דפים

יום שישי, 30 בספטמבר 2022

מחילה ממבקשי מחילה (בכוח כבפועל)

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ


נפעמתי מבקשת המחילה של אשר שמו ושמעו לא ידעתי. נחלץ הוא בער"ה (מן הסתם שלח לפני ר"ה והדברים התעכבו מפאת העיכוב המצער הכללי) לבקש מחילתי על שציערני ובייש אותי.

כה יתן לי השם וכה יוסיף לי לפגוש אנשים שבודקים עצמם אם נוהגים נכון אם לאו. יותר מצוי שאנשים בודקים ע"מ לתקן מכאן ולהבא ופחות מצוי שאנשים בודקים מה ניתן לתקן אחורה. האמת היא שהתשובה היא חידוש עצום שברא הקב"ה בעולמו ולכן, הגם שכבר ידועה היא משכבר הימים, עודה בלתי נתפסת ובלתי מושגת, גם אחרי דורות על דורות של שבים. כל כך גדול החידוש וכל כך בלתי אפשרי, עד שהיה הכרח לבוראו קודם שנברא העולם, כי אינו יכול להיכנס לשום מסגרת של הקיום העולמי (הגה בנפשך. גדול אפילו מעשרת הדברים שהיו צריכים להיברא בין השמשות ולהתנות קיום העולם בהסכמה לתנאים אלו).

ברשות, אנצל ההזדמנות להעיר אי אלו נקודות בעניין.

1. תיקון העבר אינו לוקסוס כמו שחושבים. כבר האריכו בנזק הנעשה בעולמות עקב התנהגות שלא כתורה. כל מעשה שנעשה בעולם, הותיר רושם ואין קץ להיפעלויות היפעלויותיו של מעשה יחיד. לגודל ועומק העניין לעיתים נעלם מאיתנו עד כמה מוטל עלינו לתקן אחורה. אנחנו רגילים לראות את הקשיים שלפנינו ואיננו שמים על לב שלפעמים הקשיים שלנו נובעים ממה שכבר מאחורינו (וע"ז תקנו הלשון 'והסר שטן מלפנינו ומאחורינו').

בדרך הטבע אנחנו מקבלים את התנהגותנו דאתמול כחלק מאיתנו. עד שיש הוגים שטוענים שמכלול עשיותיו ומחשבותיו עד הגיעו הלום, זה כל האדם. ראוי לשים לב שבדרך התורה ניתן לתקן גם את העבר ושתיקון העבר הוא הסרת מכשול מדרכינו העתידית (וכבר העזתי כאן פנים נגד מטבע לשונו של הגדול בענקים שטבע אימרתו 'העבר אין והעתיד עדיין'. גם מבחינת יכולת - וחובת - תיקון העבר, העבר בהחלט אינו אין).

2. עוד יותר נתפעמתי מכתיבת אותו עלום על שהסב מבטו מעיקרי דברי (שחזרתי וטענתי שמסגרות אינן קדושת , נגד דעת הגרי"ג, וחזרתי בי רק מחוצפתי לעומתו). נדיר בימינו למצוא מי שדן בדברים לגופם ואינו מכליל מיידית לגופו של כותב. בהיות שברוב המקרים אין זו רוח הדברים כאן (ושם), מעודד לקרוא דברים לגופו של עניין, הגם שמן הסתם עודני עומד בקטנותי בעיניו. (שע"ז כשלעצמו אין לנו מחלוקת כלל...).

3. ואנצל ההזדמנות לומר בפה שאני מוחל מחילה גמורה לכל מי שברך אותי בפיו או בליבו ואיחל לי כל הרע שבעולם. ראשית, אולי תשמח לשמוע שחלק מתפילותיך אכן נענו ויכולני לומר 'תכלה שנה וקללותיה' ושנית שתדע לך שאין בליבי שום קפידה על אף אחד, גם על השונאים והמשנאים הכי גדולים שלי. ברור לי שכל הרוע והזדון שאני פוגש בעולם (לא רק זה המופנה כלפי) נובע מאיזה צד טוב שבאדם. מן הסתם סבור המברך שאני מזיק ושמותר על פי דין לנוחרני ביו"כ וכו'. וגם אם לא העמיק לחשוב שצריך היתר בדין כדי להזיק ליהודי, מן הסתם סמך על רבותיו וקהילתו שהתירו לו 'הכל כפי שכתוב בנוסח שברשותנו'. אנחנו חיים בדור שהמחשבה העצמית נדירה וכמעט כולם נמשל כבהמות נדמו.

4. גם יכולני לומר, במידה רבה של דיוק עובדתי, שב"ה אחרי עבודה רבת שנים, כמעט אין נוגע בליבי מה שאחרים חושבים עלי. כתבתי כאן פעם שבאמת אין יכולת לאדם לפגוע באחר אא"כ הנפגע בוחר בכך. ומזה זמן למדתי לבחור שלא להיפגע מהאחר ולשים הדברים בפרופורציה.

הקושי הכי גדול בעבודה הזו הוא שבאיזשהו מקום אתה חייב להחזיק מעצמך ומדרכך עד כדי שלא באמת משנה מה השני אומר. אמנם זה לא ממקום  של הקטנת הזולת וגם לא ממקום של הגדלת העצמי, אלא מההבנה שכל אדם נברא יחידי, אבל עדיין מצריך עבודה.

5. ונכון לחזור שוב על מה שכתבתי פה פעמים רבות. כתיבתי לא מיועדת לכל אחד ולאו כל מוחא סביל דא. מי שקיבתו רגישה לכתיבה כמו שלי, אנא ואנא שיתרחק ממני. לצורך כך מתנוסס בראש כל כתיבתי דגל אזהרה כזה: מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ.

 מצחיק שלפעמים המגיבים נגדי בעוצמה רבה, מקדימים לכתוב שנוהגים שלא לקרוא את דברי, ואח"כ מגיבים  על משהו שכתבתי בסוף כתיבתי... אם אתה כותב נגדי בעוצמה אז כנראה היטב חרה לך. אם היטב חרה לך, כנראה הדברים מבטאים היטב את מה שאתה חושב בליבך פנימה ואין ליבך מעז לגלות לליבך.

במקרה כזה, מומלץ מאוד למצוא לעצמך מישהו שתוכל להיות גלוי וכנה איתו (מן הסתם מישהו שלא מקהילתך) ולדון איתו ברפש שאני כותב כאן ומה ולמה זה כל כך מרגיש אותך.

אם אין לך את מי לשתף ואני כותב משהו לא נכון או לא מדויק, אתה בהחלט מוזמן לסתור כאן את דברי. או להעלות את שאלותיך וסתירותיך. אסיר תודה אהיה לך, אם תגלה טעות או שגיאה בהלך מחשבתי או במסקנותי.

ומיני ומינך יתקלס עילאה

 

חרדי בעולמו

רגעים של השבוע - פרשת וילך-שובה

 

רגעים של השבוע - פרשת וילך-שובה

 

ברכת החיים הטובים / אי אמירת סליחות / הצום של הילד הקטן / מזמור לדוד

 

א. זכרנו לחיים טובים

"שים לב למשהו מעניין, בארבעת קטעי התפילה הקצרים שבתפילת 'שמונה עשרה', אותם אנו מוסיפים בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים", אומר לי השבוע ידיד קרוב, והוא ממשיך ומסביר את הסברו הנפלא, המבוסס על דברי הטור בסימן תקפ"ב בשם מהר"ם מרוטנבורג, עם מבט מחודש משלו: "מתחילים בבקשה של "זכרנו לחיים". פשוט חיים, לא מובן, אבל אילו חיים? גם מי ששוכב ל"ע כצמח הוא נקרא חי. אך אחרי שבירכנו קצת את הקב"ה שהוא מכלכל חיים ועוד, כבר מבקשים "זוכר יצוריו לחיים ברחמים", זו כבר רמת חיים טובה בהרבה מסתם חיים, אלו חיים ברחמים. 

וכשמגיעים לחלק האחרון של תפילת שמונה עשרה, ומזכירים את הניסים והנפלאות שאנו מקבלים ממנו יתברך בכל עת, אנו כבר יכולים לבקש באופן ברור יותר: "וכתוב לחיים טובים"... חיים טובים, בקשה ברורה ומפורטת. 

ואז ממשיכים ומתפללים את הברכה האחרונה "שים שלום... עלינו ועל כל ישראל עמך", ברכה בה אנו מבקשים בעד כל אחד ואחת מישראל; וכשחושבים ומתפללים על הזולת, יש לנו כבר את היכולת והזכות לבקש את הבקשה המפורשת לחיים טובים ברמת: "ובספר חיים ברכה ושלום"...

 

ב. סליחות ותשובה

המפגש עמו כל בוקר, מפעים אותי כל פעם מחדש. חיבוק קל, לחיצת יד חזקה וחיוך רחב. הוא כבר מתעורר בארבע לפנות בוקר, ועד המניין המוקדם של תפילת שחרית, הוא מספיק הרבה, גם לומר תהלים וללמוד, וגם לרוץ בחוץ למען בריאותו. לא זוכר מתי זה התחיל, אך מזה מספר שנים הוא מגיע לבית הכנסת ומתייצב בקביעות, ובשבת אף הולך יותר מארבעים דקות בכל צד, ולא מתחשב בכך שהוא כבר מתקרב לגיל הגבורות. 

"קשה לי עם זה שלא אומרים 'סליחות' גם בימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ואני לא מצליח למצוא הסבר שיניח את דעתי", הוא אומר לי באחת הסעודות בראש השנה בביתנו. את מה שהרבי ה"צמח צדק" אמר, שעד ראש השנה זו מצוות אמירה, ומכאן ועד יום כיפור זו כבר מצוות עשייה - הוא מתקשה להבין. 

"כדי להגיע לקומות העליונות של בניין 'בורג' חליפה' הגבוה בדובאי, אתה עולה כמה קומות, ומשם אתה עולה במעלית אל אחת הקומות העליונות הממוקמת כמעט בקצה הבניין הגבוה. וכשאתה נמצא כבר למעלה, לא תרצה לרדת מספר קומות, כי הקומה הגבוהה כוללת בה את הקומות שמתחתיה, ומה שרואים ממקום גבוה זה, אולי לא תוכל לראות ממקומות נמוכים יותר", אני מנסה את מזלי במשל קצר, מתוך החוויה שעברתי לפני כשבועיים בדובאי, כאשר אחד מידידיי אירח אותנו במשרדו שבבניין יוקרתי זה. ואני ממשיך אל הנמשל: "אחרי התפילות של ראש השנה אנו כבר בדרגה גבוהה יותר. אמירת סליחות כבר לא שייכת למצבנו, אנו כעת כבר במצב של עשיית התשובה בפועל, ונמצאים ברמה גבוהה הרבה יותר".

כך המשכנו את הדיון שהלך והתפתח, ואני עמדתי נפעם מול יהודי מבוגר, שלקח את עצמו לידיים, לומד עוד ועוד, שומר מכל משמר על שבת וכשרות, מקפיד על תפילה במניין ושיעורי תורה מגוונים, אבל הוא סיים בנחרצות: "אני קצת מבין יותר, אבל על הסליחות בערב יום כיפור אני לא אוותר"... 

 

ג. סעדני ואיוושע

אל מול עיניי אני רואה מחזה ילדות, כאשר חברי בכיתה התהדר בגיל צעיר מאוד, כי הוא כבר מצליח להשלים את כל התענית. יום אחד גילה לי את הסיבה האמיתית: "כשאני חוזר בערב הביתה בסיום הצום, מכבדים גם אותי לאכול יחד עם אבא והאחים הגדולים, ושווה לי לצום בשביל זה"...

בירושלים, כמו ברוב רובן של המשפחות, יודעים להעריך ולכבד בהתאם את אלו שיכלו וצמו, וכשמגיעים לאחר תפילת ערבית הביתה, הם מקבלים כל תשומת הלב הראויה והמעריכה, כוס קפה עם פרוסת עוגה מוגשת להם מיידית, ולאחר אתנחתה קלה, יקבלו גם ארוחה משביעה וטרייה. 

מטבע הדברים, פה במוסקבה זה לא בדיוק כך. כאן יש לנו את הזכות וגם את החובה, לדאוג לכך בצורה מאורגנת ומכבדת. ואכן מחזה מרנין כל לב היה לראות ביום רביעי - צום גדליה - את המוני המתפללים בבית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה", מתיישבים בצורה נינוחה ושוברים את הצום מול שולחן גדוש בכל טוב, יחד עם ילדים שונים, או כאלו שרק לפני שעה קלה אכלו גם אכלו; וכולם כאחד, שבים לביתם רגועים, שמחים ושבעים. זו ההזדמנות להודות לתורמים היקרים שפעם אחר פעם נענים לבקשותיי, ובזכות תרומותיהם הם שותפים נאמנים לדבר חשוב זה. 

 

ולתמונת השבוע שלי: השיבנו אליך ונשובה

"זו מלחמה במלוא מובן המילה, יום-יום". אני פותח זוג עיניים תמהות, ומזכיר לו כי מדובר על "מבצע" ולא חלילה "מלחמה"; אבל הוא נאנח קלות, וממשיך את דבריו ומספר על המלחמה שהוא חש עם הנפשות היהודיות של צעירי וצעירות מוסקבה, שכבר באים לכאן, והוא יחד עם הצוות משקיעים ימים ולילות, שהם ימשיכו, יתמידו, יתקדמו, ומי שמתאים שיעבור ללמוד בישיבה או במכון לבנות, והעיקר, להקים בתים יהודיים!

אינני זוכר את ר' דוד שפירא עומד על מקום אחד יותר מכמה שניות. הוא אץ-רץ ללא הרף, בימות השבוע כמו בשבתות וחגים - יחד עם אשתו, הכל למען הצעירים.  

מסלול חייו, שלו וגם של אשתו, החל בדנייפר' בבית הספר 'אור אבנר'. משם ללימודים במשך כמה שנים לשם קבלת תואר גבוה בכלכלה, המשך לימודים בישיבה, ועד לחתונה חסידית, לימודים בכולל, והגעה למוסקבה לפעילות למען הדור הצעיר במסגרת ארגון 'יחד'. 

פגשתי אמש את ר' דוד, בקומה השביעית של המרכז היהודי "מארינה רושצ'ה". יושב בבית הכנסת המסוגנן ברוח צעירי דורנו, ומכין מצגת מושקעת ואטרקטיבית על יום הכיפורים, אותה יציג בסדרת השיעורים שהוא מעביר מדי יום ביומו בסדר יומו הגדוש. 

"נכנס אליי בחור צעיר, ואני רואה את פניו דומעות. לשאלתי אם קרה משהו לו או למישהו ממשפחתו, הוא סיפר כי חבריו הקרובים מציקים לו על כך שהתחיל לשמור על מצווה אחת, והם טוענים מנגד, כי או שהוא שומר הכל או שלא בכלל, מצווה אחת בלבד לא שווה כלום... הסברתי לו כי זו דרכו של היצר-הרע, אבל הקב"ה מחכה ממך להתחיל במשהו אחד, ולאט-לאט להתקדם הלאה, בקצב נכון ומתאים. היום הוא כבר שומר כל ההלכות קלה כבחמורה", מסיים ר' דוד את אחד מסיפוריו הנפלאים, ומגלם בכך את הדרך הנכונה של איש שעשה בעצמו את דרך התשובה ומנתב במסירות את דרך התשובה לרבים אחרים. 

 

גוט שבת וגמר חתימה טובה!

שייע

הצד השני - מחשבות על הזוועות בלב טהור מקסיקו ואיך בדיוק זה שונה משפטית ממקרה הילד איתן בירן נ"י


