רודפים! חזרה למשנתם של גדולי ישראל
מאת: חֲרֵדִי
בְּעוֹלָמוֹ
"בחור
ישיבה שאינו לומד שלשה סדרים ולוקח פטור של תורתו אומנותו דינו כרודף''. הדברים
מפורסמים בשם הרב שך (שאכן אמר אותם לא אחת) אבל מקורם הוא דווקא מהחזון איש
והדברים נישנו בכתביו של הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל. כמו בדברים אחרים, גדולי ישראל אמרו את שאמרו
ואנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. (יוער שיש שמועות שהרבי מלויובביץ' זצ"ל
הורה ביחידות לבחורים שלא להתגייס, גם כשלא ממש למדו כל היום). בתכלס, התרגלנו
שהכל סחר-מכר וכל עוד ניתן להסתדר עם השלטונות, הרשינו ועודדנו בחורים שאין בהם ריח
תורה או רוחניות להשתמט מחובתם האזרחית לשרת בצה"ל. אנחנו, בחסות הסדרים
פוליטיים, הזנינו את מושג עוצם קדושת לימוד התורה והפכנו אותו למשהו נלוז וזול:
הסדרים פוליטיים להימנעות משרות.
לא אחת
כתבתי שלדעתי ההשתתפות בהגנה על עמישראל, היא בראש ובראשונה חובה הלכתית
ומוסרית. איני בוש להודות שבעולם המושגים שלי, החיוב מדין 'חוק המדינה' לא ממש
תופס. חוקי המדינה נקבעים, לצערנו ובושתנו, ממגוון שיקולים ואינטרסים ולא משום שכך
מחייב הצדק, המוסר או ההיגיון. בשבילנו מדינת ישראל אינה 'ראשית צמיחת גאולתנו' ואיננו
מתייחסים לחוקיה כאל 'דינה דמלכותא דינא'. איני דן בזה מצד זה כלל וכלל, אלא
מנקודת ההלכה נטו. אין שום היתר, בשום מקום, להשתמט מחובת ההלכתית הצרופה להציל
ישראל מכל הצר עליהם. הדבר היחיד שעומד לצד הנהגה כזאת, היא העובדה שכך אנחנו
נוהגים זה עשרות שנים. מי שסובר שלהלכה מנהג דוחה דין, יש לו על מה לסמוך. אבל מי
שסובר שהלכה דוחה מנהג, לכאורה אין כאן צד היתר כלל. למעט מי שסובר שלרבנים בני
זמננו, יש סמכות לעקור מ"ע בשב ואל תעשה באופן זמני.
רבים
וטובים – כולל המרא דאתרא - טוענים שמנגד לחובה ההלכתית להגן על ישראל מכל צר
(שלזה יוצא חתן מחופתו) עומדת סכנת הכיליון הרוחנית (ויש לדברים על מה שלסמוך. הובאו
כאן דברי אחד מגדולי משנאינו בזה). אכן, ככל שהדברים נכונים, צריכים
להכרעת גדולי ישראל בזה. אבל, ברור כשמש בצהריים, שלו היה איום של ביטול מצוות
עשה, כמו אכילת מצה בליל הסדר, בשל בעיה של סכנה, הניתנת לפתרון, שהיינו מוצאים
פתרון.
האמת
תיאמר שלא רק אנחנו לא רוצים לשרת, אלא שגם הצבא לא רוצה אותנו. אמרו זאת מומחים
לכל אורך הדרך ולאחרונה הוציאה את הכביסה המלוכלכת הזאת, הגברת ענבר גיטי, שהיתה
אמונה על נושא הגיוס כמה שנים בכמה כובעים. ואכן, כל עוד מערכת הבטחון אינה
מעמידה לציבור שלנו אפשרות למלא חובתנו ההלכתית להגן על ישראל מכל צר, עליהם לבוא
בטענות בראש ובראשונה, אל עצמם. אבל לא בתיקונם אני עוסק כאן, אלא בתיקון
עצמנו. עיקר טענתי היא שלו היינו רוצים, זה כבר מזמן היה קורה. אין שום בעיה
להקים גופי בטחון חדשים, בהם תנתן אפשרות מלאה לשמירת מצוות מלאה. הבעיה
היא רק הרצון – שלהם ושלנו.
הוצעו
כבר אפשרויות של העסקת חרדים בחדרי עיקוב אחרי מחבלים (תצפיתנים, סייבר וכדו').
אין שום סיבה שתסתובב שם חיילת ואם המערכת תהיה מחוץ לצבא, היא אפילו לא תורשה
להכנס לבסיס בכלל. הרבה דובר על הצורך להקים גדודים של הגנה מרחבית וגם זו יכולה
להיות מערכת נפרדת ומוגנת לגמרי מכל סרך ניסיון. הבעיה היא שאנחנו לא רוצים
(שוב. גם הם, אבל הם לא רוצים שנקיים עוד תרי"ב מצוות. וכי זו סיבה להשמע
להם??).
עכשיו
הגענו למצב בו עמישראל, שומרי מצוות ושעדיין אינם, רואים בנו פרזיטים. כל כך
המאסנו את עצמנו עליהם, עד שאינם מבחינים בין לומדי תורה לשאינם. ומי אשם בזה?
אנחנו! לו היינו מקפידים שהפטור של 'תורתו אומנותו' ישמש אכן לומדי תורה, היה מצבנו
טוב בהרבה. אשמנו, בגדנו, גזלנו בכך שגנבנו את הפטור הזה והשתמשנו בו לצרכים
אחרים.
לו
אומץ ויושר היו בנו. היינו אומרים להם ישירות וגלויות: העמידו לנו מסגרות מוגנות
ונשמח לתרום את חלקנו. יתר על כן. היינו דורשים מהם להקים לנו
מסגרות כאלה.
נכון,
צה"ל הוכיח את עצמו כגוף שלא ניתן לסמוך עליו. הם מבטיחים דברים ואינם עומדים
בהם. אז מה שצריך לעשות זה להפקיע את הנושא מיד צה"ל.
הגופים
שיוקמו יהיה בכפוף למועצגת כלשהי, כזאת שתורכב מגדולי תורה חסרי פניות. מערכת
הבטחון תדע שאם ח"ו הם יעשו צעד שלא יהיה מקובל על גדולי הרבנים, כולנו נעזוב
את משמרתנו באותו רגע! זה לא נושא למו"מ וזה לא איום. אנחנו רוצים לקיים
המצווה, אבל אם תכניסו לנו גרם אחד של רעל למצות, נוותר על המצווה הזאת. חמירא
סכנתא מאיסורא.
המצב
בו בחורי ישראל, לרבבותיהם, מסתובבים ברחובות, צופים במשחקי ספורט או יציע הכנסת,
מטיילים בכל פינה (כולל חו"ל), בזמן שאחיהם נהרגים פיזית במלחמת המצווה, היא
שפל מוסרי שנכון שנודה בו ונתקן דרכינו.
הדיון
צריך להיות פנימי והלכתי. לא דיון לעומתי (מול החילונים, או הדלים).
צריך.
חרדי
בעולמו
- - -
- - - - - --
לא
מוגה
להערות
והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.