ועשית כפורת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה.
ופירש רש"י כיסוי על הארון שהיה פתוח מלמעלה ומניחו עליו כמין דף.
ויש לומר - על פי המבואר בדברי רבנו ז"ל (ליקו"מ ב' סימן יב) אשר עיקר היהדות הוא תמימות ופשיטות, בלי שום חכמות כלל, וכל דבר מה שהוא צריך לעשות, צריך לראות שהקדוש-ברוך-הוא שמה, ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו. כי להפך, מי שהולך אחר שכלו וחכמתו הוא יכול לבוא לטעויות רבות.
והנה לכאורה, איך אדם יכול לראות אם בעניין הזה נמצא הקדוש-ברוך-הוא או לא, שרבנו ז"ל מדקדק כל-כך ואומר אשר צריך להסתכל בכל דבר שעושה שיהיה שם השם יתברך, אם יש בזה כבוד השם יתברך יעשה ואם לאו לאו, ואזי בודאי לא יכשל לעולם . אלא ידוע אשר כתוב בזוהר הקדוש (עג.) אחרי קודשא בריך הוא ואורייתא חד היא, התורה והקדוש-ברוך-הוא הם דבר אחד, ולכן בכל דבר שהוא עושה, הוא צריך לראות שיהיה על- פי הלכות התורה, אז ידע שהקדוש-ברוך-הוא נמצא שם, אבל אם זה לא על פי התורה, צריך שידע שאין הקדוש-ברוך-הוא נמצא שם.
להמשך כנסו כאן:
והנה בארון היו מונחים הלוחות שהם כלל התורה, כמאמרם ז"ל
(ברכות ה.) אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש, מאי דכתיב (שמות כד) ואתנה לך את הלוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לוחות – אלו עשרת הדיברות. תורה – זה מקרא. והמצוה – זו משנה. אשר כתבתי – אלו נביאים וכתובים, להורותם – זה תלמוד, מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני.
ועל זה ציוה הקדוש-ברוך-הוא שתהיה כפורת, שהוא כיסוי על הארון, עם עץ פשוט מצופה זהב, להורות, אשר על הארון שהייתה שם התורה, צריך להיות מכוסה עם עץ פשוט, היינו ללכת בדרך פשטות, ואז ילך בטח, כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי י) "הולך בתם ילך בטח".
וזה אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות צח.) אמה בת שישה טפחים, נמצא אמתיים וחצי, זה חמש עשרה, שהוא סוד י"ה שהם המוחין, שעיקר שלימות הפשיטות צריך להיות בלי שום ישות וגאווה. ולכן אמר רבנו האריז"ל ששם י"ה מסוגל לבטל את הגאווה - "גאוה" עולה בגימטריא כמספר 'י"ה'.
ולכן האורך של הכפורת שהוא עץ פשוט שעושה על הארון ששם מונחת התורה, צריך להיות אמתיים וחצי ארכו כמספר י"ה לבטל ממנו את הגאווה שלא יתגאה בזה שהוא יודע ללמוד, וכן הרוחב צריך להיות אמה וחצי שהוא תשעה טפחים כנגד ד' ה', ומובא בדברי רבנו ז"ל (ליקו"מ סימן מט) שהמלכות עושה קודם דל"ת דלית לה מגרמה כלום, ועל ידי שממשיך קדושת המחשבה שהוא סוד י' - נעשית ה'. כמו כן התורה הקדושה צריכים לקדש ולטהר את מוח מחשבתו לחשוב רק ממנו יתברך - וע"י זה מדל"ת נעשה ה' שזה אמה וחצי .
כי אי אפשר להשיג בתורה אלא על-ידי קדושת וטהרת המוח שיהיה מוחו נקי מכל מיני הרהורים רעים, וכן יהיה ענו בטל ומבוטל בעיני עצמו, ואז דייקא התורה תשרה אצלו, כמאמרם ז"ל (תענית ז.) למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב הוי כל צמא לכו למים, לומר לך, מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה;
והבן למעשה.
ופירש רש"י כיסוי על הארון שהיה פתוח מלמעלה ומניחו עליו כמין דף.
ויש לומר - על פי המבואר בדברי רבנו ז"ל (ליקו"מ ב' סימן יב) אשר עיקר היהדות הוא תמימות ופשיטות, בלי שום חכמות כלל, וכל דבר מה שהוא צריך לעשות, צריך לראות שהקדוש-ברוך-הוא שמה, ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו. כי להפך, מי שהולך אחר שכלו וחכמתו הוא יכול לבוא לטעויות רבות.
והנה לכאורה, איך אדם יכול לראות אם בעניין הזה נמצא הקדוש-ברוך-הוא או לא, שרבנו ז"ל מדקדק כל-כך ואומר אשר צריך להסתכל בכל דבר שעושה שיהיה שם השם יתברך, אם יש בזה כבוד השם יתברך יעשה ואם לאו לאו, ואזי בודאי לא יכשל לעולם . אלא ידוע אשר כתוב בזוהר הקדוש (עג.) אחרי קודשא בריך הוא ואורייתא חד היא, התורה והקדוש-ברוך-הוא הם דבר אחד, ולכן בכל דבר שהוא עושה, הוא צריך לראות שיהיה על- פי הלכות התורה, אז ידע שהקדוש-ברוך-הוא נמצא שם, אבל אם זה לא על פי התורה, צריך שידע שאין הקדוש-ברוך-הוא נמצא שם.
להמשך כנסו כאן:
והנה בארון היו מונחים הלוחות שהם כלל התורה, כמאמרם ז"ל
(ברכות ה.) אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש, מאי דכתיב (שמות כד) ואתנה לך את הלוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לוחות – אלו עשרת הדיברות. תורה – זה מקרא. והמצוה – זו משנה. אשר כתבתי – אלו נביאים וכתובים, להורותם – זה תלמוד, מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני.
ועל זה ציוה הקדוש-ברוך-הוא שתהיה כפורת, שהוא כיסוי על הארון, עם עץ פשוט מצופה זהב, להורות, אשר על הארון שהייתה שם התורה, צריך להיות מכוסה עם עץ פשוט, היינו ללכת בדרך פשטות, ואז ילך בטח, כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי י) "הולך בתם ילך בטח".
וזה אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות צח.) אמה בת שישה טפחים, נמצא אמתיים וחצי, זה חמש עשרה, שהוא סוד י"ה שהם המוחין, שעיקר שלימות הפשיטות צריך להיות בלי שום ישות וגאווה. ולכן אמר רבנו האריז"ל ששם י"ה מסוגל לבטל את הגאווה - "גאוה" עולה בגימטריא כמספר 'י"ה'.
ולכן האורך של הכפורת שהוא עץ פשוט שעושה על הארון ששם מונחת התורה, צריך להיות אמתיים וחצי ארכו כמספר י"ה לבטל ממנו את הגאווה שלא יתגאה בזה שהוא יודע ללמוד, וכן הרוחב צריך להיות אמה וחצי שהוא תשעה טפחים כנגד ד' ה', ומובא בדברי רבנו ז"ל (ליקו"מ סימן מט) שהמלכות עושה קודם דל"ת דלית לה מגרמה כלום, ועל ידי שממשיך קדושת המחשבה שהוא סוד י' - נעשית ה'. כמו כן התורה הקדושה צריכים לקדש ולטהר את מוח מחשבתו לחשוב רק ממנו יתברך - וע"י זה מדל"ת נעשה ה' שזה אמה וחצי .
כי אי אפשר להשיג בתורה אלא על-ידי קדושת וטהרת המוח שיהיה מוחו נקי מכל מיני הרהורים רעים, וכן יהיה ענו בטל ומבוטל בעיני עצמו, ואז דייקא התורה תשרה אצלו, כמאמרם ז"ל (תענית ז.) למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב הוי כל צמא לכו למים, לומר לך, מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה;
והבן למעשה.
שיחות מוהרא"ש זצ"ל
רבנו נחמן מברסלב ז"ל אמר: "מצווה גדולה להיות בשמחה
תמיד", וצריך להתגבר מאוד בכל הכוחות להרחיק העצבות והמרה השחורה ולהיות אך שמח תמיד, והוא רפואה לכל מיני חולאת, כי כל מיני חולאת באים מעצבות וממרה שחורה, וצריך לשמח את עצמו בכל מיני עצות.
תמיד", וצריך להתגבר מאוד בכל הכוחות להרחיק העצבות והמרה השחורה ולהיות אך שמח תמיד, והוא רפואה לכל מיני חולאת, כי כל מיני חולאת באים מעצבות וממרה שחורה, וצריך לשמח את עצמו בכל מיני עצות.
ואמר שצריך להתרחק מעצבות מאוד מאוד, כי הקליפות הם
בחינת עצבות, והם תוקפא דדינא, וכשהעצבות מתגברת היא בחינת גלות השכינה שהיא שמחתן של ישראל, ועיקר ביטול הקליפות ועליית הקדושה הוא על-ידי השמחה.
רבנו ז"ל אמר ע"י השמחה יכולים להיות אדם אחר, כי יש בני אדם שיש להם ייסורים גדולים ונוראים רחמנא ליצלן, ואי אפשר להם לספר מה שבליבם, והם היו רוצים לספר אך אין להם בפני מי לספר ולהשיח עימו את כל אשר עם לבבם, והם הולכים מלאים ייסורים ודאגות,
וכשבא אדם עם פנים שוחקות יכול להחיות אותם ממש, ולהחיות אדם אינו דבר ריק כי הוא דבר גדול מאוד, וכמו שמובא בגמרא (תענית כב.) מהני תרי בדחי (מאלה שני הבדחנים) שזכו למה שזכו על ידי שהיו משמחים בני אדם.
מורנו ורבנו הרבי נתן תלמידו המובחר של רבנו ז"ל אמר
לאחד מאנשי שלומנו, אם תהיה בשמחה לא תראה פני גיהנום, והסבירו מוהרא"ש נ"י כי הנה רבינו ז"ל אמר אשר אין נמצא שום עולם הזה כלל, רק יש גן עדן, או יש גיהנום, כשאדם זוכה והוא דבוק בו יתברך תמיד, וממשיך על עצמו עריבות נעימות ידידות זיו חיות אלקותו יתברך, הרי הוא
נמצא בגן עדן ובעולם הבא, ואם רחמנא ליצלן נופל בעמקי עמקים השאול תחתית וליבו עקום בעקמומיות עליו יתברך, הרי הוא נמצא בגיהנום, והוא
תמיד במרה שחורה ובעצבות, כי מי שנכנס בו כפירות ואפיקורסיות, ונעתק לגמרי ממנו יתברך רחמנא ליצלן ע"י זה הוא תמיד שרוי בעצבות ובמרירות ובדיכאון - ועל כן אמר מוהרנ"ת ז"ל אם אדם תמיד בשמחה אינו רואה פני גיהנום, כי ההכרח כשאדם שש ושמח שממשיך על עצמו ערבות זיו שכינת עוזו יתברך, כי לא יהיה האדם בשמחה אלא כשיש לו אמונה ברורה ומזוככת בו יתברך.
בחינת עצבות, והם תוקפא דדינא, וכשהעצבות מתגברת היא בחינת גלות השכינה שהיא שמחתן של ישראל, ועיקר ביטול הקליפות ועליית הקדושה הוא על-ידי השמחה.
רבנו ז"ל אמר ע"י השמחה יכולים להיות אדם אחר, כי יש בני אדם שיש להם ייסורים גדולים ונוראים רחמנא ליצלן, ואי אפשר להם לספר מה שבליבם, והם היו רוצים לספר אך אין להם בפני מי לספר ולהשיח עימו את כל אשר עם לבבם, והם הולכים מלאים ייסורים ודאגות,
וכשבא אדם עם פנים שוחקות יכול להחיות אותם ממש, ולהחיות אדם אינו דבר ריק כי הוא דבר גדול מאוד, וכמו שמובא בגמרא (תענית כב.) מהני תרי בדחי (מאלה שני הבדחנים) שזכו למה שזכו על ידי שהיו משמחים בני אדם.
מורנו ורבנו הרבי נתן תלמידו המובחר של רבנו ז"ל אמר
לאחד מאנשי שלומנו, אם תהיה בשמחה לא תראה פני גיהנום, והסבירו מוהרא"ש נ"י כי הנה רבינו ז"ל אמר אשר אין נמצא שום עולם הזה כלל, רק יש גן עדן, או יש גיהנום, כשאדם זוכה והוא דבוק בו יתברך תמיד, וממשיך על עצמו עריבות נעימות ידידות זיו חיות אלקותו יתברך, הרי הוא
נמצא בגן עדן ובעולם הבא, ואם רחמנא ליצלן נופל בעמקי עמקים השאול תחתית וליבו עקום בעקמומיות עליו יתברך, הרי הוא נמצא בגיהנום, והוא
תמיד במרה שחורה ובעצבות, כי מי שנכנס בו כפירות ואפיקורסיות, ונעתק לגמרי ממנו יתברך רחמנא ליצלן ע"י זה הוא תמיד שרוי בעצבות ובמרירות ובדיכאון - ועל כן אמר מוהרנ"ת ז"ל אם אדם תמיד בשמחה אינו רואה פני גיהנום, כי ההכרח כשאדם שש ושמח שממשיך על עצמו ערבות זיו שכינת עוזו יתברך, כי לא יהיה האדם בשמחה אלא כשיש לו אמונה ברורה ומזוככת בו יתברך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.