כל הסימנים מלמדים - החרדים דוהרים אל עבר חקיקת חוק הפטור מגיוס

 

מאת יואלי ברים:

כל הסימנים מלמדים - החרדים דוהרים אל עבר חקיקת חוק הפטור מגיוס. 

בהיעדר חוק, כל יום נוסף שורף את הקרקע מתחת לרגליהם. המציאות הפכה לבלתי נסבלת: עשרות אלפי צעירים שמכונים "בני תורה" ברחוב החרדי חיים בפחד יומיומי ממפגש עם המשטרה, מעמדם המשפטי מידרדר בקצב קבוע, תקציבי הישיבות, צינור החמצן של המפעל הרוחני החרדי, הוקפאו, והניסיון לממן את המערכת הענקית הזו בלי המדינה, התרסק. שוב ושוב. יודעי דבר מספרים שמסעות הרבנים בחו"ל להשגת תרומות נכשלו לחלוטין, לעיתים הושג פחות ממחצית מהיעדים.

ובתוך הרעש הזה, ניחוח המרד שכבר בקע לפני שבועות - התפוצץ. תקיפת ח"כ יואב בן צור מש"ס לא הייתה אירוע נקודתי ומלאכותי. סיבוב קצר שעשיתי השבוע בבית הכנסת היזדים, מעוזה ההיסטורי של ש"ס בבוכרים, מבהיר את עומק הזעם: צעירים ספרדים, שרבים מהם מאיישים את רוב תאי המעצר לעריקים, מרגישים שהם ננטשו. "בפוליטיקה אף פעם לא שאלתי שאלות", אמר לי אחד מהם, "אבל הפעם אנחנו נמכרנו. עוצרים רק ספרדים - ודרעי שותק. לא אמר על זה מילה" 

אם יש פן חיובי בסיפור הזה הוא טמון באייג'נסי החדש של הצעירים הספרדים. הם כבר לא מוכנים לשתוק, לא טומנים את הראש, ולא מוותרים על הזכות לשאול, לדרוש ולהציף את המציאות בקול רם.

ואז הגיע אמש בג"ץ. בהחלטה חריפה הוא קיבל את העתירות, הורה למדינה להדק את האכיפה נגד משתמטים ולהחריף את הסנקציות כלכליות. גורמים בבתי הרבנים הליטאיים מספרים לי על הלחץ שהחלטה כזו יצרה. היעדר החוק קשה מכל חוק. למרות שהחוק של ביסמוט מצהיר על 50% גיוס של שנתון חרדי תוך חמש שנים, הרבנים מוכנים לחתום עליו. מבחינתם, החוק הרע ביותר טוב מהיעדר חוק. העיקר שיהיה מסלול מילוט מהכאוס הנוכחי שבו הם נחנקים.

הדחת גלנט ואדלשטיין על ידי נתניהו הייתה הסימן הברור ביותר - ראש הממשלה מחויב לבלוק שגיבש עם החרדים, כנראה עד נשימתו הפוליטית האחרונה. האיש  ששרד את מחדל השבעה באוקטובר יצליח, כך מאמינים בסביבתו וגם בסיעות החרדיות, למכור לציבור את החוק כפריצת דרך היסטורית שתביא "אלפי חרדים לצה"ל". 

המציאות כמובן הפוכה. לא יתגייסו אלפי חרדים לצה"ל כתוצאה מהנוסח הנוכחי של ביסמוט. בליכוד יודעים את זה והחרדים מודים בזה, אבל כל עוד הנייר חתום והמהומה נשלטת, עד לפסילת החוק על ידי בג"צ, האמת לא רלוונטית לאף אחד.