תשעה באב אצל מרן הגרש''א שטרן גאב''ד מערב ב''ב שליט"א - 1

לאחר אמירת הקינות נשא דברים וביכה על חורבן בית מקדשינו בין דבריו אמר והוסיף כי מעיקרי האמונה הוא לדעת שאנחנו נמצאים עכשיו בגלות, נתרחקנו על אדמתינו ואין אנחנו יכולים לעלות ולהראות, לכאוב את השכינתא בגלותא, וכדא' בשו"ע בסי' הראשון צריך ירא שמים להיות מיצר ודואג על חרבן בית המקדש. עינינו וליבינו צריכים להיות צופיות למרומים, מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון, אנו לקה עינינו לקה שיעלינו בשמחה לארצינו ויטעינו בגבלינו, בתקופה הקשה של הגלות אנו נתונים למשיסה ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם. אויבנו אינם נחים, שבתם וקימתם כל היום, יום ולילה לא ישבותו מלהגות מחשבות זדון איך להרע ולהציק, לצערינו גם אויבי ישראל מבפנים גם אינם נחים ושוקטים, שיבתם וקימתם כל היום, נגד שארית פליטת בית ישראל, כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש יתיעצו על צפוניך. והרשעים כים נגרש השקט לא יוכלו.

יש תקופות שונות אשר בם נחלשים קצת הגזירות והצרות ויש רגיעה מסויימת אבל אם עי"ז שוכחים מהגלות ומרגישים בנוח במצב ההווה אז חלילה באה תזכורות נוספות ר"ל ומטלטלת אותנו טלטלה עזה לזכור כי עדיין לא נושענו ואנחנו עדיין שרויים במצור ובמצוק וצריך לישא עין למרומים ולבקש: ממקומך מלכינו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך.
לצערינו נותנים לנו שוב תזכורות קשות וכואבות להזכירינו כי אנחנו שרויים עמוק במחשכי הגלות, אנחנו נמצאים בבור השבי של הגלות בידי ממשלת הזדון והכפירה, עבדים משלו בנו פורק אין מידם, נוהגים בנו כבני ערובה ועושים אתנו מה שליבם חפץ, מנחיתים עלינו גזירות רוחניות וגשמיות כאות נפשם, התאחדו יחד שני רשעי עולם אשר אין ראוי להזכיר את שמם במקום קדוש ובזמן קדוש ורוצים להשבית בני ישיבה ואברכים מתלמודם ולשנות את דפוסי ההנהגה שלנו, מכתיבים לנו את סדרי הלימוד, בשעה שהמה והנוער שלהם נמצאים על עברי פי פחת לפני שוקת שבורה, לאחר פשיטת רגל מוחלטת בחינוך, הם מעיזים ברוב שחצנותם להנחיל ולאלף אותנו בנושאים יסודיים אלה.
בין שונאי ואויבי ישראל יש שני סוגים, יש אשר עומדים עלינו לכלותינו בגוף ויש כאלה אשר עומדים לכלות את נפשונתינו הרוחנית וקיומינו הרוחני, כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו, אלה הם שני הכתות, בעוה"ר נתרגשה עלינו  הצרה הגדולה הזו ללחום נגד הרוחניות שלנו, מבחוץ אנו עומדים בפני סכנה גשמית ר"ל ומבפנים נחתה עלינו הגזירה הקשה הרוחנית. כל הצרות הסובבות אותנו מבחוץ אינם מענינים את אנשי הזדון והכפירה, רק זה מה שמציק, בבחינת המן הרשע שאמר :"וכל זה איננו שווה לי בראותי את מרדכי היהודי יושב בשער המלך", בשער מלכו של עולם. כשהם יורדים הם יורדים עד התהום.
אני חושב שאולי לכן נגזר עלינו לסבול יותר מאחינו בני חו"ל, כי אנחנו נמצאים בפלטרין של מלך ורואים את עיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה, שועלים הילכו בו, מוטל עלינו יותר מאחרים לכאוב את כאב הגלות ולזעוק לפני המלך: עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר, וכעין זה דברי הרמב"ן המפורסמים בדרשתו לראש השנה שיושבי בני אר"י חטאם גדול יותר כשהם נמצאים בפלטרין של מלך ואעפי"כ אינם מדקדקים היטיב לשוב איליו באמת ובלב שלם, על אחת כמה וכמה כשאין הם דורשים לציון עיר הנידחה, עד אנה תגיון נפש נאנחה.
אנו צריכים להתחזק באמונה שכל מה שנעשה בעולם הוא הכל הוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים ואין בלתו, והכל בא לטובתינו וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, בכדי שנשוב אליו עוד יותר, לעורר אותנו מתרדמתינו העמוקה, להכיר ולראות את האמת, ולהאמין שלא כצורינו צורם ואויבנו פלילים.
עלינו לדעת שכל זה הוא עוד שלב בגלות הקשה הזו שנגזרה עלינו לפני בא יום ה' הגדול והנורא. עלינו לעמוד בגבורת לביאים כנגד הגזירות שהם מנחיתים עלינו, כל אב ואם ימסרו את נפשם ולא יתנו לבנם או לבתם ליפול טרף לידיהם הטמאות, ומנהלי המוסדות לא יכנעו ולא יכרעו להם ברך, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה, עלינו להתחזק ולהאמין אמונת אומן כי כל כלי יוצר עליך לא יוצלח וכל לשון תקום למשפט תרשיעי, זאת נחלת עבדי ה' וצדקם מאתי, ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, אינהו בדידהו ואנו בדידן, יקללו המה ואתה תברך, אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' נזכיר, המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד.