הצד השני - חמשה שעות רצופות טובה או מזיקה?

 בתקופה האחרונה התחיל להופיע כאן בבלוג פוסטים כמעט מידי יום ביומו מאברך בשם הרב אברהם מנחם אייזנבאך יו"ר מגדלור, שמפרסם הגיגים חינוכיים, נו שיהיה, אודה על האמת לא שמעתי עד הנה בקרב אישי חינוך ידועים אודות אייזנבאך זה ולא על מגדלור, בימינו אנו צצים כפטריות אחרי הגשם מרכזי טיול רגשיים - זוגיים - חינוכיים וכל שום וחניכא דאית להו, אחד מצליח יותר אחד מצליח פחות, כל זמן שהמטרה היא לעשות טוב, זה מבורך, אך בתנאי שלא עושים על הדרך נזקים בלתי הפיכים, 

 

אבל כשמגיע מאן דהוא ועושה עצמו כמאן דאמר גדול לקבוע מסמרות, צצה השאלה מי כבודו ומאין התובנות ומי בדיוק שמך לאיש להצליף על כל מה שזז, אולי יש בכל זאת ביהדות החרדית כמה אנשים מביני עניין מלבד האדון אייזנבאך, 

 

אתמול הוא הגדיש את הסאה כשיצא חוצץ נגד החמש שעות רצופות בישיבות ולא חסך את שבט ביקורתו, אז במחילה מכבודו, ברוב הישיבות אין כזה סדר, זה בעיקר מנהג סלומינאי לימות השובבי"ם והיות שזה נמשך ברצף שש שבועות מידי יום חמישי ובשנה מעוברת שמונה שבועות, אז אכן היו שקראו תיגר שזה מחליש את סדרי הישיבה לאחר השובבי"ם וזה לא מתאים לכל אחד, אבל כאשר ישיבה עושה אתגר כזה פעם בזמן, זה יכול להיות נחמד, בשעת מעשה זה קצת קשה ולכן מרפדים את זה עם מאפים ושתיה, אבל אחר כך זה נותן תחושה מרוממת לבחור, הנה עשיתי את זה, ואני כמו המתמידים הגדולים בדורות עברו, - לכן אין טעם להתקיף כל דבר טוב, וקצת צניעות וענווה לא תזיק ליו"ר מגדלור הנכבד.