רגעי השבוע - פרשת קרח, ר"ח תמוז
נותני עצות - כמה שיותר; נותני דעות ומקבלי החלטות - כמה שפחות / ככל שנפעל למענם, עדיין לא נחזיר את הראוי ליהודי רוסיה / על האנשים המיוחדים שכלל לא שמים לב לפעילותם / שמות יהודיים - 83 שנים לאחר שהם ירדו מהאונייה ועמם ארגז עץ אחד בודד
א. עצה מול דעה
"מה שלומך?" הוא שאל אותי בהודעת טקסט, ואני ברגע אירוני צילמתי איך אני מקיים בהידור את המצווה בערב שבת: "טועמיה". צלחת צ'ולנט מהבילה לגוף, ולנפש - ספר על פרשת השבוע.
זה היה ביום שישי שעבר, ערב שבת קודש פרשת 'שלח'. השבוע ביום שלישי הוא שולח לי שוב הודעה: "תודה על התמונה. בזכותה הצלחתי להוביל היום מהלך טוב, שהביא לסיומה של התמודדות ארוכה מזה חודשים ארוכים".
כשהנחתי בצד את הטלפון לאחר השיחה בה סיפר לי את מלוא הפרטים, קיבלתי הבנה חדשה 'למה נסמכה פרשת קורח לפרשת המרגלים' - כי 'שניהם נתכוונו לדבר אחד'...
"הגדלתי את התמונה ששלחת אליי, וקראתי מתוכה את שאלת הרבי: מדוע הגיע עונש למרגלים, הרי הם יצאו לכאורה לפעילות חשובה, לתור את הארץ לפני שנכנסים אליה".
איש עסקים גדול בשם דוד מינץ מניו ג'רזי, פנה אל הרבי בשאלה באם טוב להכניס לחברה יועצים? הרבי ענה לו: נותני עצות - כמה שיותר; נותני דעות ומקבלי החלטות - כמה שפחות (באידיש: "עצה זאגערס - וואס מער; דעה זאגערס - וואס ווייניקער").
כלומר: זה בסדר שאנשים מציגים שיקולים שונים, אבל יש להיזהר שלא יתערבו בהחלטות ויחרגו מהמנדט שקיבלו.
זו תשובת הרבי בעניין המרגלים: "משה רבנו לא שאל את המרגלים "האם" לכבוש את הארץ, אלא רק "איך" לכבוש את הארץ. כיון שהקב"ה ציוה את עם ישראל להיכנס לארץ, ברור הדבר במאת האחוזים שאפשר לכבוש אותה. המרגלים נשלחו רק כדי לחפש את הדרך הקלה והנוחה ביותר לכבוש את הארץ, לבדוק איפה המקומות החזקים והחלשים ולהכיר את השטח. בשום אופן לא ביקשו מהם להוסיף מסקנות אישיות".
המרגלים כמו קורח, משפחתו ועדתו שנגררו אחריו - רצו להיות כל אחד מהם מקבל החלטות, ולא הפנימו שיש רבי אחד, המוביל והמחליט.
בכל יום ראשון עורך ידידי אסיפה למנהלי המחלקות במוסד שהוא עובד. מנהלים המתקשים לקבל את קידומו בתפקיד מזה חצי שנה. לאור דברי הרבי שקרא מתוך הספר שנראה בתמונה ששלחתי לו, כתב השבוע הודעה מפתיעה: "נא לבחור מקום ושעה לאסיפה השבועית". בוקה ומבוקה נהיה שם, כל אחד הציע מקום וזמן אחר, ובסופו של דבר האסיפה התקיימה בשעה ובמקום הקבוע. במהלכה נתן להם ידידי להבין והם הבינו, כי למען הסדר הטוב, כל אחד מהם יכול לתת עצות בשמחה; אבל דעות וקבלת החלטות, הם חייבים לסמוך עליו.
ב. געוואלד, אַ געוואלד!
היו אלו שנים קשות שעברו על מי שמכונה היום 'הרבי מויזניץ', העומד בראש אלפי חסידי ויזניץ בכל העולם, וממשיך את דרך אביו, סבו ומעלה בקודש. חסידות שחרטה על דגלה: אהבת השי"ת, אהבת התורה ואהבת ישראל.
