתה שלה. 

🔵 המשפילים הכי משפיל: המשפיע מנחם ארלנגר שהיה נחשב לחסיד מובהק של הרבי מגור עמד מול הגר״ש בתנועת כניעה חסידית. והמשפיע אהרון טויסיג שסימן איפה ה״עויבדים״ של המגזר נמצאים. 

🔵 הממלכתיים ח״כ משה גפני נחשב לפוליטיקאי עם הסיסמוגרף המדויק ביותר במגזר. אם הגיע, הוא מרגיש שהגר״ש אלתר נכנס לרשימת גדולי המגזר. וכמובן, ח״כ אשר. 

🔵 הצייצנים גור הפעילה את אחד מנכדי הפני מנחם כדי שיתחנן לצייצנים שיצייצו את השבעה כאילו האדמורים באים לכבוד ״בני הפני מנחם״ ולא לכבוד הגר״ש אלתר. אבל זה היה אצבע בסכר. הכל קרס לגור. ישראל כהן, סמל צייצני בית גור, צייץ, לראשונה, על הגר״ש אלתר. 

ויותר יעקב לבדו

**

'ביטול' ואמונת חכמים יסוד היסודות במשנת גור!

כבר חמש שנים שבגור יש רק ערך מקודש אחד ויחיד ומיוחד: ביטול. 

כל איש ואישה שמסתלקים לבית עולמם, מציינים את הביטול שהיה להם אל פני הקודש. 

הא ותו לא. זהו הערך היחידי. 

ביטול. ביטול. ביטול. ואמונת חכמים. 

שנים שבגור ביטול ואמונת צדיקים היו בין סל הערכים החשובים. אין ספק. 

בחמש השנים האחרונות, זה הפך לחזות הכל. בצדק. הרי חווינו חוסר ביטול וכפירה בצדיקים בצורה שאין לה אח ורע. 

-----------------

כעת אני יורד מניחום אבלים אצל ר' יעקב מאיר אלטר. בכור הבנים עם הדיוקן המאיר.

אתה יושב מול אדם, בן 75, בן בכור לרבי ענק, שמעולם לא העלה על דל קצה דעתו, שמגיע לו משהו, אפילו לא לעקוף בתור בדואר – (הראיתם פעם אפילו נכד של אדמו"ר גדול בדואר בכלל...)

כל שכן שלא מעלה על קצה קצה דעתו עניין של שררה על מישהו. כולו יושב בענווה.

הוא יושב דרוך. בן 75 על כסא נמוך מאוד, אבל כולו נטוי ומכופף מלפנים. כולו לשרותך. כמו הרבי מאמשינוב שליט"א. כמו האבא שלא נשכח לעולם.  

נראה כאילו עוד רגע קם ומביא כיבוד למנחמים. אפילו שאסור לו הלכתית. 

אתה חושב שעוד רגע הוא מצווה על בנו להביא כיבוד, ואז נזכר שזה 'יענקב מאיר' – גם על בנו הוא לא יצווה כלום. לצוות?! אפילו לבקש הוא לא מבקש כלום. 

כולו ענווה, כולו שפלות ברך. כולו ים של אהבת ישראל. 

כל אחד שנכנס, הוא מאיר לו פנים שווה בשווה. בין אם זה נכדו שהגיע לנחמו מחוץ לעיר (ומחמת המציק בא רק לסבא וגם זה נזהר שלא יראו... טאטע) בין אם זה גביר עצום, מחזיק תורה אדיר שבא במיוחד מלונדון, ובין עם זה הרבי מבוהוש.

כולו ביטול. כולו ענווה. ביטול. ביטול. ביטול. 

לכבוד הרבי מבוהוש הוא מלביש כובע. הוא מתנצל בפני שני אברכים, בין מאות, ששמו נפשם בכפם ועלו לנחם – שהוא לא יכול לשבת עם כובע כל היום, גם לכבודם, אבל לכבוד הרבי מבוהוש הוא מלביש. 

כולו ביטול. כולו ענווה. כולו אמונת חכמים וכבוד חכמים. 

דיבורו בנחת, בענווה. מפיו של סיני שאינו עוקר הרים וטוחנן כאחיו המפורסמים – נושרות בנחת מרגליות. ואף הן – כמותו: כולם אפופות הצטנעות. ביטול. ווארטים על אמונה וביטחון, לא ברעש ד'. מצטט בעל פה קטעים ארוכים משפת אמת בזכרונו המופלג –

וכולו ביטול

הוא מספר והלב בוכה, על מכתב שכתב ר' אברהם הנדל, המציל האגדי מגטו וורשה, המתאר את רבי משה בצלאל הי"ד, שלמרות כל השוחד והמאמצים, נשלח לטרבלינקה. והמשאלה האחרונה שלו לפני שיוצא מווארשה, שיאמרו לר' אברהם הנדל שלא יצטער הרבה, שנסיונותיו ושוחדיו לא עלו יפה. 'אם רוצים בשמים בן של השפת אמת שיישרף, למרות שר' אברהם עשה הכל ומעבר, לא יועילו כל נסיונותיו'...

