"היום בתניא" יום ג' יז ניסן
תניא לקוטי אמרים
תחילת פרק מא
שנה פשוטה
ראשית העבודה:
האהבה והיראה אודותם למדנו בפרקים קודמים (כולל מה שהם מהוים כנפים לתורה), אמורים בעבודת ה' ברמה גבוהה. ובפרק שלפנינו (מ"א), מתיחס התניא ל"ראשית העבודה", שבמישור זה עליו לעורר בראש ובראשונה את היראה (המבוארת כאן, שענינה "קבלת עול מלכות שמים").
...
יראת ה' הבסיסית:
בעבודת ה' מתקדמת המשולבת בחיות פנימית (שאודותיה דובר לעיל בפרק ד): אהבת ה' מהוה את השרש למצוות עשה (בהביאה לקיום המצוות בהידור). ויראת ה' היא השרש למצוות לא תעשה (בהביאה לידי זהירות גדולה בכל הגדרים והסיגים).
אולם כאן, בדברו על "ראשית העבודה", מצין רבנו, שבמישור זה, היראה היא השרש לכל המצוות כולן, הן למצוות שענינם "סור מרע" והן למצוות שענינם "עשה טוב".
וביראה זו, אין צורך שתהיה ברמה של "אהבה ויראה שכליים". אלא, די אם יעורר את "היראה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה, שתהיה בהתגלות לבו, או על כל פנים בהתגלות מוחו".
...
התכנים להתבוננות:
להשיג את היראה הבסיסית שלפנינו, עליו להתבונן בנקודות הבאות:
א. "בגדולת אין סוף ברוך הוא ומלכותו אשר היא מלכות כל העולמות, העליונים והתחתונים" (ואינו מלך רק על חלק מהעולם).
ב. שהקב"ה "ממלא כל עלמין" ו"סובב כל עלמין" (כדברי הזהר, וכפי שפירשם הבעש"ט דוקא ומבוארים בהרחבה בתניא ובתורת חב"ד).
ג. שהקב"ה מיחד את שמו, הן על כלל ישראל, והן עליו באופן פרטי - וכחובת האדם לומר "בשבילי נברא העולם".
ד. שהשגחת הקב"ה עליו, אינה בשלט רחוק. אלא "ה' נצב עליו" ממש "ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי" - ואינו דומה הירא מהמלך בשעה שנמצא לידו, מהירא מהמלך הנמצא במקום אחר במדינה, אי שם בארמונו.
...
המסקנה:
עם התבוננות הנ"ל הוא יגיע למסקנה:
א. שגם הוא "מקבל עליו מלכותו להיות מלך עליו, ולעבדו, ולעשות רצונו בכל מיני עבודת עבד".
ב. שבעת עבודתו את ה' יהיה שרוי "באימה וביראה כעומד לפני המלך".
על הנקודות הללו עליו להתבונן, לפני קיומה של כל מצוה ולפני גשתו לעסוק בתורה.
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי בדברי התורה הנאמרים בסעודות החג.
*מועדים לשמחה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.