"היום בתניא" יום ג' ה' סיון
תניא ליקוטי אמרים
המשך פרק נ"ג (סוף עמוד 148)
שנה מעוברת
⛳
השכינה שעם המצוות המעשיות:
לאחר שהכרנו את בחינות השכינה המגוונות. כפי שהיא בעולמות השונים, בבית המקדש הראשון והשני, וכפי שהיא נפעלת בעסק התורה. מסים רבנו נושא זה (בסוף פרק נ"ג, סוף החלק הראשון של התניא), במעלת השכינה הנפעלת עם המעשים הטובים, שהם תרי"ג המצוות הנמשכים מחכמתו יתברך.
...
דברי הינוקא שבזהר:
נזכיר, שבהתיחסותו לשכינה הנמצאת תמיד מעל ראשו של היהודי (שלכן אסור לו ללכת ארבע אמות ללא כיסוי ראש).
אומר הינוקא: שהחכם עיניו בראשו, ועליו לדעת שאור השכינה שעל ראשו זקוק לשמן. והיות שגופו של האדם הוא "פתילה" והאור דולק מעליו, צוח שלמה המלך ואמר "ושמן על ראשך לא יחסר", שאל לו לאדם מלהפסיק בהוספת שמן (=מעשים טובים) לראשו, לטובת השכינה השורה עליו.
...
כדוגמת הנר הגשמי:
כידוע, טיבו של אור הנר הגשמי, תלוי בסוג ואיכות השמן הנמשך אחר הפתילה (ונשרף תוך כדי בעירתו).
ולעניננו, נקדים, כי השכינה השורה באופן קבוע מעצמה על ראשו של היהודי (שלכן אסור ללכת ללא כיסוי ראש), היא בעצם על נפשו האלוקית שמשכנה במוח שבראש.
והנה, כמבואר בפרקים קודמים, עם קיום המצוות המעשיות כחות הגוף והנפש הבהמית נכללים בקדושה.
ובזה, מבהיר אדמו"ר הזקן, יובן גודל מעלתם של המצוות המעשיות, שעם קיומם, נכללים כחותיה ולבושיה של הנפש הבהמית ונהפכים "מחשוכא לנהורא" (כפתיל החשוך של הנר שנשרף ונכלל באורו).
כך שעם קיומם של המעשים הטובים, לא רק מתוסף באור השכינה שעל ראש היהודי, אלא אף מתוספת באיכותו ובמעלתו (כמעלת האור המתקבל מ"אתהפכא חשוכא לנהורא" על כל אור רגיל אחר).
++++
🍷"דוקא" או "דווקא"🍷
דיוק לשוני - לעיון:
האם המילה "דוקא" נכתבת עם ו' אחת, או "דווקא" עם שתי אותיות ו'?
ולהעיר, כי בפרק מ"ט מופיעה מילה זו שני פעמים. בפעם הראשונה, בתחילת עמ' 138, בהתיחסותו לקשר שבין ברכות קריאת שמע לקריאת שמע, כותב רבנו שצריך להבין "למה תקנו אותן (את ברכות קריאת שמע) לפניה דווקא (בשני ווים). ובפעם השניה, לקראת סוף הפרק כותב רבנו "שזהו תכלית השתלשלות כל העולמות להיות כבוד ה' מלא כל הארץ הלזו דוקא.." (עם ו' אחת).
ונצין, כי לאורך התניא פעמים נכתב "דוקא" (כגון בפרקים יז, כו, לב, לז), ופעמים "דווקא" (כגון בפרקים ב, לא, לה, לט, מז) - וידוע עד כמה דייק רבנו אדמו"ר הזקן באותיות התניא!
נוסיף, כי על "דווקא" הכתובה בתניא בפעם הראשונה בפרק מט, כותב הרבי ב"רשימות" שבמסכת מנחות ל,א מופיע "דווקא" בשני ווים. ובהערות לתניא הוא מעיר "נמצא בש"ס גם בשני ווים".
והנה, ממעקב אחר תוכן הענינים בתניא בהם מופיעים "דוקא" ו"דווקא", לכאורה נראה: שהמילה "דוקא" משמעותה, רק כך ולא אחרת. ואילו המילה "דווקא" מביעה, שהענין יותר טוב, יותר מדויק, יותר מועיל.
...
בזהר ובגמרא:
נראה שכך גם ניתן לפרש את המשמעות של "דוקא" ו"דווקא" במספר המקומות שהם מופיעים בזהר (ב-ג,א ב-יז,ב ב-קכה,א).
ונציו, שבדיקת מחשב מעלה, שבש"ס בתלמוד בבלי, מופיע "דוקא" למעלה ממאה וששים פעם, ואילו "דווקא" מופיע שש עשרה פעמים בלבד. ומהראוי לתלמידי החכמים לומדי הגמרא לשים לב האם המדובר הוא ב"דוקא" או ב"דווקא", שכן יתכן מאד שהדבר נוגע מאד להבנת הפשט של הענין הנלמד.
...
שנזכה להבנת התניא ותורת חב"ד
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.