ר' שמואל לא סיפק את הסחורה לא אז ולא היום

מעטים יבינו את הפוליטיקה העמוקה של אותן שנים, לא רק שמכעט ולא התפרסם כלום, לא היו את הכלים לכך, גם המעט שהתפרסם נכתב ברמזים. לא אשכח איך שהתחלתי לפני ארבעים שנה לכתוב על הקורה ברחוב החרדי, הכל היה ברמזים ובכמה מילים, הבינו מי שצריכים היו להבין עדיין זה היה מוקדם לכתוב ברחל בתך הקטנה, ואחת הפוליטיקות הכבדות של אז היתה בישיבות בין ירושלים לבני ברק, אלו לא אהבו את אלו, ולא אכנס להיסטוריה למה ומה, אגש ישר לנקודה הנוגעת לנו כאן, איך הרב שך קיוה לכבוש את ירושלים

למי שאינו יודע, הרב שך לא אהב את אברהם רביץ, ואם היה יכול לוותר עליו היה עושה זאת, אבל לא יכל בגלל ירושלים, הוא חשש כי הוא ישאר עם בני ברק בלבד, הוא נכנע ונתן לירושלים את המקום הראשון ברשימה ככה להבטיח כי ליטאי ירושלים לצידו. אבל, זה לא היה מספיק, הוא היה צריך כח שישבור לו את העמדה האופוזיציונית של חברון ומיר מי אשר לא היו בכיסו, בשנים שלפני הפרישה הם הצביעו במועצת גדולי התורה בכמה הצבעות חשובות נגדו, כמו למשל בעניין היחודיים והרוטציה ראשי ישיבת חברות הצביעו עם הלב שמחה נגד הרב שך

הרב שך חיפש דרכים עקיפות איך להבטיח כי ירושלים הליטאית שלו, ולשם כך היה צריך את ר' שלמה זלמן אויערבך, שהיה איש שלו מטבעו רחוק מאוד מפוליטיקה מלוכלכת, הרב שך ניסה כמה פעמים לדבר עמו צירף אותו ל'מועצת גדולי התורה' בטרם הוא קרא למלחמה על החסידים, וקירב את בנו ר' שמואל מתוך חשבון שהוא יספק לו את הסחורה את אבא שלו

בבני ברק לא אהבו מעולם את ר' שלמה זלמן אויערבך מפני שהוא חלק על החזון איש בהרבה דברים הוא לא קיבל את החומרות של החזון איש ולאלו חשבון ארוך עמו. אבל בשל חשבונות פוליטיים קיוה הרב שך הם יתעלמו ממה שיש להם עמו ודרכו של הבן יבטיחו את קולו ויהיה לצידם. מה שחשוב היה להרב שך כי ביום שיפרוש - את זה תכנן הרבה זמן - ר' שלמה זלמן יהיה עמו נגד האחרים, ר' שמואל נתן להרב שך להרגיש כי הכל בסדר וכי אבא שלו יהיה לצידו

אבל ברגע של אמת,  הבן ר' שמואל לא הצליח לספק את הסחורה, הוא ישב שעות לשכנע את אבא שלו, הוא הביא עמו משלחות על גבי משלחות שטענו שהוא חייב לעשות זאת למען כבודו של הרב שך, והיה מי שהרחיק וטען כי אם הוא לא מצטרף אליהם זו תהיה פגיעה אישית בהרב שך, ור' שלמה זלמן לא מוכן היה בשום אופן להיות חלק ממחלוקת ופרש ממועצת גדולי התורה לא היה לא כאן ולא כאן

הרב שך זעם על ר' שמואל אויערבך ותקופה לא רצה לראותו עוד בביתו, במיוחד כשר' שלמה זלמן עשה הכל שיידעו כי הוא הצביע ג' ולא 'עץ', אבל הוא הצליח לשכנע את הרב שך כי הזמן יעשה את שלו וכי בעתיד הוא יצטרף במיוחד אם יבטיחו לו את ההנהגה

ואכן כשהרב שך חיפש מחליף הראשון שהלך אליו היה ר' שלמה זלמן שלא מוכן היה לשמוע מכך, וכשהרב שך יצא מן הבית אמר למי שהיו עמו אין עוד ברירה חייבים ללכת למזרחניק כשהכוונה להרב אלישיב ולמנותו למרות שזה הרגיז את בני ברק הם רצו את הרב שטיינמן שעדיף היה להם על הרב אלישיב

ר' שמואל אויערבך האמין שיש לו את אבא שלו בכיסו, והכל למדו כי אין זה כך. כותב שורות אלו שעקב אחר הנעשה בבית ר' שלמה זלמן שנים נוכח בעוד כמה מקרים קשים כשר' שמואל ביקש מאבא שלו שיתייצב או יחתום נגד זה או אחר, והוא לא הסכים בשום אופן

למי שאינם יודעים ר' שלמה זלמן התגאה שנים בבנו אבל לא בשנים האחרונות כאשר הבין כי הוא קשור פוליטית והסתבך גם פיננסית עשה מעשים שר' שלמה זלמן לא אהב, במיוחד כשאמר לו דברים שמאוחר יותר למד להבין כי הוא שיקר או כפי שטען כי לא ידע האמין למה שאמרו לו ומאז לא קיבל ממנו בנושאים פוליטיים והחליט בעצמו

יצויין כי גם היום ר' שמואל אויערבך אינו מספק את הסחורה לשכיסטים, הוא הוריד אותם מטה מטה, משלטון של עשרות שנים הם הפכו להיות כת בריונית שרוב רובו של הציבור החרדי בכלל והליטאי בפרט סולד ממנו ומהם

חיים שאולזון