 ראשית אברך בבורא רופא חולים לר' חיים שליט"א והמשך פעילות פוריה למען כלל ישראל, שמחנו לראות שחזרתם ונקווה שהכל יעבור בשלום. 
שנית אני רוצה להעלות נקודה כואבת מאד - כולם שמעו על החטיפה שארעה באמצע היום הקדוש בכת לב טהור במקסיקו כאשר פעילים ישראלים שמכנים את עצמם "אנשי מוסד" חטפו בכוח הזרוע לאור יום (וכנראה באישור השלטונות) אזרח זר, בן לאזרחית זרה, השוהה בחזקת בחיק אימו 3 שנים מיום היווצרו, והעבירה אותו ללא משפט ראוי, לחזקת אביו הדובר שפה זרה, כשהאב הכניס אותה להריון מתוך מרמה ונוכלות תוך כדי מצג שווא שהוא מתכנן להישאר כשומר דת, בעוד שבליבו הבשילה ההחלטה להפוך לחסר דת - כפי שהצהיר שהוא לא מאמין בבראשית ברא.
בימים כתיקונם העולם היה צריך להתהפך מעוולה מקוממת שכזאת. הרי כולנו זוכרים ועדיין הפצע טרי מהעוולה הנוראית והיתממות המקוממות של בית המשפט העליון, אסר על סביו של הילד איתן בירן בנו של עמית וטל בירן ז"ל שנהרגו באסון באיטליה לקבל את החזקה עליו, למרות שכוונתם של הוריו היתה גלויה וידועה לכל - הם היו מקורבים לדת ודיברו אך בעברית ותכננו לחזור לישראל ובכל זאת בית המשפט העליון הכריע שדודתו המומרת הנוצרית היא תקבל את החזקה מכיוון שאין באפשרות המדינה להתערב בעניינו של האזרח אשר אמנם ישראלי אך נולד וגדל באיטליה במשך כ5 שנים. 
ואיך כאן במקרה של עמיר זה שונה ??? אלא האווירה שנוצרה בחסות התקשורת והאנטישמיות נגד החרדים - הם אלה שיצרו את האפשרות רמיסת החוק ברגל בוטה - רק בישראל רמיסת זכויות של נשים ופשעים נגד האנושות מתקבלות בצורה קלה שכזו. כאילו לא מדובר בחטיפת ילד מחיק אמה שנשאה את הילד ברחמה 9 חודשי הריון, ושהאבא הכניס אותה למצב זה תוך יצירת מצג שווא, כאילו לא מדובר באזרחית ואזרח זר הדוברים שפה זרה ושונה, אלא על בסיס קביעת בית המשפט המוטה שמדובר בכת פוגענית. נוח היה לבית המשפט לקבוע קביעה זו, מכיוון שהיא משחירה את החרדים כולם שנואי נפשם. 
נכון אני מסכים שאין ספק שיש כאן "התנהלות לא נכונה" מצד אנשי הכת, אבל מכאן ועד לבצע פשעים רק משום שמדור בחלשים ואנשים "שונים" שאין להם את היכולות להגן על עצמם. כמה אירוני שניסיון החטיפה שעליהם משלמים ראשי הכת (הדוד והאבא) ב12 שנות מאסר, היה בדיוק בשביל מטרה זו - להוציא את הילדים מהאמא להחזיר אותם לאבא. מי ישלם פה ב12 שנות מאסר ???
גם נישואי קטינים שאף שמה זה חוקי זה לא מוסרי, אבל מכאן להכשיר חטיפה ועוול נורא ואיום שכזה !!! להוציא ילד מחיק אמו יולדתו!!!
וכאן אני מגיע לחלק שלנו החרדים לדבר ה' שגם לנו יש לנו חלק לא קטן באשמה בכלל וגם במצב של "לב טהור" איך נתנו לזה לקרות שזה הגיע למצב כזה ! זה מגיע מתוכנו! השנאה והקנאה וחוסר הפרגון וגם הגזענות הופנתה כולה לעבר אנשי הכת במשך כל 30 שנות קיומה, אילו לא היינו רואים בהם כיצורים עבמים נוחים לפריקת כל תסכול, ובכלל חבורה של ספרדים וגרושים הזויים, היינו מרחמים עליהם מקרבים אותם, והיום הם היו חיים חיי קהילה שגרתיים, אני זוכר בקנדה כשהם בסמוך לקריית טהאש הם התחננו אליהם שיסכימו לקבל את הבחורים לישיבה שמה אבל העסקנים עצרו כל כיוון של שיתוף פעולה, אילו לא היינו כה חוסר סובליניים ולא מכילים הם היו מתערים בינינו אבל אנחנו קטנוניים והמחיר תשלם האמא שילדה נקרע ממנה, וכל הגירושים בקהילה שמה והזוועות שנעשו להם ומהם בזכות הניכור והריחוק ששידרו להם כל אלה ירבצו על מצפונינו, וה' הטוב יסלח בעדנו להביא כאשר נוצר קשר לפליטים מהכת שבוודאי לא אשמים לא השדר תיעוב שנאה וריחוק אלא נקרבם ומתוך כך יחזרו למחנינו ולא יצאו לחילוניות כישראל עמיר ושאר היוצאים

ראש השנה בקהילת ראש הישיבה


 הרה״ ח ר ישראל לוין.  מנהל הסמינר הישן בירושלים. 

ראש כולל חושן משפט 

בבית מדרש של ראש הישבה הגאון ר שאול אלתר. שברח זיו 4 בירושלים. 

מתאר איך עבר ראש השנה בקהילת ראש הישבה , 

וחוזר על דברי התורה שנאמרו במשך החג עי ראש הישבה.

איזו מסירות נפש


 עדכוני חב"ד; תגלית מרגשת

תלמידי התמימים שיצאו בשליחות לערי וכפרי אוזבקיסטן, במימון קונגרס יהודי בוכרה בראשות הנגיד ר' לוי לבייב שיחי', מצאו באחד מבתי הכנסת העזובים עדות אילמת לשנים המפוארות של העדה הבוכרית, תחת המגף הקומוניסטי, כאשר שולחן ערוך עטוף בכריכה של ספר מתמטיקה. מצמרר ומרגש.

שלוחי חב"ד באוקראינה התכנסו יחד לסיום כתיבת ס"ת


 החב"דניקים: שלוחי חב"ד באוקראינה התכנסו יחד לסיום כתיבת ס"ת לזכות השליח רבה של דנייפר השליח הרב שמואל קמינצקי והצדיעו לו על הסיוע האדיר והתמיכה הגדולה שהעניק להם במהלך השנים שחלפו, באמצעות הכנסת ספר תורה מהודר לזכותו

הרב אברהם שמואל בלוי ז״ל


 ברוך דיין האמת

הרב אברהם שמואל בלוי ז״ל

קריאת ולימוד ה' פסוקים מספר דברים על פי הנהגת כבוד האדמו"ר:


 יום שישי ה' תשרי:  

{מא} וַֽתַּֽעֲנ֣וּ | וַתֹּֽאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָאנוּ֘ לַֽיהֹוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַֽעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר-צִוָּ֖נוּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת-כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּוֹ וַ֔תָּהִ֖ינוּ לַֽעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה: 

{מב} וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אֱמֹ֤ר לָהֶם֙ לֹ֤א תַֽעֲלוּ֙ וְלֹ֣א-תִֽלָּֽחֲמ֔וּ כִּ֥י אֵינֶ֖נִּי בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּֽגְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם: 

{מג} וָֽאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת-פִּ֣י יְהֹוָ֔ה וַתָּזִ֖דוּ וַתַּֽעֲל֥וּ הָהָֽרָה: 

{מד} וַיֵּצֵ֨א הָֽאֱמֹרִ֜י הַיּשֵׁ֨ב בָּהָ֤ר הַהוּא֙ לִקְרַאתְכֶ֔ם וַיִּרְדְּפ֣וּ אֶתְכֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ינָה הַדְּבֹרִ֑ים וַיַּכְּת֥וּ אֶתְכֶ֛ם בְּשֵׂעִ֖יר עַד-חָרְמָֽה: 

{מה} וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא-שָׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶֽאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם: 

