היום בתניא יום ד' כד שבט:

היום בתניא יום ד' כד שבט:
במרכז פרק כד, נלמד אודות בעית  העבירה מבחינה ערכית - המהוה, בראש ובראשונה, פירוד "מיחודו ואחדותו יתברך".
"וזה לעומת זה" - בעוד שרמ"ח מצוות העשה מהוים צותא והתחברות, אשר על ידם מתיחדים עם הרצון העליון בתכלית היחוד (כמבואר בפרק הקודם). הרי שלעומתם, שס"ה מצוות לא תעשה, פועלים בשעת העבירה את הפירוד מיחודו ואחדותו יתברך.
פירוד זה מורגש  בחיות של הדבר הגשמי שבו נעשית העבירה, במחשבה דיבור ומעשה של הנפש הבהמית וכן בכחותיה העצמיים.
נכון שגם מצד עצמם גורמים אלו הם מבחינת נוגה (שיש בה העלם על אלוקות). אבל בעקבות פעולת החטא, שהם עושים נגד הרצון העליון, נפעל בהם פירוד עצום מהקב"ה, כפירוד הקים בקליפת העבודה זרה (ועוד יותר מזה).
פירוד גדול זה נפעל בשוה בכל העבירות, גם בקלות ביותר (המבטאים גם הם את הפעולה שהיא נגד הרצון העליון).
ומי שעושה הבחנה בין עבירה לעבירה, שעל אחת הנראית לו כחמורה הוא ימסור את נפשו עליה, ועל השניה שנראית לו כדבר קטן יזלזל  בה. הרי שהוא משתטה, ועליו אמרו "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות".
ובנוגע לנפש האלוקית, השלכות העבירה עליה הן מגוונות:
בעברות החמורות שחיבים עליהם כרת, הנפש האלוקית שבגוף נכרתת משורשה באלקים חיים. ובעברות קלות יותר, בשעת העבירה הנשמה רק יורדת לגלות בנפש הבהמית.
בנוגע לנפש האלוקית, הענישה ואופן ניקוי הנפש מפגמי העבירה, משתנים מעבירה לעבירה, בהתאם למהות הפגמים שנפעלו  באדם ובעולמות העליונים.
ונצין, שכל האמור לעיל, הוא רק בנוגע למצב הנפשות בשעת החטא. אבל בנוגע למצבם אחר החטא, נדון אי"ה בנפרד.
חבר נכבד:
קראת ונהנת, העבר הלאה את פינת "היום בתניא" לחבריך.
בתודה ובברכה
הרב יקותיאל גרין, מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם
לשאלות: בוואטסאפ 0544960839