אדם לבד הוא מחצית - כדי להיות שלם הוא צריך את השני.

פרשת משפטים, מפי מזכה הרבים הסופר הרב מנחם אזולאי שליט"א

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (כא, א). 

ולפני הכל משפטים הנוגעים לבין אדם לחברו. "כי אי אפשר לו להקב"ה להשרות שכינתו בתוכנו, אלא כשיהיה שלום ואהבה בישראל, כי בעת מחלוקת השכינה מסתלקת ח"ו (ארון העדות).

כל אחד הוא בבחינת מחצית.
השלמות של האדם זה רק עם הקב"ה. אדם לא יכול להיות שלם עם עצמו. אם הוא שלם עם עצמו אז הוא אגו. השלמות שלו, כשהוא דבוק בה'. ככה הוא נשלם. האלוקות משלימה אותו. אבל בשביל להגיע לשלמות הזאת צריך אחד את השני. צריך את היחד. אי אפשר להתחבר עם ה' אם אין לנו חיבור אחד עם השני. ה' רוצה אותנו באחדות. כל נשמה ונשמה של כל יהודי היא בעצם חלק מנשמה אחת כללית, נשמת עם ישראל. "כולנו בני איש אחד נחנו".

בשבת לפני ראש חודש אדר קורא המפטיר את פרשת שקלים. כל אחד מישראל נצטווה לתת מחצית השקל, לא חשוב אם הוא עשיר או עני. כולם שווים. "ועל כן נצטוו לתת מחצית השקל, להורות שכל אחד מישראל אין לו שלמות כי אם ע"י חברו, כי עיקר התיקון שיכללו כולם זה בזה באהבה ובאחדות, וכל אחד הוא בבחינת מחצית, עד שנכלל בחברו, וחברו בחברו, וזה רָמָז להם בשקלים, שציווה שיתנו כולם בשווה, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, להיות שכולם שווים אצלו יתברך" (ליקו"ה פריקה וטעינה ד, לז).

להמשך כנסו כאן:



כדי להגיע לשלימות שלו אדם צריך את החבר! "לא טוב היות האדם לבדו", אדם לא יכול להוציא את כל הטוב שטמון בו כשהוא לבדו. הוא חייב את השני.

התכלית של כל התורה והמצוות היא להגיע למידות טובות, לאהוב כל יהודי, לא לצער שום יהודי, לא לפגוע בשום יהודי. "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". הקב"ה הוא כולו רחמנות ונועם ואהבה וככה הוא רוצה אותנו. אדם יש לו כל מיני נסיונות בחיים, הוא מגיע לכל מיני מצבים לא נעימים עם בני אדם אחרים ודוקא פה, דוקא איפה שהוא בטוח שהוא צודק, איפה שהוא בטוח שהוא צריך להתעקש ולעמוד על שלו, דווקא כאן הוא צריך להפר כעס ברחמנות, לוותר, לגלות רגישות, להתחשב. מתוך הפרשה: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו,,, עזוב תעזוב עמו" (כג, ה'). אתה רואה את החמור של זה ששונא אותך שהוא כורע תחת משאו, שממש קשה לו להתרומם מכובד המשא שעליו, אתה חייב לעזור. לא יעלה על הדעת להתעלם. תעזוב את כל החשבונות הישנים, זה לא הזמן. ונפסק להלכה שאם עזרת וחזר המטען שעל החמור ונפל שוב, אתה חייב לטעון פעם נוספת, ולא רק זאת, צריך ללכת עמו עוד פרסה, אולי יצטרך שוב את עזרתך. הקב"ה טבע בנפשנו את מידת האנוכיות כי הוא רוצה שנעבוד על עצמנו, שנלמד לצאת קצת מעצמנו ולהתחיל להסתכל מסביב, לראות איפה צריך אותנו. הקב"ה ברא את העולם מחמת רחמנותו. הוא רוצה עולם שבו נרגיש את הרחמנות שלו. ואיך נרגיש רחמנות בעולם אם לא נתחיל לרחם אחד על השני?

אדם שלם זה אדם שיש לו אמונה. בלי אמונה בקושי אפשר לקרוא לו אדם. כל זמן שאדם כועס על השני., מקנא בשני, שונא את השני, זה אומר שאין לו אמונה, הוא לא יודע שיש פה בעולם השגחת ה'! שיש ה' שמנהיג את העולם! שכל מה שקורה לו, זה ה' עושה לו, לא שום אדם בעולם! וכדי לחזק את האמונה הזאת ולהגיע לשלמות הוא חייב את השני. הוא חייב לעבור את כל הנסיונות האלה עם השני.

ויותר מהכל זה הקנאה. אם אדם מקנא פירושו שאין לו שום אמונה. רבינו אומר בתורה רנ' שכל סוגי הצער שאדם עובר בחיים זה מגיע רק מקנאה ושנאה!

מורנו הרב אליעזר ברלנד:
"מה אכפת לך שהשני מלך? מה אכפת לך שהשני ראש העיר? מה אכפת לך שהשני קיבל תפקיד חשוב? ברוך ה' יש לך כוס מים תגיד שהכל נהיה בדברו, תשתה, תאכל עוד עוגה! תשתה עוד קולה! העיקר שתרגע! אל תקנא! אומנם עוגה וקולה זה מזיק, אבל זה פחות מזיק מקנאה...
קנאה זה הדבר הכי נורא שיש בגלל שאין לזה שום סיבה! אין שום סיבה לקנא! כשאדם מגיע לקנאה הוא פשוט יוצא מדעתו! הוא מאבד את השויון נפש שלו, הוא מאבד את הישוב דעת, מאבד את השכל.
למה אדם נכשל בלשון הרע? כי הוא מלא קנאה, אם הוא רואה שפלוני יותר צדיק ממנו, הוא אומר -  כנראה שהוא רשע גמור! אם פלוני מתפלל יותר טוב, אז הוא בטח צבוע! אם הוא רואה שפלוני לומד יותר טוב הוא אומר – כנראה הוא בעל גאוה! יש לו כל הזמן מחשבות רעות, הוא כל הזמן סובל! הוא סובל כשפלוני מצליח, הוא סובל שלפלוני יש פרנסה, שפלוני קיבל תפקיד, יש לו כל הזמן יסורים מהקנאה, יש לו כל הזמן קושיות! למה ההוא נהיה מגיד שיעור ואני לא? למה ההוא נהיה משגיח? למה לשני יש שכל? למה ההוא עובד את ה'? ולי לא הולך? זה מה שאכפת לו! ברגע שהוא מקנא בשני זה אוכל אותו! הוא שבור רק מהקנאה.
ברגע שאדם מתקרב לצדיק האמת הוא מתחיל לצאת מכל הרע שלו, הוא רק מחפש לצאת מכל המידות הרעות שלו, מהקנאה, מהשינאה, הוא מתחיל לראות טוב בכל אחד, הוא שמח בחלקו, הוא מפסיק לקנא". (ע"כ).

שלמות זה שמחה. ואין שמחה יותר גדולה משימחת הנתינה. מבקשים מה' שפע, כדי שנוכל לתת לילדים, לנכדים, לשכנים, לחברים, לכל מי שצריך. נתינה וחסד מורידים את השכינה אלינו. מחברים אותנו אל ה'. ומהו החסד הכי גדול? זה לגלות לבני אדם שיש ה' בעולם ואין עוד מלבדו. לגלות להם את האמת, את האמת האלוקית.