זמני כניסת השבת - בינלאומי


 ניו יורק

18:21🪔🪔

19:18✨🌙

מיאמי

18:50🪔🪔

19:41✨🌙

בודפשט

18:08🪔🪔

19:09✨🌙

לונדון

18:26🪔🪔

19:28✨🌙

מונטריאול

18:18🪔🪔

19:18✨🌙

אוקראינה דנייפר

18:03🪔🪔

19:06✨🌙

צרפת פריז

19:14🪔🪔

20:16✨🌙

איחוד אמירויות

אבו דאבי

17:51🪔🪔

18:43✨🌙

אוסטריה וינה

18:18🪔🪔

19:20✨🌙

"היום בתניא" יום ו' כ' אלול

 
"היום בתניא"   יום ו' כ' אלול
"אגרת הקדש" 
המשך פרק ט"ז (עמוד 248)
שנה מעוברת
גם הפטור מהצדקה ישתדל להדר בנתינתה:
בהמשך אגרת ט"ז מבהיר רבנו, שגם במצבים שבהם ההלכה פוטרת את האדם מנתינת הצדקה (הנדרשת לעיל באגרת שלפנינו). מהראוי לעשות את כל המאמצים ולהשתתף במגבית זו, אף שבעצם אינו חייב בה - וחמישה טעמים לדבר:
א. המדקדק תמיד בזכותו לא לתת צדקה, "סוף בא לידי כך" (ויהיה זקוק לקבלתה).
ב. המאמץ את לבבו למטה (מאיזה טעם שיהיה), גורם שהקב"ה יכבוש את רחמיו למעלה.
ג. גם ללא בקשת העניים , צריך ליזום את הצדקה, שהיא "מכפרת (על העוונות)  ומגינה מן הפורענות".
ד. בכלל, יש לראות את נתינת הצדקה לעני כהלואה להקב"ה כנאמר "מלוה ה' (מי ש) חונן דל". ובהמשך לפסוק זה נאמר "וגמולו ישלם לו", שבהחזרת ההלואה הקב"ה "ישלם לו בכפליים בעולם הזה" (ולא יסתפק בשכר שהוא נותן לו בעולם הבא).
ה. כשאינו מצטרף לחבריו הנמנים לדבר מצוה, הדבר חמור במיוחד - וכדברי חז"ל, יש לראות את התנהוגותו זו כ"מעוות שאינו יכול לתקון".
...
"ולשומעים יונעם":
האגרת נחתמת בברכה:
ש"לשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב" (ברכה טובה) "בכל מילי דמיטב" (בכל הדברים הטובים).
ויקויים בהם הפסוק "היטיבה ה' לטובים (במעשיהם) ולישרים (בלבם).
ויהיה הטוב שהקב"ה עושה איתם, "כנפשם" (כרצונם) "ונפש (ורצון) הדורש שלומם מכל לב ונפש" (שהוא כמובן כותב האגרת, אדמו"ר הזקן).
......
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך.
חדש! "היום בתניא" באמצעות המייל. להצטרפות נא לשלוח בקשה hayombatanya@gmail.com
הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב גרין ע"ה ומופץ על ידי בני משפחתו.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ

"היום בתניא" שבת קודש כ"א אלול

 
"היום בתניא" שבת קודש  כ"א אלול
"אגרת הקדש" 
פרק י"ז
שנה מעוברת
עידוד לנותני הצדקה:
פרק יז שצורף ל"אגרת הקדש" שבתניא, הוא חלק מאגרת שנכתבה בשנת תק"ע, כעידוד לנותני הצדקה עבור "עניי צאן קדשים אשר בעיר הקדש צפת שהם ממדינתנו" וכן עבור "רבים ושלמים מפולניא העומדים לימין צדקם להצילם מרודפיהם אחיהם הידועים" - ונציין, שבצירוף האגרת לתניא, שולב רק החלק הפנימי העיוני שבה, בהשמטת הפתיחה והסיום שאינם שייכים למסגרת הלימודית של ספר התניא.
...
לאור התנהגות האדם:
יש דברים שהקב"ה עושה אותם כמובן ביוזמת עצמו. ויש דברים, שההתעוררות לעשיתם למעלה, באה לאחר ובעקבות ההתעוררות היפה של האדם למטה - ובין הדברים הללו היא הצדקה, שהאדם אוכל פירותיה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.
...
הפירות הניתנים בעולם הזה:
הפירות הנשפעים לאדם בשכרו למטה (כבר עכשיו בעולם הזה), נמשכים אליו "ממקור הרחמים" (שלמעלה מסדר ההשתלשלות) "וחיי החיים ברוך הוא" (שהוא בחינת האלוקות העליונה המחיה את החיות שבכל דבר).
השפעה נעלית זו, יורדת ונמשכת למטה ממקורה העליון בשלבים, ועד שמתלבשת בעולם הזה הגשמי, בהשפעות גשמיות בפועל ממש, ב"בני חיי ומזוני" (בבנים, בחיים ובמזונות, שהם למעשה כל צרכי האדם).
...
"והקרן לעולם הבא":
נקדים, שהמושג "עולם הבא" המובא בדברי חז"ל, פעמים מוסב על "גן עדן" (שאליו מגיעים לאחר המיתה), ופעמים הוא מוסב על הזמן של תחית המתים.
ומה ההבדל במהות השכר הניתן בשני זמנים אלו?
השכר הניתן בגן עדן, הוא מבחינת האור ה"ממלא כל עלמין" ( שהוא אור מצומצם ומוגבל). ואילו, הגילויים שבהם האדם זוכה בשכרו בעולם התחיה, הם מבחינת האור ה"סובב כל עלמין", אור שהוא "בלי גבול ותכלית".
......
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך.
חדש! "היום בתניא" באמצעות המייל. להצטרפות נא לשלוח בקשה hayombatanya@gmail.com
הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב גרין ע"ה ומופץ על ידי בני משפחתו.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ

יום חמישי, 29 בספטמבר 2022

חרפה ושערוריה: 'הוועדה' ובעקבותיה 'הפלס' מחרימים את גיבור החיל שעצור בכלא הצבאי ולא מעניקים לו גיבוי ציבורי כלל

 

כך מחסלים את המערכה נגד גזירת השמד: המפלגה של ר"א דויטש נוטשת ומחרימה ציבורית את אסירי עולם התורה ומשדרת לצעירים מסר שעדיף להם להתייצב ולהשתמט מהמערכה כי ברגע האמת הם יופקרו ויואשמו ע"י השופרות של המפלגה שהם סיבכו את עצמם - לגודל האבסורד המפלגה משקיעה משאבים אדירים ב"כנסיית ראווה מפלגתית" במסווה ציני ושקרי כביכול הכנסיה של ר"א דויטש נועדה בין היתר לחזק את בני העליה - "שבתך בתוך מרמה"!