מקור של אור וחיזוק מצא אז אצל הרבי, אליו הגיע מספר פעמים, ואותם הוא מזכיר בערגה בכל שנה לפני יום ההילולא ג' בתמוז. פנינים מתוכם זכיתי לשמוע כשהתלוויתי פעמיים אל הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, בעת ביקורו אצל האדמו"ר מוזיניץ שליט"א.
כעת לקראת שלושים שנה ל- ג' תמוז, הקדיש ביטאון החסידות מאמר מכובד לכבודו של הרבי, והקשר של חב"ד לחסידות וזיניץ. לבקשתם תיווכתי שיחה בין העורך לבין הרב שליט"א, והיא התפרסמה אתמול.
היא נפתחת בהקדמה זו: "על אף העול הכבד המוטל על כתפי הרב שליט"א, הידוע בפעולותיו הכבירות בעומדו בראש המהפכה היהודית ברוסיה, בהקמת מוסדות תורה וחינוך לרבבות, ובהחזרת בנים תועים לחיק אבינו שבשמים, ניאות להקדיש מזמנו היקר לשיחה מעמיקה על דרכו של הרבי מליובאוויטש".
ולהלן חלקים מתוך דברי הרב שליט"א:
"הרבי מליובאוויטש עמד תמיד על גדלותה של כל נשמה יהודית, קדושתה וטהרתה, והמאמצים שעלינו לעשות להחזרת והשבת תינוקות שנשבו בגלות. שלוחי הרבי בכל מקום שהם פועלים בכל נפשם להוציא מכוח אל הפועל את משאת נפשו, במטרה להביא לתיקון השלם, לתקן עולם במלכות ש-ד-י".
"יודעני כמה מעריך ומעריץ האדמו"ר מויזניץ את הרבי, ואת מפעלותיו הקדושים בכל רחבי תבל, זכיתי לשמוע זאת מפי קדשו ואנו שומעים על כך בהזדמנויות רבות. סבורני שישנם קווים משותפים בהנהגת האדמו"ר שליט"א בדברים רבים, כשרואים איך שהוא ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ובפרט בהנהגתו מתוך אהבת ישראל, ביחס חם ואוהב כאב לבן אל כל נשמה יהודית".
"אמנם כיום בפעולות הכבירות הנעשות ברחבי רוסיה, כבר לא דרושה מסירות נפש, כי בס"ד מתאפשר לנו לפעול ולהרחיב את גבולי הקדושה, אולם אציין את מה שאמר הרבי מליובאוויטש זי"ע, כי ככל שנפעל למען הפצת היהדות, עדיין לא נחזיר את הראוי ליהודי רוסיה בעלי מסירות הנפש, והלוואי ונזכה להמשיך את מפעלות הקודש ביתר שאת ועוז, כהנה וכהנה".
גם אצל אביו של האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זצוק"ל, ביקר הרב שליט"א לפני 20 שנים, ולבקשתו שיתף הרב שליט"א מהפעולות הברוכות הנעשות ברוסיה להשיב לב אבות ובנים לאבינו שבשמים, והאדמו"ר זצ"ל הגיב על-כך בהתפעלות גדולה: "אַ געוואלד, אַ געוואלד! רואים הינכם כמה אפשר לפעול! מוכרחני לומר לכם כי דבר גדול הינכם עושים, מצווה כבירה"! והרעיף על הרב מברכות קודשו: "גרויס הצלחה זאלט איהר האבן, מ'זאל הערן פון אייך גוט'ס"!
ג. קרא לשמש ויזרח
"הם הראשונים שמגיעים והאחרונים שעוזבים - ובין לבין לא מפסיקים לשאת את העול על כתפיהם, יום ולילה, שבת ויום חול, ובמיוחד בחגי ישראל ומועדיו. לא תמיד רואים אותם, וברוב המקרים - כלל לא שמים לב לפעילותם, הם לא מצפים לתודה ולא ממתינים להערכה.
