ראיתי
שהבאת את דבריו של חש"ך על הרב ראובן אלבז שלדבריו הוא משה רבינו בדורנו.
כן אני חייב לומר שדי התפלאתי על אלבז הנ"ל שנתפס לפחות בעיני כאיש אמת
שדואג לקירוב עמך ישראל לאבינו שבשמים והפצת התורה, ומה ראה לשטות זו
להצטרף למועצת הבובות של דרעי. מה שמעמיד בסימן שאלה את כל ההתערבות שלו
בזמנו למען השלום בין הרב עמאר לדרעי.
כי
זו הרי טכניקה ידועה ביח"צ להציג מישהו שכאילו הוא מנסה לעשות שלום, באותו
הזמן המשכין שלום כאילו ניטרלי ולא קשור למחלוקת, ורק אז בהמשך הוא "בוחר"
צד כשלמעשה זה היה התכנית לאורך כל הדרך, המעשה הזה אמור לתת משנה תוקף
שאפילו האיש שהיה אובייקטיבי הגיע למסקנה שזאת המחנה שכדאי להצטרף אליה.
אבל נניח לזה וניתן לאלבז את היתרון 'של הספק' שאולי כן התכוון תחילה לאמת
ורק אח"כ הכבוד קלקל אותו, במיוחד בתקופה שדרעי שיחק אותה פורש מש"ס ומפקיר
את מפעל חייו של הרב עובדיה לכליה. נניח.
אבל
לא הבנתי את העניין שהתפלאת על דבריו של חש"ך על אלבז, והלא זו גמרא
מפורשת (שבת ל"ד.) 'א"ל אילמלי היית עמנו ואפי' היית עמנו ולא נמנית עמנו
יפה אתה אומר, עכשיו שהיית עמנו ונמנית עמנו יאמרו זונות מפרכסות זו את זו
תלמידי חכמים לא כל שכן'. יאמרו? שם הגמרא מדברת על התנא האלוקי רשב"י
שטיהר את טבריה למען עם ישראל, שהכהנים יוכלו להתהלך שם בחופשיות, אבל כאן
במקרה דינן אי אפשר שלא להיזכר במילים של ישעיהו לייבוביץ ששאל, מניין לנו
לחז"ל היה חוש הומור מפותח, וענה, מפני שאמרו תלמידי חכמים מרבין שלום
בעולם...
ב"ה בימנו
שכבר איכשרא דרא ורבנים יכולים באופן הכי רשמי וגלוי לגרום למחלוקת
ולפיצולים בציבור החרדי על שטויות של אגו וכבוד. שלא יובן לא נכון, כידוע
לך גם בעבר היו מחלוקות, אבל לפחות אז הרגישו בעלי המחלוקת צורך לדאוג
לאמתלא של משהו שקשור ליידישקייט לתרץ את מעשיהם, היום זה כבר תכלית
השלמות, תיקון השלם, בלי משחקים, מחלוקת לשם מחלוקת. כאמור וכדברי הגמרא,
פשוט זונות.
ויה"ר שיתקיים בנו הכתוב, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם.
בכבוד רב,
ש. ו. בני ברק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.