ביום חמישי כ"ו אלול תשפ"ב נעצר בן העליה גיבור החיל האברך הצדיק ר' ישכר שמואל גרינהויז (נכד הגה"צ ר' צבי גרינהויז שליט"א) בשדה התעופה נתב"ג בעוון אי התייצבותו בלשכת הגיוס, והוסגר למשטרה הצבאית והועבר לכלא 10 הצבאי בבית ליד.

האברך גיבור החיל שליט"א בירר במשרד הפנים לפני נסיעתו והוטעה על ידם שאין כנגדו צו איסור יציאה מהארץ, (הוא מתמיד עצום, ואינו קורא עיתונים ולא ידע שמשרד הפנים כבר הטעו בעבר בני עליה וא"א לסמוך עליהם) 

מיד עם פרסום הידיעה על מעצרו, מיהר קו 'זעקת המפלגה' של אנשי ר"א דויטש להתנער מגיבור החיל ולהודיע שכביכול בהוראת מרן הדרכי שמואל זצוק"ל האברך אינו זכאי לגיבוי ציבורי כהפגנות וכדומה בגלל ש"הסגיר את עצמו" זאת כאשר כל בר דעת מבין כי אף אחד אינו מסגיר את עצמו במזיד ופשוט וברור שדבריו נאמנים שהוא הוטעה ע"י משרד הפנים כפי שכבר קרה לבני עליה נוספים בעבר.

מאז ועד לרגע זה, "הוועדה" ובעקבותיה עיתון 'הפלס' מחרימים טוטאלית את אסיר עולם התורה גיבור החיל הנמק ביום הדין בכלא הצבאי, ולא פרסמו שום דיווח או מודעה על מעצרו ואפילו לא קריאה לציבור להתפלל עליו בראש השנה ובצום גדליה לשחרורו במהרה. ותוך כדי הם מפרסמים שהם מתכננים לקיים כנסיה מפלגתית באולמי הארנה כביכול כדי לחזק את בני העליה. אם הבדיחה לא היתה על חשבון היהדות והמערכה נגד גזירות השמד היינו צוחקים.... 

בני תורה רבים מביעים את כאבם העמוק, אמנם ידוע זה מכבר שר"א דויטש מתעב את ההפגנות ומרגע שמרן הדרכי שמואל נפטר הוא פעל למעט ואף לבטלם כליל (כפי שהעיד הגייחזי שלו א"י שיר ואכמ"ל) אבל מדוע למחוק כליל את בן העליה ולא לפרסם אודותיו מאומה ואף לא לקרוא להתפלל עליו בעת שהוא כלוא בימים הנוראים, האם אין גבול לאטימות והאכזריות? 

האם לא היה ראוי לעשות הפגנות על על מעצר גיבול החיל בעשר אחוז מהאנרגיה והמשאבים הכספיים שאנשי ר"א דויטש משקיעים ומבזבזים למען "כנסיית הראווה המפלגתית" שהם מתכננים תוך שימוש ציני ושקרי באיצטלה שקרית בשמם של בני העליה?!

היום צום גדליה תשפ"ג התקיים דיון בבית המשפט הצבאי, ונפסק 20 יום מעצר על גיבור החיל, הפלס כדרכו בעבר, עשוי לפרסם מחר הודעה חגיגית שבזכות הוועדה, נפסק "רק 20 יום" וכביכול זה סיבה לא לצאת למערכה, למרות שזה יהיה הפעם הראשונה שהפלס מזכיר את גיבור החיל, ולמרות שרוב המערכות בחיי ר שמואל היו על בני עליה שנכלאו לכעשרים יום... אבל מאז פטירתו הוועדה בהנחיית ר"א דויטש הצליחו לקרר ולהרגיל את הציבור ש-20 יום זה לא משהו שראוי לצאת עליו למערכה, כי הכל נהיה טכני ויבש, בלי נשמה. כבר לא נאבקים בחום ובלהט פנימי נגד גזירת הגיוס, אלא סתם מנהלים בצורה יבשה וקפואה את הירושה המאולצת שמרן הדרכי שמואל השאיר להם, ומחסלים בכח הזרוע את כל הנאמנים לדרך בראשת מרנן גאון ישראל הגר"י קלמנוביץ ומרן הגאב"ד ר"צ פרידמן שליט"א, כדי להצליח במהלך שהם מייצרים להיות 'פוחת והולך' עד שתהא השלהבת של המערכה כלה מאליה רח"ל 

היחידים שנחלצו למערכה וכנראה בזכות מסירות נפשם, בס"ד לא נגזר על גיבור החיל עונש מאסר יותר ממושך הם תלמידי מרן הגאב"ד ר"צ פרידמן שליט"א, שכבר ביום שישי כ"ז אלול תשפ"ב פרסמו הודעה טלפונית לציבור בני התורה להתכונן למערכה אדירה, כאשר מרן הגאב"ד הודיע כבר בשיחה בליל שישי, כי מיד אחרי ראש השנה צריך לקיים הפגנות המוניות על מעצר גיבור החיל ואכן מחר (יום חמישי ד' תשרי תשפ"ג) תתקיים הפגנה אדירה בס"ד, בתוך כך כבר במוצ"ש ניצבים (ער"ה תשפ"ג) יצאו יראי השם מוסרי נפש אמיתיים להפגין בכלא 10 הצבאי ולערוך מעמד סליחות מרטיט, וכך גם במוצאי ר"ה התקיים מעמד סליחות ומחאה אדירה בכלא 10 היכן שכלוא גיבור החיל, וכן הגיעו יראי השם לחזקו ולהפגין בדיון שהתקיים בבית המשפט הצבאי היום צום גדליה. 