עם החושים המחודדים, ישימו לב לפרטים קטנים ויארגנו דברים גדולים, ותמיד יידעו ללכת לקראת האנשים, בתשומת לב, מילה טובה או עידוד נדרש - אלו האנשים היקרים הנושאים את תפקיד ותואר "הגבאי" של בית הכנסת - בית ה'. וברוסיה, תפקיד "הגבאי" או "ראש הקהל" - הוא הרבה מעבר לזה".
הכריכה שבחזית - היא החשובה ביותר, ואחריה בא 'גב הספר' (במידה והכריכה היא מודפסת עם למינציה, ולא סקאי עם הטבעות) - מסודות ההשקעה בעיצוב ספר, כפי שגילה את אוזניי בעל ניסיון רב בכתיבת ספרים.
וכך המשכתי וכתבתי את תמצית הספר החדש ל'גב הכריכה': "ולא רק לגבאי, אלא לכל יהודי הזוכה ומגיע להתפלל וללמוד בבית הכנסת - מיועד ספר חדש זה, הכולל בתוכו אוצר מקיף של דינים ומנהגים, רעיונות והצעות לניהול השוטף של בית הכנסת ולהרחבת השפעתו על חיי הקהילה היהודית, כפי הנהוג ברוב רובם של בתי הכנסת ברחבי רוסיה".
לאחר חמש שנים של כתיבה, וארבע שנים של עריכה, תרגום, עיצוב ועימוד - זכיתי בסייעתא דשמיא לברך על המוגמר, ולראות את ספרי החדש שיצא ממכבש הדפוס, קנקן חדש ומפואר מלא עם יין ישן נושן, המהווה אנציקלופדיה ייחודית ומקיפה מסוגה, שלא חידשתי בו כלום, אלא ריכזתי מתוך ספרים וסופרים לאכסניה אחת עם מטרה חשובה: להעניק מידע מסודר ומפורט לראשי הקהילות ולגבאים דוברי הרוסית, על כל פרט ופרט בחיי בית הכנסת. חלקיו ומרכיביו, סדר התפילות והפעילות בימי חול, שבתות וחגים, דיני ומנהגי השמחות והאירועים השונים המלווים את מעגל החיים ומתקיימים בבית הכנסת, תפילות נבחרות, ורעיונות לפרסום ועשייה קהילתית.
הדינים והמנהגים מקורם בספרי ההלכה ובמנהגי ישראל נפוצים. מעבר לכך, נוספו הצעות ורעיונות להמחשה, מתוך ניסיוני שזכיתי כגבאי בית הכנסת המרכזי הנושא את שמו של הרבי "בית מנחם", השוכן במרכז היהודי-קהילתי 'מארינה רושצ'ה' ועומד תחת נשיאות המרא דאתרא והרב הראשי של רוסיה הרב לאזאר שליט"א, שבהסכמתו לספר, עליו עבר בדקדוק והעיר הערות והוספות חשובות - הוא כותב בין השאר: "...בספר זה שהושקעה בו עבודה גדולה, פרי עמל של שנים ארוכות, מתוך ניסיון מוכח, מוגשים כל ההלכות, דבר דבור על אופניו, בסדר מסודר, בהסברה בשפה ברורה. ספר זה הוא לא רק ספר הלכה, אלא הוא כלי-שרת לעבודת הגבאות, להנעים לבאי בית הכנסת את התפילות וחיי בית הכנסת. דורשי רשומות אמרו על תפקיד שמש-גבאי בית הכנסת: "קרא לַשֶּׁמֶשׁ ויזרח אור" - ה"שַׁמָּשׁ" מאיר את בית הכנסת והבאים בשעריו"...
ולתמונת השבוע שלי: שמות בגן ישראל
אסתר, חנה, רבקה, לאה וכמובן גם חיה מושקא - בזה אחר זה, נצמדו הבנות למחיצה, ככל שיותר קרוב לבימה שעליה ספר התורה, ובקול נרגש לחשו את שם היהודי שבחרו לעצמן - שם שמעתה ואילך יחליף את מאשה, ויקטוריה, טאטיינא או אולגה.
