הצלע השלישית

על מי מוטלת (ד)

מאת: חרדי בעולמו

 

אשר טענתי בִּכְתִיבוֹתַי עד כה הוא, שאחריות גדולה מוטלת עלינו וכי אנחנו זונחים אותה בשל אמונות שווא. הבאתי גם דוגמה איך מי שלא למד דף גמרא אחד בכל חייו, זכה וזיכה את דורותינו בהמון המון תורה. זאת, כי לא שמע בקול הרבנים ולא שעה לקול העסקנים.

חלק א

חלק ב

חלק ג

הפעם אבקש להבהיר את המבנה של התקדמות והתפשטות התורה, לכל אורך הדורות.

כאמור, טעות נפוצה היא בימינו, להניח שהניהוג של עולם התורה הינו בידי גדולי ישראל. זה לא היה כך (ראה קנטוניסטים) וזה לא כך. לצערנו, הם ואנחנו בס"ה שבויים בידי עסקנים שמשלמים לפרסומאים טובים. זאת ותו לא.

רצוני בזה הוא להסב את שימת הלב שלא רק הנהגת הקהל אינה נובעת מגדולי ישראל (נכון יותר לדייק: מגדולי ישראל בלבד. גם להם יש חלק, לעיתים, בהנהגה טובה את הציבור). לי ברור כשמש שמי שֶׁמְּנַהֵג אותנו בפועל הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו. פעם הוא משתמש במה שאנחנו קוראים 'גדוילים' ופעם הוא משתמש במה שאנחנו קוראים 'פשוטי העם'.

כבר טענתי פה לא אחת שלא רק את הנהגת הציבור הוא נהג כך, אלא אפילו את התורה וההלכה עצמה כך הוא מְנַהֵג. המוני פעמים מוצאים בהלכה שגדולי הפוסקים 'מלמדים זכות' על כך שהציבור אינו נוהג כפי ההלכה ומתוך לימוד זכות זה אנחנו מבינים שעמישראל מקיים את התורה, לא כמו שאומרים לו, אלא שאומרים לו לפי איך שהוא מקיים. הדברים נפלאים ומופלאים וזה ממש 'חיי עולם נטע בתוכנו', כפשוטו.

איני בא בזה לומר למישהו לעשות, חלילה, נגד ההלכה או נגד המנהג. רק להבין שאין בעובדה שכך נוהגים, משום טצדקי למה אינו פועל נכון. הבאתי זאת גם כשדברנו על הלכות שמשתנות כל הזמן. למשל, כתבתי כאן על מ"ע דאורייתא שהתבטלה ממש בדורנו זה ולמרבה הפלא אין על זה אפילו 'תשובה' אחת. (כמו שר' חיים היקר שם לב). זמן מסויים נהגו בזה למעשה איסור כדאורייתא וזמן אח"כ אפילו אין בזה 'שאלה'. כל אחד מחליט לעצמו וזהו. עוד חצי דור בכלל לא ידעו, שאי פעם זה נחשב לאיסור דאורייתא. זו דרכה של תורה.

טענתי עד כה שיש שתי צלעות לניהוג התורה והציבור. צלע אחת היא צלע הלומדים והפוסקים וצלע שניה היא צלע 'העם'. העם מנהיג את עצמו ואת מנהיגיו (כשצריך) בדרך התורה והמסורה.

כאן נכנסת (וכמדוני שבזה ממש זכה דורנו) . 'הצלע השלישית'. מה שעד עכשיו כמעט לא היה שייך, נהיה עכשיו 'אפשרי וחצי'. צלע זו מורכבת מיהודים בעלי ממון שעושים בכספם את מה שנכון בעיניהם. חלקם מגדילים תורה באופן מופלא, חלקם גומלים חסדים עם נזקקים לאלפים ולרבבות וכולם עושים יד אחת להגדיל תורה ולהאדירה.

אבל, יש ביניהם גם 'חכמי לב'. אמנם מועטים, אבל קיימים. על אלה אי אתה שומע והם הם שמוליכים ומובילים את השינויים. לא ברעש ולא בכוח, כי אם ברוחי אמר ה'.

מה שהשתנה בימינו אנו ממש, זו היכולת של הרבה יחידים לעשות יד אחת ולהרים פרוייקט. ראו איך עם קודש התגייס במספרים עצומים (50,000 איש תרמו) לטובת קהילה קטנה של 500 משפחות. רק משום שבחרו לעמוד לימין הנרדפים. אף אחד מכל 'הגדוילים' לא הרים קול זעקה על רדיפתם. אפילו ציוץ קל לא שמענו 'מלמעלה'. ואז בא קול רעש אדיר 'מלמטה' והקים הרים וחולל קהילות. מי כעמך ישראל!

תחשבו רגע. מי מימן לשרה שנירר את הבניין? מי מימן את שכר המורות? (עד שד"ר דויטשלנדר לקח הכל תחת חסותו). מאחורי מפעל האדירים שלה עמד מישהו שאת שמו איננו יודעים ולא נדע לעולם. הוא האיש. הוא מחולל הפלאות. הוא שותפו של בורא עולם. זו הצלע השלישית.

קיצורם של דברים. אם הקב"ה נתן לך שכל, הוא נתן לך אותו בשביל שתשתמש בו, לא בשביל שתבטל אותו לדעת אחרים.

אם הקב"ה נתן לך כסף, הוא נתן לך אותו בשביל שתעשה בו את המיטב שאתה מבין. לא שתקח את הכסף שלך ואת השכל שלך, תכרוך אותם בכריכה אחת, כמרור דהלל בפסח, לתיתו לאשר אותם פרסומאים מצווים.

כבר כתבתי פה כמה פעמים שלדעתי החינוך בדור הזה הוא המכשלה הכי גדולה. מקימים כל הזמן ארגונים לטיפול בנוער נושר, במקום לטפל במערכת המנשירה. בונים בי"ח מתחת לגשר, במקום לתקן את הדרך.

הדבר פשוט וברור שמערכת החינוך החרדית לא מותאמת לכל ילדי דור זה. יש מי שזה מתאים לו ויש מי שלא. אז מי שזה מתאים לו, הוא מסודר. יש מספיק רבנים שיגייסו בשבילו כסף וידאגו שהוא ובני בניו ימשיכו להיות סמוכים על שולחנם. זווית הראיה הזו מוכרת לכולנו. ואכמ"ל וד"ל.

אבל, יש את המוני הנערים, שרק מעט צדיקים גיבורים, מתאימים להם מסגרת יהודית, בדיוק כמו מסורת אבותינו בכל הדורות. מי שימצא לו מוסד או ארגון שמזדהה עימו ועם דרכו ויתן את ליבך (וכיסו) שם, יהיה שותף לבורא ומנהיג העולם, להציל בניו מיד שוממים (כולל רבנים ועסקנים עוצמי עינים).

אין מה לחכות שהגדוילים יבינו שזו הצלת הדור. זה יקרה באיחור רב, בדיוק כמו ברשת בית יעקב ושרה שנירר.

ובמהרה יוציאנו מחושך וצלמוות, ואת מוסרותינו ינתק. אמן.

חרדי בעולמו

נ.ב.

בהיות ומשתמעת כאן פניה לתרומות, חשוב לי לציין שני דברים:

א. אין לי עניין בשום מוסד או אירגון בתחום.

ב. הפניה היא לנשים כמו לגברים בדיוק. כה אמר הרב פלאש.