הבחירה בצימצום הבחירה
מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
בכתיבתי כאן, אני משתדל לשים דגש על המציאות, תוך התעלמות
מהמציאות הרצויה. זו שמנהיגינו התמכרו לה במשך שנים. טענתי העקרית היא שאין אופצית
אמת לשחרור החטופים וצריכים לדון ברמה מעל לרגע המיידי.
גם אם נגיע להסכם מוגבל עם החמאס (כזה שמובל ע"י קטאר.
נניח החלפת הילדים, הקשישים והנשים שלא שרתו בצה"ל בכל הנשים, אלו שנעצרו
בעודם קטינים, החולים, הקשישים וכו') והעסקה תגיע לעת ביצועה, יופיע, ברגע האחרון, קול
פנימי בחמאס, שידרוש לא לבצע את החילופין עד אשר ימולאו דרישות חדשות. המודיעין
והמדיה הישראליים ידעו לספר לנו 'אופוזיציה פנימית' בחמאס, על 'מתונים' ו'קיצוניים' ובסופו של דבר
יקבל החמאס 'כפל מבצעים' על כל מה שיתן. זאת, מעבר לאמור שלחמאס יש שליטה רק על
חלק מהנשים, ילדים, קשישים וכו', כך שתמיד ניתן לעשות את אותה עסקה כמה פעמיים
ושלש. פעם תשלם תמורה לחמאס, פעם לג'יהאד ופעמים נוספות לגופים שיצוצו ויאמרו
בידנו פלוני אלמוני ותמורתו אנחנו דורשים איקס.
חמאס גם יוכל לעשות ג'סטות לטובת החיזבאללה. למשל, מה ימנע
בעד החמאס להתנות את השבתו של שבוי ספציפי תמורת נסיגת ישראל מחוות שבעאה? יש
ישראלי שיתמוך בהחזקת חוות שבעאה, וויתור על חיי ישראלי בשבי?
הדרישה לחילופי שבויים 'כולם בעד כולם' אינה יותר מאחיזת
עיניים ומהווה שרות לטובת המרצחים. אין
היתכנות כזאת והאפקט היחיד שנובע מפעילות 'חיובית' זו, הוא החלשת ישראל וחיזוק
החמאס ושות'
הפעילות הישראלית מעבר לגדר הרצועה, אין לה כמעט ערך מבצעי
וכל מטרתה להחזיק את אופציית הפלישה לרצועה כאופציה חיה ונושמת. מטרה נוספת היא מתן
מענה-מה למשאלות הלב של רבים מהישראלים שדורשים 'למחוק את עזה עכשיו', בלא הבנה
עמוקה ורחבה של הסיטואציה. חישבו רגע. אם שר הביטחון של ישראל חשב באותם מונחים של
'נשמיד את החמאס' ורק בואו של נשיא ארה"ב הכניס מעט שכל (או הבנת
מוגבלויותיו) לקודקודו, איך גנרלי הכורסא
יבינו את גודל הטעות?? יש לקוות שבצה"ל מבינים שדשדוש בפאתי הרצועה, הוא
המקסימום האפשרי והמותר להם לעת עתה. החאמס רק מחכה שיכנסו יותר לעומק, לתוך שיני
מלכודותיו הפזורים ומוטמנים היטב.
המתלהבים מכך שהפעילות הקרקעית הישראלית התחילה ולכאורה
החמאס אינו מצליח למונעה או לפגוע בצה"ל, אינם מבינים איסטרטגיה צבאית כלל.
היה צפוי מראש שהחמאס יאפשר לצה"ל להכנס ק"מ ספורים, ללא תגובה ממשית.
אלו, ממתינים שצה"ל יכנס לעובי הרצועה ורק אז יפעילו עליו את מיטב הפתעותיהם.
כל עוד צה"ל מדשדש בקצוות, נוח להם שהמתלהמים מקבלים רוח גבית (מהיעדר הצלחות
לכאורה של המחבלים) כדי שיכנסו יותר פנימה.
כשמדברים על שחרור מחבלים צריך לזכור שלפחות חלקם חוזרים
למקצוע הרצחנות. יחיא סינואר עצמו שוחרר בעסקת שליט ואת מחיר שחרורו כולנו חווים
עכשיו. הדורשים לשחרר את החטופים דורשים, בעצם, שחרור מרצחים.
בשביל להפעיל מערכת לרציחת יהודים נזקקים המחבלים לשני
דברים. לפצצות, ולמובילי הפצצות. איראן קרובה כמטחווי קשת לייצור פצצת אטום, אבל
פצצת אטום כשלעצמה, לא יכולה לפגוע בישראל. כדי לממש פגיעה בישראל, צריכים
האיראנים לעבור עוד שלב: מיזעור הפצצה, כך שיוכלו לטעון אותה על גבי טיל. המוצר
הסופי = טיל נושא פצצה, מורכב משני חלקים. פצצה וטיל. מבחינתנו, אין הבדל בין
קידום איראן לפצצה או לטיל. בשיחרור מחבלים אנחנו מספקים להם את מובילי הפצצה. מה
הייתם אומרים אם החמאס היה דורש, בתמורה לשחרור החטופים, שנספק לו טילים מדויקים לנשיאת
הפצצות? היה נשמע לכם הגיוני לספק להם? זה בדיוק מה שתובעות משפחות החטופים: 'ספקו
להם טילים לפצצותיהם'. יש מישהו הגיוני שהיה מסכים לדבר כזה? רק במדינה דמוקרטית,
ששיקולי מנהיגיה הם אך ורק השפעת מעשיהם על סיכוייהם להבחר שנית, יכול להשקל רעיון
עיוועים שכזה. לדאבוננו, נוכחנו בסיפור שליט, שכאשר מצטבר אפקט ציבורי, נכונים
ראשי המדינה חסרי האחריות, לבחור באופציה המטורפת הזו. הספקת טילים מדויקים הוא
האינטרס הברור של מרצחי החמאס וזו במהותה דרישת משפחות החטופים. זה בסדר ומובן
שמשפחות החטופים שמות בראש מעיניהם את יקירהם בלבד, אבל תפקידם של ראשי המדינה הוא
לעמוד כנגד ולא להכנע לדרישה מופרכת זאת.
בהעדר אופצית שחרור צבאית (המרצחים יהרגו את בני העורבה,
בהתקרב צה"ל) לא נותר לנו אלא לרסק את היכולת הצבאית של החמאס. זו האופציה
היחידה שאמורה להיות מונחת על שלחן המנהיגים.
נקווה שלא יבגדו בנו שוב.
חרדי בעולמו
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.