לא בקלות, ולא בחיפזון בחרו בצעד חשוב זה, אך שבוע וחצי בשהותם בקעמפ 'גן ישראל' בלאגער 'איסטרה' כבר עשו את שלהם, והן בחרו להתחבר יותר לעם שאליו הן שייכות. וגם אם כל השנה הן לומדות בבית ספר לא יהודי, הן זוכות לפחות מספר שבועות בקיץ זה לטעום את הטעם היהודי הערב, המוגש להן בחום ובאהבה על ידי מדריכות מסורות, העושות הכל למען נשמות אלו, שמנת יהדות הקיץ העכשווי ישפיע על חייהן ככל שיותר - והשנים שחלפו מעידות, כמה מאות משפחות יהודיות הוקמו בזכות פעילות זו.
בערבו של יום רביעי פנתה אלינו הגברת רבקה קליין, שמזה מספר שנים עומדת בראש קעמפ זה, ובפיה בקשה: 'חסר לנו עשירי למניין'... האמת שלא כל-כך הבנתי במה מדובר, יום מתיש עבר עלי, גם עקב החום הגדול שנחת השבוע על מוסקבה, אבל זוגתי אמרה מיד 'כן', וסוכם כי עלינו להגיע בבוקר לקעמפ, כדי להשלים מניין שחרית וקריאת התורה, שבמהלכה יזכו בנות רבות לקבל שם יהודי.
"היום, 83 שנים ל-כ"ח סיון המפורסם" אני מזכיר בדרך ומקריא: "כ"ח בסיון תש"א. בשעה 10.30 בבוקר הטילה 'סורפא פינטא' עוגן בנמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאונייה ועמם ארגז עץ אחד בודד, שהכיל את חפציהם המעטים. הם יצאו לעבר אולם מקבלי הפנים, שם ציפתה להם קבלת פנים מפתיעה"... בכך באה לסיומה מסכת ההצלה של הרבי והרבנית מהתופת הנאצית בבואם לארה"ב - מצד אחד, ומאידך - החלה תנופה יהודית, שרק הולכת ומתעצמת מאז ללא הפסקה.
הרבי הריי"צ שלא היתה באפשרותו להגיע ולקבל את פני בתו וחתנו, שלח משלחת מכובדת של ארבעה מחשובי החסידים ונכבדיו. לילה קודם לכן, התבקשו הארבעה להיכנס אל הרבי הריי"צ, והוא מינה אותם לשלוחיו לקבל את פני חתנו ובתו: "אני ממנה אתכם כשלוחים, שתלכו ותקבלו פניו של חתני המגיע מחר". ולהפתעתם הגדולה, החל הרבי לחשוף בפניהם כמה ממעלותיו של חתנו: "אגלה לכם מי הוא: הוא עורך 'תיקון חצות' בכל לילה. הוא בקי בעל פה בבבלי עם הר"ן הרא"ש והרי"ף, בירושלמי ונושאי כליו. ברמב"ם וב'ליקוטי תורה' עם כל ה'עיין'ס [הגהות הצמח-צדק בתוך הליקוטי תורה הנפתחים בדרך כלל במילה 'עיין']". הרבי הוסיף ואמר: "ומכל מקום הולך עם הכובע כלפי מטה". בהתכוונו לכך שהרבנים נוהגים בדרך כלל ללכת עם כובע רבני מורם, ואילו הרבי הולך עם כובע 'קנייטש' המופנה כלפי למטה...
בשבוע הקרוב יחול יום ג' תמוז, יום בו העמיד יהושע את השמש בגבעון ואת הירח בעמק איילון. יום בו ניצל הרבי הקודם רבי יוסף יצחק מעונש מוות של היבסקציה ימ"ש, ויום בו הפסקנו לראות את הרבי בעינינו הגשמיות, לפני שלושים שנה.
ביחד עם הגעגועים לרבי, ובתפילה שנזכה לראותו שוב בגאולה הקרובה, אנו רואים את כוחו של 'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים'. רבבות נשמות יהודיות, שבות בזכותו ובכוחו למקורם היהודי, פעילות שאין לה אח ורע, מעשים המקרבים את הגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש!
גוט שבת וחודש טוב!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.