ההחרמה המזעזעת מצד הוועדה ובעקבותיה הפלס כלפי אסיר עולם התורה, ולא בפעם הראשונה,  משדרת מסר ציבורי הרסני לכל בני העליה, שמפלגת ר"א דויטש תקפוץ על כל טעות קטנה כמוצא שלל רב כדי להתנער מהם ולהפקירם ללא גב ציבורי וברוב המקרים אף מבזים אותם בקו הסדומי 'זעקת המפלגה' ובעיתון הפלס כי הם אשמים במעצרם ולא זכאים לגיבוי והערכה - כל זאת תוך כדי שהם נמקים בכלא הצבאי, לא יאומן כי יסופר! 

המנגנון המפלגתי שאנשי ר"א דויטש השתלטו עליו בגניבה ובכח הזרוע, משדרים מסר ברור לכל צעירי בני התורה שכל המערכה נגד גזירת הגיוס ואי ההתייצבות היא בבחינת אילוץ ובדיעבד מוחלט, סוג של ירושה שמרן הדרכי שמואל השאיר להם בעל כרחם,  והם נאלצים להתמודד איתה ולחסל אותה בהדרגה.  ועל כן מאז פטירת מרן הדרכי שמואל הוועדה בהנחיית ר"א דויטש מחפשת כל טצדקי כדי לייצר שקט תעשייתי ולהפקיר ציבורית בני עליה רבים ובכך הם ממיתים את המערכה נגד גזירת הגיוס במיתת נשיקה, כי איזה בחור צעיר יהיה פתי להיכנס למערכה שכזו כשהוא יודע שהיא מאוסה בעיני הממסד המפלגתי, וברגע האמת יחפשו כל טצדקי כדי להתנער ממנו 

מבקש מחילה מחרדי בעולמו


 ר' חיים שליט"א
נקווה שתאריך ימים בבריאות, הרי לכל אחד מאיתנו יש כאן עוד מה לתקן.
ממש התפללתי עליך בראש השנה, וגם קודם לכן, כי הבנתי שכנראה קרה לך משהו
אשמח אם תפרסם מכתבי זה, ואתקן חוב אחד שטעון תיקון אצלי.

תגובה לחרדי בעולמו

שמחה אותי תגובתו של החרדי בעולמו, שהודה ולא בוש לומר טעיתי, אכן זו
נקודה שיש ללמוד ממנו, שהוא מודה על האמת.
עם זאת ציער אותי לקרוא מה שכתב 'שהוא טובל בים הבושה', באמת אני חשבתי שאיש
אינו מכיר אותו באופן אישי, ולכן לא חשבתי פעמים על כל מילה שתהא ההערה
מנוסחת בדקדוק.
אילו חשבתי הייתי מגיב רק לגופם של דברים, ולא לגופו של כותב.
אשמח מאד אם הנ"ל יסלח לי על הצער שגרמתי לו, ונזכה כולנו לדקדק בכבוד
החכמים, ובכבוד זולתינו, ולזכות לתשובה שלמה

סיים בפב והתחיל בפג


 מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

בס"ד, ערש"ק וילך, שבת שובה תשפ"ג.

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

שנה חדשה, וזה הזמן להתבונן בטוב האופף אותנו.

שני ימי ראש השנה היו ימים שמחים עבורי במיוחד, הרגשתי חיבוק ממשהו קטן וסמלי, ומעשה שהיה כך היה.

לפני כשנה וחצי ניגש אלי חתני שיחי' ואמר לי כי פלוני, אברך בעל מלאכה, ביקש ממנו בביישנות אם יוכל לשאול אותי, אם יש מצב שאלמד איתו בחברותא, לא משנה לו מה, העיקר ללמוד משהו כל יום, לא הכרתי את טיבו והסכמתי לנסות, התחלתי ללמוד איתו כל בוקר קודם התפילה, ולפעמים אחרי שחרית, התחלנו מסכת ברכות גמ' רש"י, והיה לי סיפוק מכך שהוא היה שואל אותי למחרת, השלמות בפירוש של הלימוד של אתמול, הבנתי מכך שהוא חוזר כל יום על מה שלמדנו באופן יסודי ומתאמץ לרכוש את הנלמד.

כעבור כחצי שנה, כאשר סיימנו מסכת ברכות השמחה הרקיעה שחקים, בסיום המפואר הוא סיפר, שהוא שבר הערב שני שיאים, ראשית: שזה פעם ראשונה בחייו שהוא מסיים מסכתא, ושנית: פעם ראשונה בחייו שהוא מבין ואף זוכר את מה שלמד.

בימי שישי ושבת וכן בחג ובערבי חג, אנחנו לומדים לפני מנחה, ההספק בערך עמוד ליום, תלוי בקושי הסוגיות.

השבוע ביום ראשון, ערב ראש השנה לעת ערב, אנו מתיישבים ללמוד וכמו בכל יום, אני שואל אותו: איפה מחזיקים? והוא עונה: פ"ב עמוד ב'.

קפצתי ממקומי מהתרגשות, והוא עדיין לא קלט ממה אני מתרגש, הראיתי לו, תראה, מסיימים את שנת פ"ב בדף פ"ב ומחר יום ראשון של שנת פ"ג נלמד בעזהי"ת דף פ"ג, וזה לא תוכנן על ידינו כמובן.

שוב חזרתי באזניו את מה שרבינו הג"ר מרדכי דרוק ז"ל היה אומר לנו כל פעם שהיינו לומדים גמ' ומגיעים לפסוק מהפרשה או מההפטרה או מעניינא דיומא, היה מצטט את דברי הרה"ק ר' יהושע מבעלזא זיע"א שזה מוכיח שזה תורה לשמה.

ב' ימי החג היו עבורי ימי התרוממות מיוחדת, הרגשתי שהקב"ה שלח לי ליטוף נעים עם תחילת השנה בסימן ברכה בדף הנלמד, ועוד שמחתי על שהאיר את עיני להבחין בזה ועוד יותר, שנתן לי שכל לשמוח בכל דבר קטן כגדול ולהודות לו על כך.

