איך קשורה עסקה חשאית בבית פרטי
בסנט פטרבורג לחפירות שביצעו ארגוני פשיעה ישראליים בכפר בגרמניה ולפריצה
לא מפוענחת לדירה בחולון? מי הם החלפנים החרדים שמעורבים בפרשה המוזרה?
חוקרי
היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות חשבו בתחילה שמדובר בטעות. במשך כמה
שבועות בקיץ 2011 הם האזינו לחברי ארגון פשיעה גדול, יעדים מרכזיים של
משטרת ישראל. אלא שבמקום לקבל מידע על משלוחי סמים, חיסולים וכלי נשק, הם
שמעו שוב ושוב דיבורים על “האוצר". ולא סתם אוצר: מטילי זהב רבים שהותכו,
לכאורה, מתכשיטים של יהודים, והוטמנו בזמן מלחמת העולם השנייה אי שם באדמת
גרמניה.
גם רכזי המודיעין של היחידה דיווחו על
הפעילות יוצאת הדופן, שבה היו שותפים עבריינים נוספים בעלי שם, והעניין של
המשטרה בנושא גבר. עד מהרה התברר שאותם עבריינים לא רק מדברים. במשך כשלושה
חודשים נרשמו יציאות רבות של כמה מהם מישראל אל מדינות שונות באפריקה
ובאירופה ומשם לגרמניה. משטרת ישראל עירבה גם את משטרת גרמניה במידע שנתקבל
וזו נכנסה לפעולה.
הגרמנים הופתעו לגלות שהמעקבים
אחר העבריינים הישראלים מובילים אותם לעומק הפסטורליה הבווארית, אל מקום
קטן וציורי בשם פּרוֹנטן (pfronten), לא רחוק ממינכן, מקום שאליו נקשרו
כבר בעבר סיפורים על אוצרות נאציים הטמונים באדמה.
שם,
על אדמתו של איכר מקומי נרגן, עמלו חברי הכנופיה הישראלית בחפירות,
באמצעות ציוד כבד ויקר שהובא למקום. כעבור כמה שבועות של חפירה פקעה
סבלנותם של השוטרים הגרמנים והם עצרו לבדיקה את כל החבורה המכובדת. לאחר
תשאול קצר שלא העלה כל חשד לפלילים, קיפלו הישראלים את חפציהם ועזבו את
גרמניה.
במשטרת ישראל סקרנים לדעת מה הביא את
העבריינים “הכבדים", שבשנים האחרונות שמם נקשר לא אחת בשרשרת חיסולים בעולם
התחתון, דווקא לחיפוש אוצרות בגרמניה. בדיקתם העלתה את השם יצחק זרוג,
סוחר אמנות בן 66 מגבעתיים, ללא כל עבר פלילי. זרוג היה זה שטען, כך התברר,
כי בידו מפת אוצר עתיקה שתוביל את המחפשים אל ערימות הזהב הנוצצות.
עד
היום לא נמצא במקום כל אוצר. אחרי שהתברר כי לא התבצעה, למעשה, כל עבירה,
סיימה משטרת ישראל את החקירה בנושא, והעבירה את פרטי הפרשה ליד ושם, שערכו
גם הם בדיקות בניסיון לברר אם אכן חבויים באדמת פרונטן מטילי זהב השייכים
ליהודים. גם הבדיקות הללו העלו חרס.
חקירה משותפת
פרשת
מטילי הזהב אמנם הגיעה למבוי סתום, אך כעת מתברר שהשחקן המרכזי בה שב
ומככב בימים אלה בפרשה חדשה שנחקרת, הפעם ביחידה הארצית לחקירות הונאה
(יאח"ה). גם הפעם מדובר בפרשייה המתרחשת בעיקר על אדמת גרמניה.
אף
שבנייני יאח"ה ויאחב"ל סמוכים זה לזה והמידע השמור על המחשבים שלהן אמור
להיות משותף, ביאח"ה לא הכירו את הגבר המבוגר שנעצר באמצע חודש יוני האחרון
בגרמניה. יצחק זרוג, כך נמסר למשטרה הישראלית מב.ק.א הגרמני (המשטרה
הפדרלית הגרמנית) חשוד כי עמד בראש רשת בינלאומית, שעסקה בזיוף ציורים
ומכירתם לאספנים ברחבי העולם. החקירה המשותפת ליחידת להב 433 ולמשטרה
הגרמנית כללה האזנות לשיחות טלפון, מעקב אחר מיילים והעברות כספים מסביב
לעולם, פשיטה על דירות וגלריות בישראל וגרמניה, ופשיטה על חשבונות בנק
שווייצריים והחרמה של מאות יצירות. כמו כן, היא הולידה שורה של מעצרים
בישראל ובגרמניה.
