למרות הכאב ההגיון והשכל הישר חייב להכריע!

בכל מצב גם הקשה ביותר המח חייב לשלוט על הלב, ודווקא בעת שהרגשות חזקות יותר הסכנה גדולה יותר שהרגש יגבר על המח ויחליטו החלטות רעות. במצב שנקלענו כאשר שומעים הורי חטופים זועקים תפסיקו את המלחמה תכנעו לחמאס העיקר שתצילו את החטופים, לבין משפחות שזועקות שטובת המדינה והעתיד של ישראל קודם לכאב הגדול של משפחות החטופים, ההכרעה חייבת להיות נכונה וכזו שלא הרגש הוא שיכריע, אלא המוח לאחר שיקול הדברים והמצבים

אני מבין את הכאב של המשפחות ושל החטופים, אבל אסור לשכוח כי למרות שהם הנפגעים, ההכרעה היא של הכלל כולו מפני שבכל הכרעה כולנו באותה סירה, אם נקבל את הצד הרגשי הדוחף לוויתורים מפליגים ולכניעה לחמאס זה חייב לבא על חשבון דם יהודי. המציאות לימדה אותנו מן העבר שכל החלפת שבויים באה על חשבון של תוספת מחבלים שיהרגו יהודים. קחו לדוגמא את עיסקת שליט שילמנו עליה בהרוגים הרבה יותר מחטוף אחד, והשאלה היא האם מותר לנו להיכנע ולעשות עיסקה שתחליש אותנו ותשאיר בידי החמאס את היכולת להתארגן מחדש ולעשות סיבוב נוסף כזה, ויהיו חטופים אחרים שיבואו במקומם של החטופים הנוכחים, או שאין מנוס ולהשתדל לשחרר בכח כפי שעשו כמה שעות לפני כתיבת שורות אלו, ולהכות בחמאס מכה אחר מכה עד אשר יאבדו באמת מאה אלף מהם. המספרים שהם נותנים של כאילו עשרת אלפים נהרגו להם אין בהם אמת מדובר בהרבה פחות בינתיים, וכל עוד שהמספר נמוך, זה יתן להם את הכוח לשוב על מעשיהם. יש לנו עסק עם מי שרק שפת כח מבין, ואין ברירה אלא להכות בו מכה שכזו שבעתיד ייאלץ לחשוב מאה פעם בטרם יחליט על סיבוב נוסף, כאשר אין אפילו מינימום של ספק שברגע שתהיה להם את האפשרות לשלוט במקום הם יעשו זאת במוקדם או במאוחר מפני שזה עיקר חייהם ולא יוותרו עליה עוסקים אנו עם אמונה שלהרוג יהודי זו מטרת החיים שלהם

נקלענו למצב קשה מאוד, לרגש תפקיד חזק במצבים האלו, ואפשר להבין כאב ולחץ על ראשי השלטון בעניין, אבל גם אם אתם כל כך רוצים את החטופים עליכם לשאול את עצמכם האם אתם רוצים להישחט על ידם, או שעדיף לעבור את המסלול הקשה ולמעט כמה שאפשר את היכולת לעשות סיבובים כאלו. ויתור לחמאס פירושו חולשה וכניעה וזה נותן את האור הירוק להיערך שנית. לעשות עיסקה חלקית היא גרועה ואסורה מפני שתמורת הקצת שנקבל ניאלץ לפתוח את הפתח לחמאס לשוב ולהשתלט על המקום, ואלו עיסקה כוללת הם לא רוצים מפני שהתרגלו, שעל שבוי אחד (שליט) מקבלים 1027 מחבלים, ובשביל לקבל את כל השבויים העצורים והנמצאים בבתי הסוהר הם יזקקו לשמנה או תשעה מן השבויים

הם בטוחים שיש בידם מטמון ויוכלו עם הכח הזה להשפיל את ישראל ויובילו לעסקאות שתאפשר לחמאס להמשיך ולהכין כלי יריה נגד ישראל. אין ברירה אלא להוכיח להם כי אין בידם כלום, מה שהיה לא יהיה, או שיש עיסקה לפיו כולם תמורת כולם ומבלי שנותנים להם רגע אחד של חופש עד אשר אחרון החמאסניקים ייהרג, או שהולכים עד הסוף ובלי עיסקה ישחררו כמה שיצליחו ויחסלו את החמאס לפחות בעזה, וזה ישלח את המסר לחמאסניקים ביהודה ושומרון שיקרה להם אותו דבר אם ינסו לעשות משהו דומה אפילו קטן ביותר. הוויתור הכי קטן מצידה של ישראל, פירושו ויתור על מאות ואלפי יהודים שירצחו על ידי הרוצחים הללו

חיים שאולזון