"אּלה מסעי בני ישראל" (לג,א)

דיבורי אמונה והתחזקות פרשת השבוע פרשת מסעי - מאת מזכה הרבים הסופר הגאון הגדול הרב מנחם אזולאי שליט"א:

החיים זה מסע ארוך ומרתק שתכליתו להתקרב לה' יתברך. זאת ההצלחה האמיתית של הבנאדם, שהוא זוכה להתקרב אל ה'. המסע הזה הוא לא תמיד בכיוון של עליה. יש גם ירידות.אדם, לא תמיד הולך לו, לא תמיד הואמצליח. לפעמים הוא עובד על נקודה מסויימת ולא רואה התקדמות שזה אחד הדברים הכי קשים שקורים לנו. לפעמים הולך לו טוב בעבודת ה' כמה שנים טובות ואז באה נפילה חס ושלום, והוא לא מצליח להתאושש, כי הוא לא יכול לסבול את זה שהוא נפל, כי לא שייך אצלו ליפול, כי עד עכשיו היה רגיל להצליח. ואז היצר הרע מכניס בו עצבות ומרה שחורה ועם עצבות אי אפשר לעבוד את ה'.מה חסר לו כדי שיוכל להתאושש מהנפילה שלו ולהמשיך הלאה? מה חסר לנו כשאנו מתבלבלים לפעמים ממה שעובר עלינו ונופלים לכעס, או עצבות ודכאון ומתרחקים מה' ח"ו במקום להתקרב? אמונה. עיקר החיים זה אמונה. עם אמונה אפשר להתחיל כל פעם מחדש. אמונה שהכל מאת ה' והכל לטובה. כל הצלחה שלי היא מבורא עולם וגם כל חוסר הצלחה, גם זה מבורא עולם. בלי אמונה אדם אבוד לגמרי, כי תיכף כשעובר עליו איזה משבר, אין לו אל מי לפנות, והוא ממש נשבר לרסיסים ולא יודע לתת עצה לנפשו מרוב ספיקות ומרירות ועקמומיות שבלב. כמה צריך להיזהר מעצבות. כי כשאדם מרגיש שהוא מקופח, שהוא מיסכן, דוקא לו קרה מה שקרה, למישהו אחר זה לא קרה, אז הוא מתחיל להיחלש באמונה, ולהתבלבל, ולהתמרמר, וברגע שאדם עצוב, והוא ממורמר, אז אין לו בכלל קשר עם הקב"ה, כי איך אפשר להיות בקשר עם הקב"ה אם אני מתמרמר, ואני חושב שלא עשו לי טוב, הרי ה' עושה את הכל. צריך לתפוס את עצמי לפני שזה קורה לי. ואם קרה לי שנפלתי טיפה לעצבות, אני צריךבכל בכוחות למשוך את עצמי, בכל הכוח לברוח מזה.ואותו דבר עם גאוה.
 
להמשך כנסו כאן:



כל זמן שהאדם הוא חכם בעיני עצמו, וחושב שיכול לעשות משהו בלעדיו יתברך, כאילו יש דבר שתלוי בכוחו, בחריצותו, בשכלו, עדיין הוא רחוק מהאמונה הקדושה.כשאדם כזה מצליח במשהו, הוא מקבל מזה גאוה ואחרי גאוה באה נפילה. כל הנפילות האלה, כל החוסר הצלחות האלה, זה כדי לשבור את האגו שלו, שיתחיל להבין שהכל זה ה'. הצלחת? זה ה'! נכשלת? זה גם ה'.כשאדם יודע שכל ענייניו הם רק בידי ה', כשאדם זוכה להיות יהודי אמיתי, שמאמין בה' בלי שום חוכמות, אז הוא זוכה לעבור את חייו בטוב ובנעימים. כי גם בעת הצער והדחק והחושך והאפילה, הוא מחזק עצמו באמונה הפשוטה ובמקום ליפול למקומות של מתח ועצבים ועצבות, במקום זה הוא זוכה לזכור שהכל מאת ה'.כשאדם כזה מצליח במשהו, הוא מתמלא בהכרת הטוב לקב"ה ומודה לו מעומק לבו שהצליח את דרכו, הוא זוכר איך הוא התחזק בתפילה כשה' עיכב את ההצלחה שלו, את מימוש הרצונות שלו ועכשיו הוא יודע להעריך את הטוב הזה שה' עשה אתו וכולו תודה וכולו תפילה שימשיך לזכות בדבר הזה ובעוד דברים. זאת ההצלחה האמיתית של האדם. ככה זוכים באמת להתקרב אל ה'."רק ללכת בתפילה! אדם צריך תמיד, בכל דבר שעובר עליו בחיים, לדעת שהעצה היחידה זה רק תפילה, לא ליפול ל"כוחי ועוצם ידי"! לא ליפול! עיקר העבודה זה התחזקות! כל מה שאדם מגיע לדרגות יותר גבוהות ויותר גבוהות זה רק לפי ההתחזקות שלו. כי חייב לעבור על הבנאדם מה שצריך לעבור עליו. חייב! מי שרוצים לקרב אותו - עובר עליו! ואז מה הוא עושה? הוא בורח להשם! ואיך הוא יכול לברוח להשם? ע"י התחזקות, ועיקר ההתחזקות היא בתפילה. אברהם אבינו, שרה אימנו, כמה התחזקות היתה להם! איך יכלו לעמוד בנסיונות כאלו קשים! כי היתה להם התחזקות שהשם אוהב אותם והכל לטובה! אפילו שלא ראו כלום! מתפללים, עשר שנים, עשרים שנה, שלושים שנה, ארבעים שנה, חמישים שנה, שישים שנה, בגיל מאה נולד להם ילד! כמה התחזקות היתה להם. אח"כ, כשכבר הגיע לגיל 37 ועוד לא התחתן, השי"ת אומר לאברהם אבינו קח את הבן שלך ותשחוט אותו. כמה התחזקות צריך, בזכות זה אברהם אבינו הגיע לדרגות עצומות.כל הזמן ללכת עם התחזקות. השם אוהב אותנו! אין יאוש בעולם כלל! ירידה לצורך עליה! השם חי את הצער שלך! יש לך צער! השם חי את הצער שלך! מה שלא עובר עליך, תזכור - בורא עולם נמצא איתך! בורא עולם מלווה אותך! הוא מרגיש את הנסיון שאתה נמצא בו, הוא יודע מה שעובר עליך! הוא לא שכח אותך! הוא אוהב אותך! תתחזק! תפנה אליו!" אמונה זה קודם כל אמונה בעצמך, בנקודות הטובות שלך, בזה שה' אוהב אותך, שאתה בן יחיד של הקב"ה. אבא לעולם לא יעזוב את בנו, במיוחד אם הבן רוצה עכשיו להתחיל מחדש. ה' אוהב כל יהודי אהבה אינסופית ולא מוותר על אף אחד, גם אם הגיע לשאול תחתיות ח"ו.
שבת שלום.