אין ויכוח שלא כולם צריכים את זה, אבל ישנם מי שאם לא ניתן להם את זה הם יחפשו דברים דומים במקומות שמשם עד להתדרדרותם המרחק קטן מאוד, מציאות היא שהצעירים של ימינו אינם עוד אותם צעירים שיכולת לסגור בישיבה להרחיק אותם מן המרכז שלא יידעו מה קורה כלל שישקיעו את כל זמנם רק ללימוד התורה והמוסר או החסידות, הימים השתנו עד כדי שהפוליטיקה החרדית מתנהלות בישיבות דבר שגרם מנהיג הליטאים שלחם בהתנגדותם של גדולי ראשי הישיבות הליטאים כמו הגאון רבי דוב לנדו שכתב מכתב אשר בו הזהיר מפני המצב הזה והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שהיה נגד החדרת המפלגתיות והעיתונים לישיבות הם ועוד רבים עימם סברו כי הבחורים צריכים להיות מחוץ לפוליטיקה הם צריכים להשקיע את כל זמנם בלימוד התורה
מציאות היא שהעיתונות החרדית שינתה את פני הישיבות מן הקצה לקצה ולא לטובה, בחורים עסוקים היום במה שבשעתו בכוללים עדיין לא התירו לעסוק בהם, ואלו אינם במצב רוחני כזה שאפשר יהיה למנוע מהם קונצרט כזה לפחות פעם או פעמיים בשנה, זה מרגיע אותם או יותר נכון מספק אותם, ועדיף סיפוק כזה מאשר סיפוק שמוביל לאבדון ממש
החשש שבחורים טובים יסחפו לאירוע כזה הוא נכון, אבל אין בזה משום הרס הבסיס החינוכי אם הוא חזק, ואם הבחורים הם במצב שאינם מסוגלים להחזיק עצמם אחרי קונצרט שכל כולו לבני ישיבות בלבד אז משהו חולה מאוד בחינוך החרדי
רבנים בימינו חייבים לקחת בחשבון את ההיקף כולו ולא מצבם של בודדים ולהפקיר את האחרים. 'זיץ' כזה הוא לא אסון שיכלה את בני הישיבות, אבל ביטולו יגרום להרס וחורבן מפני שיהיו מי שיחפשו זאת בשדות אחרים, ואז כשנצעק יהיה מאוחר מדי
הפעם עדיף לרדת מן הנושא, לאפשר זאת, ובעתיד להיות חכמים לפני כן בטרם מכריזים על קונצרט כזה שכלל לא יעשו זאת, ולא מפני שאוסרים זאת אלא מפני שלא עשו. ה'איסור' הורס יותר מאשר הקונצרט עצמו, כאשר לא אוסרים אין סיבה לחפש לדעת מה זה, כש'אוסרים' גורמים לדוקא יבקשו לדעת מה זה, ואז החורבן יהיה גדול
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.