לפעמים, בדבר קטן אפשר לשמוח ולשמח ולפעמים ע"י מחשבה מחוץ לקופסא.

השבוע דיברתי עם יהודי שחלה והוזקק לעבור טיפול מסוכן ומכיון שמדובר בפיקוח נפש, נקבע הטיפול ליום השני של ר"ה, האיש היה בלחץ אטומי וכל מה שניסיתי להרגיעו רק החמיר את מצב השיחה, הרגשתי, שככל שמנסים להרגיע זה מתפרש כאילו לא מבינים את חומרת מצבו הרפואי ואת הסכנה שלקראתה הוא הולך.

עקב הסיטואציה של השיחה, נזכרתי בסיפור מלפני יותר מ-30 שנה.

בשכנות לבית הורי, התגורר איש החסד הידוע הרה"צ ר' מיכל גוטפרב זצ"ל, ר' מיכל התמודד מספר פעמים עם המחלה הקשה ל"ע ועבר טיפולים קשים ומרים, והזדכך בעוה"ז זיכוך אחר זיכוך.

יום אחד, נכנס ר' מיכל לבית הורי, פניו מיוסרים ועורו חלק ללא שיער מהשפעת ההקרנות, אבי ישב וצייר, ור' מיכל שואל אותו: ר' בן ציון, מצבי לא פשוט, מה אתה אומר? איך עלי להתכונן ליום שאחרי?

אבי הרים את עיניו, הסתכל על לר' מיכל ואמר לו: 'קח את בניך הקטנים ותלמד אותם לומר קדיש כדבעי, בקול רם ובדקדוק נכון'.

ר' מיכל התגלגל מצחוק ואמר: אתה הראשון שעונה לי לעניין, נתת לי כח להמשיך להתמודד.

(אגב, ר' מיכל יצא אז מהמחלה וחי יותר מ-10 שנים ונפטר ארבעה ימים אחרי אבי ז"ל).

כיון שנזכרתי בסיפור הזה באמצע השיחה עם אותו יהודי, הסבתי את השיחה לכיון אחר ואמרתי לו: בא נדבר ברצינות, הלא בכל השמחות מכבדים אותי להקריא את הכיבודים, ובגמ' מסופר שאמר רב לר' שילא: 'אחים בהספדאי דהתם קאימנא' (תספידוני בחום, כי אני אהיה שם) הבה נכין ונברור את רשימת המספידים, אנשים שידברו לענין, שלא יהיה כמו אותה פולניה, שבאמצע ההספדים על בעלה יצאה החוצה. כששאלו אותה 'למה יצאת'? ענתה: לפי ההספדים אני בהלויה הלא נכונה...

הרעיון עבד, הלחץ השתחרר, האיש נרגע קמעה והשיחה התחילה לזרום.

בברכת שבת שלום ומבורך ושנת גאולה שלימה
ישראל אהרן קלצקין

התגלה מקווה שהיה מוסתר במשך 68 שנה מתחת לחדר השירותים בבית החזון איש


 בשיפוצים שנעשו לאחרונה בביתו של מרן החזון איש זצ״ל,

התגלה  מקווה שהיה מוסתר במשך 68 שנה מתחת לחדר השירותים

בנו של האדמו"ר מבויאן נוסע באוטובוס


 אחד ומיוחד מזקני וגדולי האדמורי"ם שליט"א, העיד על כך שהרבי מביאן כמו שאר רוב אדמור"י דורו היו נוסעים ברכבת התחתית בנויורק, זה היה דבר מקובל. ועל כן טוב הדבר שבימינו יש מצב כזה שלפחות חלק  מבני האדמורי"ם נוהגים כך. הכותב וחותם המכונה: סתם סופר.

מאביו של הרבי זצ״ל פרשת וילך


 מאביו של הרבי זצ״ל

פרשת וילך - 

ביאור מצוות הקהל

הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת ה׳ וגו׳

(וילך לא, יב)

סוטה מא, א- פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ כֵּיצַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בַּשְּׁמִינִי בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית עוֹשִׂין לוֹ בִּימָה שֶׁל עֵץ בָּעֲזָרָה…וְקוֹרֵא עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר…עייש

שאלות;

א) למה קורא המלך מצוות מעשר (״כי תכלה לעשר…בשנה השלישית) במעמד הקהל - מהו הקשר בין מצות הקהל ובין מצות מעשר?

א) מהו הרמז והטעם המלך הי׳ על בימה, ושמו אשר יקראו לו בלה״ק מורה על תוכנו בימה?

לקוטי לוי יצחק , אגרות קודש ע׳ רמ

כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בריקוד קודש בחצר ציון הרשב"י באתרא קדישא מירון


 ויזניץ ירושלים

כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בריקוד קודש בחצר ציון הרשב"י באתרא קדישא מירון ביחד עם הבחורים המצטיינים בני החבורות

קריאת ולימוד ה' פסוקים מספר דברים על פי הנהגת כבוד האדמו"ר:


 יום חמישי ד' תשרי:  

{לו} זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן-יְפֻנֶּה֙ הוּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ-אֶתֵּ֧ן אֶת-הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ-בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַֽחֲרֵ֥י יְהֹוָֽה: 

{לז} גַּם-בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם-אַתָּ֖ה לֹֽא-תָבֹ֥א שָֽׁם: 

{לח} יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן-נוּן֙ הָֽעֹמֵ֣ד לְפָנֶ֔יךָ ה֖וּא יָ֣בֹא שָׁ֑מָּה אֹת֣וֹ חַזֵּ֔ק כִּי-ה֖וּא יַנְחִלֶ֥נָּה אֶת-יִשְׂרָאֵֽל: 

{לט} וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִֽהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶם אֲשֶׁ֨ר לֹא-יָֽדְע֤וּ הַיּוֹם֙ טוֹב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִֽירָשֽׁוּהָ: 

{מ} וְאַתֶּ֖ם פְּנ֣וּ לָכֶ֑ם וּסְע֥וּ הַמִּדְבָּ֖רָה דֶּ֥רֶךְ יַם-סֽוּף: