החודש
אשר ישועות בו מקיפות, החוסים בו מתקיפות , ומנו מתחילות ותוקפות ( מתוך
פיוט למוסף פרשת החודש ): מקיפות מלשון החנווני מקיף, היינו, לשון הקפה
והלוואה. כי ישראל במצרים היו בבחינת עירום ועריה, שהיו בלי מצוות, כמובא
במדרש על הפסוק (בשלח יד, כט ) והמים להם חמה מימינם ומשמאלם. חמה כתיב ללא
האות ו' , שהשטן היה מקטרג על ישראל : מה נשתנו אלו מאלו, הללו עובדי
עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה... אלא שהקב"ה ברוב רחמיו השיב לו,
שעתידים ישראל לקבל את התורה בהר סיני כמו שנאמר : בהוציאך את העם ממצרים
תעבדון את האלהים על ההר הזה. וזה העניין של הקפה והלוואה, שהקיף להם על
מנת שישלמו את החוב בעתיד בקבלת התורה. וזהו: "החודש אשר ישועות בו
מקיפות", שנותנים להם את הישועה בהקפה, על מנת להחזיר אחר כך במצוות
ובמעשים טובים.{ בשם החידושי הרי"ם }
ואמר
האדמו"ר ר' יענק'לי מנאדרז'ין, חתן האדמו"ר ר"י מווארקה זי"ע: מקיפות -
מלשון הקפות. סביב סביב, כמו הקפות של שמחת תורה. לאמור :שהחודש הזה מוקף
מכל צד ישועות ורפואות. שכן, לפני ניסן הוא חודש אדר שהוא ראשי תיבות של
א'ני ד' ר'ופאיך. ולאחר ניסן בא אייר וגם הוא נוטריקון א'ני ה' ר'ופאיך,
וגם ניסן עצמו הוא חודש של רפואה כי המצה היא "מיכלא דאסוותא" [מאכל
הרפואה] , והישועות והרפואות מקיפות אותו מלפניו ומלאחריו. באדר ובאייר.
וזהו: החודש אשר ישועות בו מקיפות. (מובא ב"עיטורי תורה")
שבת שלום ומבורך ונכנסים לניסן, שני נונין , נסי נסים לפרט ולכלל וישועות ללא הקפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.