משפט של ביטול. של אמונה בד', של אמונת חכמים בגדולת השפת אמת. שכולו ביטול וענווה. 

רבי יעקב מאיר אומר את זה בלי שמץ של פאתוס. בלי שמץ של תביעה. מספר סיפור ומפטיר בחיוך מלא חמלה ואהבה.

כולו ביטול. כולו אסקופה נדרסת. 

גם בשנות הנהגת אביו. לא חשב לרגע על שררה. על משהו. 

לפי ההודעות הרבות, בכל הקווים והעיתונים של גור – שחרטה על דגלה רק את עניין הביטול – אסור לעלות לכאן הביתה. 

כי אצלנו ביטול היה הכל. אמונת חכמים לפני הכל. וכבוד רבו היה מעל הכל. 

וחסידי גור כולם, מחונכים משחר ימיהם לביטול. לציות. לאמונת חכמים. לכבוד רבותינו הק’. 

אז מאות רבות שמים נפשם בכפם. לעלות ממש לראש הישיבה ואחיו כולם, הם לא מעזים, אז הם מתגנבים לבית של רבי יעקב מאיר. 

הם באים לראות ביטול מהו. מהי אמונת חכמים יוקדת. כבוד רבם באמת. שהותיר בר חכים צנוע ומעלי שכזה. 

עולים עם כובע על עיניהם, בקומבינות על גבי קומבינות, רק בשביל לראות מהו ישר באדם. 

'האלוקים עשה את האדם ישר' זה ר' יעקב מאיר. שמעולם לא חשב אפילו על קצה קצהו, של איזו פרוטקציה או כבוד. 

שכולו ישרות ופשטות כובשת. 

לפני כל ילד קטן הוא מלא ביטול וענווה. אסקופה נדרסת כבר אמרנו. דין רפש מדבית אבא קדישא. 

אותה האסקופה. 

ולמרות שהוא לא יודע שום חשבונות והתחשבנויות – הוא מעולם לא היה צריך לעזוב חשבונות והתחשבנויות – 

כשהוא מבחין שמצלמים, הוא רואה שכמה חסידי גור נלפתים אחור ובורחים מחוץ לטווח המציק, הוא מבין מיד לליבם.

אותה האסקופה ואותם הדורסים. 

הוא לא יודע לבקש עבור עצמו מאומה. אבל שלא יצלמו כשאנשים חוששים... הוא מנסה לרמוז בעדינות בפני מישהו. בלי שמץ של מרירות. בלי שמץ של מחשבה פסולה. 

כולו ביטול וענווה. 

כזהו רבי יעקב מאיר. 

אצלנו בגור, ביטול ואמונת צדיקים היו בין סל הערכים החשובים.

בחמש השנים האחרונות אלו הפכו להיות הערכים היחידים. 

לכן אנו נוסעים שעות על גבי שעות, מביאים איתנו את ילדינו הקטנים. כי העיקר זה הביטול

אנחנו מגיעים לבית המדרש הענק. על גבי במה ענקית וגבוהה. 

באים לראות ולקבל ביטול. 

לא רואים קרעכץ, לא דמעה. לא התכופפות של שפלות ברך. לא שברון לב. גם לא בנעילה. דע לפני מי אתה עומד. על גבי במה. 

כי העיקר זה ביטול. 

רואים אנו את כל בני משפחת המלוכה הרוממה. אפשר לומר שרואים שם ביטול. וענווה. 

אפשר ממש להגיד שאצלנו הביטול מעל הכל. הוא על הבמה.

העיקר זה ביטול. ואמונת חכמים. 

הרבי מבאיאן – ידיד ישראל ומעריץ בית גור – מסולק בבושת פנים מהחופות, כי אין לו ביטול...

גם הרב זילברשטיין, שהאיר פנים ליודעי מסכתות אצלנו, מודח באחת. אין לו ביטול

מדיחים אותם כי העיקר אצלנו הוא אמונת חכמים. ואמונת צדיקים.

אמונת חכמים וביטול.

לרבי יעקב מאיר, בן הפני מנחם אציל הנפש והשפל שבשפלים, אסור לעלות לנחם. כי העיקר אצלנו זה ביטול. אמונת חכמים וכבוד רבו ---