רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 20 באוגוסט 2017

ווארטים


"הצעד הראשון הוא להתבונן בתוך תוכנו, והצעד השני הוא להרהר בעולם שמסביבנו."

אברך חסידי הופתע לפגוש את האדמור מקרלין בחו״ל באיזור נופש בקיץ. האברך כל כך התרגש וניגש לאדמור לבקש ברכה. 
האדמור שואל אותו: מה אתה עושה כאן? 
עונה האברך: אני כאן לחופש! 
ענה לו האדמור: גם אני....

פעם הסאטמר רוב ר' יואליש אמר,
בארץ ישראל נותנים לי עצות ומבקשים ממני כסף.
באמריקה מבקשים ממני עצות ונותנים לי כסף

הגרמ"מ טירנויער: שמעתי מזקני חסידים שמרן רביה"ק בארשיווא אכל עוף "בראקל"
הגר"מ פילאף:עצם המו"מ בכשרות העוף הוא "לינק שבלינק"
הגרז"ל פילאף:עוד לא ביררתי חלק ההלכה אבל לפי ההשקפה שלנו ודאי מחויבים לאכלו
אבד"ק טשאטה:ברור לי שראש הציונים דקר"י יפקפק ע"ז,ע"כ מצוה גדולה לאכלו
הגרח"ה ט"ב:עדיין אין הכרעה אבל מצוה לחזק גבורי חיל שאוכלים אותו במסי"נ
הר"ע טיטלבוים:בא"י אין שום חילוקי דיעות שהוא מותר
הגר"ד שמידל:ראיתי בעיני במתחם גלובניץ עצמות בראקל מימי מתושלח שלפי ששמעתי מהחזו"א כ"א נקבר עם עוף
אדמו"ר מז"ל מסאטמר: לענ"ד שיאכלו רק ה"רעכטע-פליגל"

מעשה בנאות דשא
מעשה בשני בני עליה, שהיו הולכין ומטפסין איגרא, בהרי שוויץ המוריקים. קשה ומפרכת הייתה הדרך במסילה העולה, ובשבילין שבשדות. אבל הכל שווה את הנשקפה על פני הישימון. הנוף הבראשיתי, והשקט הפאסטורלי. המרחבים העוצמים שיד אנוש לא קלקלה בו מיום אמר ה' תדשא הארץ דשא עשב, ועץ עושה פרי. פסגות ההרים משלג ילבינו, וצמרות העצים כצמר יהיו. ובקיצור: שווייץ...
טיילו החשובים הלוך וטַיוֹל ושאפו על קרבם אווירא דשוויצריא המבריא את הגוף ואת הנפש, והרגישו את עצמם על פסגת העולם, כמשמעו...
לפתע הופרה הדממה הדקה מקול געיותיהן של פרות ופעמוניהן, וישאו עיניהם ויראו והנה אורחת פרות באה לנגדם. ויפן אח אל רעהו וישאלהו לאמר, הנה אנחנו עמלנו קשות, כמה יגענו וכמה טרחנו עלות בהר ונגוע בקצהו. והנה פרה זו שאנו רואים על שום מה?! איך בהמה שלא שכל לה, וגם לא מעות בצקלונה, כבדת גוף וכבודת רגליים, איככה אוכל וראיתי שהגיעה גם היא הנה?! ויענהו רעהו ויאמר. אכן יגיעות רבות יגענו, ועמל רב עמלנו. אך אנו התחלנו מתחתית ההר, וממעמקי שאול שיווענו ועלינו. אך בהמה זו, על ההר נולדה - - -
יכול הנך להיות בנו של רבי גדול, חתנו של ראש ישיבה חשוב, ונכדו של עוקר הרים וטוחנן. אך בזה לבד אינך טוב מן הפרה. אם לא תתאמץ, תתייגע, תעמול, כי או אז מותר האדם מן הבהמה אין. וכמו שאמרו חז"ל: כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו... כי האדם עיר פרא יוולד, ואך לעמל יולד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.