בישראל נעצרו 18 אנשים, ששימשו
במגוון תפקידים, החל ממעריכי יצירות אמנות וכלה בבעלי משרדים להחלפת כספים,
בחשד שלקחו חלק במנגנון הלבנת ההון מהמכירה. מביניהם הובאו להארכת מעצר:
מיכאל יחיאל הוכברג ויוסף הוכברג בעלי רשת משרדים לחילופי כספים בבני ברק,
ליאור יוסף גלבוע - חשוד כי שימש עוזר קרוב ליצחק זרוג ועסק יחד איתו
במכירה, שלום נעים - חשוד כמעורב בהשגת אישורי מקוריות לתמונות, אברהם
שוקרון ואליהו אלפר - עובדים במשרד לחילופי כספים ויצחק גבסו - המעורב לפי
החשד בתהליך הזיוף והלבנת ההון.
בפשיטה שערכה משטרת
גרמניה, נתפסו פריטים רבים על ידי כוח משטרתי שמנה 100 מאנשי ב.ק.א בשיתוף
פעולה עם מדינות שונות בגרמניה. הכוחות פשטו על 28 דירות מגורים, בתי עסק
ומחסנים, כמו גם גלריות לאמנות בוויסבאדן, במיינץ, בשטוטגרט, במינכן,
בהמבורג, בקלן ובערים נוספות.
במהלך החיפושים נעצרו
בדירותיהם שני תושבי ויסבאדן (אחד מהם הוא כאמור זרוג). כמו כן, נתפס
מספר גדול של יצירות אמנות מזויפות, לכאורה, כמו גם מסמכים ובהם תיעוד
מכירות של יצירות אמנות. יותר מ–1,000 פריטים הוחרמו בפשיטות. בוויסבאדן
התגלו אלפי יצירות, שהוחזקו במחסן ללא תנאים אקלימיים נאותים לשמירה על
יצירות בשווי מיליוני דולרים. היות שמדובר ברשת בינלאומית מסועפת, נערכו
באותה עת פשיטות גם בשווייץ, בספרד, בקפריסין ובישראל.
העיתון
“דר שפיגל" מדווח כי לפי המשטרה הגרמנית, החבורה מכרה 400 יצירות אמנות
בסכומים של אלפי יורו בודדים עד עשרות מיליוני יורו. על פי החשד, הציורים
המזויפים התגלגלו לגלריות שהיו חלק מהרשת, שם הוצמדו להם מסמכים, החשודים
כמזויפים, שהעידו על מקוריות הציור לכאורה. בשלב הבא, העבודות הוצגו למכירה
לקונים פוטנציאלים ולפי החשד אף נמכרו לרבים מהם.
לפי
“דר שפיגל", נחשד כי העצורים, זרוג ושותפו, מכרו או ניסו למכור בין השאר
יצירות מאוסף של אדם בשם אדיק נתנוב, שאותן ראו בתערוכה בגלריה בברית
המועצות ב–2005. נתנוב, שמוצאו ממשפחת אספנים מכובדת באוזבקיסטן, ירש את
התמונות בשנות ה–50 מסבו, מיכאיל, שהיה מנהל קולחוז בעברו. בשנת 2002,
חמישה פריטים מהאוסף שלו, כולל ציור של קנדינסקי, הגיעו למוזיאון אמנות
צפונית למוסקבה. באותה שנה פריט מהאוסף של נתנוב הוצע למכירה בבית מכירות
פומבי בפרנקפורט ב–100 אלף יורו, אלא שבעל בית המכירות קיבל טלפון שהזהיר
אותו שהציור מזויף והמכירה בוטלה.
“דר שפיגל" מדווח
על אדם נוסף, איטלקי בשם אנדרה נ., שעל פי החשד חיפש עבור זרוג ושותפו
לקוחות שיקנו את התמונות המזויפות של קנדינסקי. שותפו של זרוג נפגש עם
אנדרה בפאריס והעביר לו יצירות של קנדינסקי, ואלה הועברו לאיטליה, שם ניסו
למכור אותן - בתחילה ללא הצלחה. בסופו של דבר, ב–2007, נמצא קונה לתמונה
שהסכים לרכוש אותה בשלושה מיליון יורו. אלא שבעקבות ויכוח שהתעורר סביב
התשלום, נפתחה חקירה.
“דר שפיגל" מדווח כי לפי
המשטרה הגרמנית, מאז 2011 מכרו צמד הישראלים שבע יצירות רוסיות ביותר
מ–2.53 מיליון יורו. שש מהן נמכרו לספרד, והשביעית נמכרה לגרמני ב–450 אלף
יורו. במשטרה עדיין לא יודעים אם הציורים המדוברים, לבד מהציור של קנדינסקי
שהוכח כמזויף, מקוריים או לא, והעניין נמצא בחקירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.