בסוד שיח - בראשית

מאת שאול שיף

מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו  כי ביום אכלך ממנו מות תמות . קראתי בעיטורי תורה דברים שכתב הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל  על הפסוק הזה‎:

אין החיים שלפני החטא דומים לחיים שלאחר החטא. החיים שלפני החטא היו ליישר ולהיטיב, ליצור ולברוא, לבנות ולאכול, אבל החיים שאחרי החטא אינם אלא מאבק  ומלחמה, סתירה ושלילה, בניין והריסה, וכל אושרו של האדם בחיים הוא להתעלות על הזולת.רוצים לבלוע את חבריהם, ואומה את חברתה, התולעת והעש  אוכלים את האילן , הציפורים והרמשים את התולעת והעש, וכן הלאה וכן הלאה.  וזה העניין של "עץ הדעת טוב ורע", שהטוב והרע סותרים זה את זה , ועל ידי האכילה מעץ הדעת , באים כל רגשות החיים ששורשם מן הסתירות, ומשום כך גם נגד יסוד החיים עצמו  צריך שתהיה סתירה, וסתירת החיים היא המוות, "כי ביום אכלך ממנו מות תמות".

ובאותו עניין  מסופר , שהרבי ר' זושא  מאניפולי  שאל את אחיו, הרבי ר' אלימלך מליז'נסק זי"ע ,הרי לפי הספרים הקדושים היו כל נשמות בני האדם , מראש כל הדורות עד סופם , כלולים ומקופלים  בנשמת אדם הראשון , משמע שגם אתה ואני היינו  באותו המעמד . מדוע, אם כן,  איפשרנו לאדם הראשון  לאכול מעץ הדעת  ובכך להסב מוות לכל היצורים?  ענה לו רבי אלימלך : עשינו זאת בכוונה , שאם לא כן , אמנם האדם היה חי לעולם , אבל היה אכול ספיקות ויתוש של מינות היה מנקר במוחו, שמא באמת צדק הנחש , ואם היינו אוכלים  מעץ הדעת  היינו כאלוקים . ולכן,  כדאי למות ולדעת שאדם נשאר אדם  ורק ה' הוא אלוקים ואין עוד מלבדו.

חורף משופע בבריאות ובשמחות . חודש טוב ומבורך ושבת שלום.