גולדקנופף, ומה עם סתימת הפיות של גור, להם מותר?

אין ספק כי סתימת פיות הוא דבר חמור, זה אסור בכל מקרה ובכל מקום, ומשתתף אני כאן עם יתר המוחים על סתימת פה של עיתונאי ימני רק מפני שדיעותיו שונות משל עמדותיהם של השמאלנים. מי שזועקים 'דמוקרטיה' חייבים היו להיות הראשונים לצאת למחות נגד 'בנק לאומי' ואחרים שלחצו על תחנת רדיו למנוע מינון מגל להשמיע את דעותיו, אם כל אחד יסתום את הפה של האחר אז צריך לסגור את העיתונות כולה מפני שאין אחד ויחיד בעיתונות של ימינו שהכל יסכימו עמו

מה שהדהים הוא לראות פוסט של יצחק גולדקנופף נציג חסידי גור מוחה על סתימת פיו של ינון מגל, הוא מזועזע ממש, קראתי שוב ושוב את הדברים והסתכלתי שוב ושוב מיהו הכותב, חשבתי כי משהו קרה לעיניים שלי, אני לא קורא נכון, האם באמת השם הוא יצחק גולדקנופף, עד שהשתכנעתי שאני ב"ה בריא ושלם, והעיניים שלי רואות מצויין וכי אכן יצחק גולדקנופף הוא זה שכתב את הפוסט הזה

אספר כאן ליצחק גולדקנופף שאני מכיר אותו מירושלים מאז שהיה ילד, אביו היה חבר מועצת עירית ירושלים יחד עם אבי ז"ל שהיה סגן ראש העיר, זוכר אני את אביו כשהיה המלחין של גור והיו גרים ברחוב יונה, ומעיד אני שיצחק גולדקנופף מכיר את גור בתוך תוך, ובודאי שלא נעלמו ממנו מעשי גור לסתום את פי כל מי שהם רק יכלו. הוא עדיין זוכר מה עשתה גור לר' מנחם פרוש ז"ל כאשר ביקש להשיב על מכתבה של גור מדוע הם החליטו לפסול את מאיר פרוש לראשות עירית ירושלים ולהעדיף את ניר ברקת, ובגלל שלא איפשרו לו להשיב הוא הקים עיתון יומי חדש בשם 'המבשר', כך נולד העיתון הזה שלא היה בא לעולם לולא גור סתמו את פיו

כאן אספר ליצחק גולדקנופף את מה שהוא כנראה לא בקי בפרטים, מפני שבזמן שהוא היה בחור הייתי כבר אז מבוגר ממנו ברוח ובמעשים, לחמתי ב'המודיע' שאת זה הוא מכיר טוב, וידע על העיתונים שלי כבר אז, ודוקא בזמן שהרבי ה'לב שמחה' עודד אותי נגד עורכי 'המודיע' שהיו אז לייבל לוין (גור), משה עקיבא דרוק (ירושלים-שלומי אמונים), וישראל שפיגל (צא"י-ציות והגשמה), לכל אחד מהם היה זכות וטו, ואם אחד מהם מסיבות פוליטיות התנגד לפרסום של רשימה או ידיעה לא יכלו להדפיס. כל ידיעה עברה  את ביקורתם, מחקו שמות ואירועים, התקופה ההיא לימדה פרק בלהבין איך העיתונות עבדה אז ואיך סתמו פיות של אדמורי"ם רבנים גדולים וצדיקים רק מפני שחוג זה או אחר ביקש או לא רצה שיזכירו את שם המתחרה שלהם

גם מאוחר יותר, כאשר גור כבר שלטה שלטון מלא ב'המודיע' הם המשיכו בשיטת סתימת הפיות. אין כמעט חסידות אחת שלא סבלה מהם, ואם אינכם מאמינים, תיכנסו לביאלה, ללוב, סלונים-סלאנים ויזניץ של הקדוש והטהור, כמה שנים החרימו אותם רק מפני שהאח ר' ישראלצ'ע לא רצה שיזכירו ב'המודיע' את אחיו ומוסדותיו, ולעוד כל כך הרבה, האם כל אלו אינן סתימת פיות?

פה נדגיש, כי גם מודעות בתשלום מלא הם לא הכניסו גם כאשר מדובר באירועים כמו הכנסת ספר תורה או חנוכת הבית, ובודאי שלא דיווחו וכתבו על האירועים שלהם. הם היו בטוחים כי על ידי אי הפרסום ימחקו אותם מן המפה

הייתה לי הזכות הגדולה להילחם בהם מלחמת חרמה ולפתוח את העיתונות החרדית לכולם בלי יוצא מן הכלל, החל מהשנים האחרונות של הלמדי"ם ועד היום הזה אני עושה הכל לשבור את סותמי הפיות, וככל שמתרבים העיתונים האתרים הערוצים ולא איכפת לי מי, המציאות שיש ב"ה היום כל כך הרבה ואי אפשר לסתום יותר את הפה לאף אחד זה הניצחון הגדול בחיי, פתחתי במערכה הזו בתשל"ח והיום בשנת תשפ"ד אני חוגג את הניצחון האדיר הזה. סבלתי סבל שאי אפשר לתאר, לחמו בי בצורה הכי פרועה, וב"ה לא עזר להם, לחמתי במסירות נפש והצלחתי בענק

למה אני מספר לכם זאת, כאשר ראיתי את יצחק גולדקנופף מוחה נגד סתימת פיות, למדתי פרק נוסף, איך שאפשר להיות סותם הפיות הכי גדול, ולשחק צביעות למחות בסותמי הפיות

יצחק גולדקנופף, קודם ולפני הכל תבקש סליחה על סתימת הפיות של 'המודיע' במשך השנים ועד היום הזה, ואולי אז תהיה לך הזכות לכתוב מה שכתבת, כל עוד שאתה לא מבקש סליחה מכל כך הרבה קהילות שסתמתם להם את הפה בעיתונכם אתה האחרון לעסוק בעניין הזה

חיים שאולזון