מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
בדרך הטבע, קשה לאדם לראות נגעי עצמו. 'אנחנו' תמיד צודקים ו'הם' תמיד טועים או לא בסדר. כדי להצליח לראות את עצמנו, אפשר להיעזר בהסתכלות על אחרים. נכון שבאופן טבעי נחשוב שהחסרונות שראינו 'אצלם' לא קיימים 'אצלנו', אבל עם קצת יושר-לב, נדע להודות שבמקצת, או מקצת שבמקצת, יש גם בנו משהו דומה לדומה לזה. עד כמה נצליח לזהות את עצמנו במראה הזו? זה כבר תלוי בניקיון ויושר ליבנו.
לפעמים, הידיעה שהחיסרון המדובר אינו רק בנו, אלא הוא נתון אנושי קיים וידוע, עוזר לאחדים מאיתנו להפנים שגם בנו יש חיסרון כזה. מצד שני, כאשר אתה מבין שמדובר בחיסרון אנושי, אז מה בעצם רוצים ממני, שאהיה לא אנושי??
בהתייחסות כזאת, אנחנו כבר מקבלים שמשהו כאן 'לא בסדר', אלא שעוברים מיידית להתגוננות ולהצטדקות שאין הדבר תלוי בי. זה חיסרון אנושי כללי. מי שעבר את השלב הזה בהתפתחותו יכול לכעוס (בתחילת דרכו) על האטימות שבמענה הנ"ל. צריך לזכור שאין קיצורי דרך ואי אפשר להתפתח אם לא עוברים כמה שלבים בדרך. משיוצאים מההכחשה הטוטאלית ועד שמגיעים לשלטון על הדעת, מוכרחים לעבור בדרך את שלב המודה-במקצת הזה. נזכור שברוב המדיה המגויסת שלנו, מקובל שאנחנו תמיד צודקים, כל דרישותינו צודקות וכל מעשינו נכונים (למעט שולי שוליים) והחילונים תמיד רעים, מושחתים ,מעשני סמים וכדו'. כך שיציאה מתבנית זו מצריכה כוחות נפש. אגב, כמדומני שראיה ילדותית זו מאפיינת בעיקר את המודיע, אבל גם בעיתונים אחרים אפשר לקרוא התייחסויות סטריאוטיפיות לחילוניים ולחרדים.
כשאני כותב כאן שהמועצגתים הן זרוע של מערכת פוליטית (ולא איזה גוף תורני או רוחני, כפי שהם מתיימרים להיות), יש שהדברים נשמעים באוזניהם כגובלים בכפירה. אבל כשאתה מסתכל 'החוצה' אז אם אינך איש ש"ס, די ברור ושקוף לך שהמינויים למועצגת ש"ס הנם פויליטיקה נטו. בחירת מי יהיה 'הגדול בתורה' הבא שיצטרף למועצת, אינה כרוכה בידע תורני או ברמה רוחנית כלשהי, אלא במידת התאמתו לזרוע הפויליטית המוצהרת (= דרעי). עכשיו בכותרות הנושא של מי יעמוד בראש המועצת הזו ובכלל לא עולה על דעת ספרדי כלשהי שאם מישהו צריך לבחור מי יעמוד בראשם או מי מתאים להצטרף אליהם, זה הם עצמם. פשוט לכולם שהמערכת הפויליטית הש"סית היא שתבחר. בעדה החרדית, בוחרים עכשיו הפויליטיקאים את מי שיורה לציבור שאסור להצביע בבחירות.
טוב, נו, זה 'אצלם', לא 'אצלנו'. אצל הספרדים באמת זה ככה, אבל אצלנו? ראה אלו גדולי ראשי ישיבות נמצאים במועצגת שלנו (אם אתה ליטאי) או איזה אדמורי"ם גדולים נמצאים 'אצלנו' (אם אתה חסידי). אם תעז, תגלה שגם 'אצלנו' ההיבחרות למועצגת תלויה בכל מיני דברים ולאו דווקא בגדלות בתורה או במע"ט (אצל הליטאים עוד יש איזה מינימום. אצל החסידים, מספיק שנולדת לחבר המועדון). זה שהזרוע הפויליטית של מפלגה קוראת לאנשים להצביע עבורם, זה טבעי ומובן. מה שמוזר זה שרוב הציבור מקבל את הקריאה הזו כאילו באמת מדובר בקריאה של גדולי תורה ויראה.
בוא נראה עוד משהו 'החוצה'. 'נועם' היא מפלגה של הר המורניקים. הם שווים בערך מנדט-וחצי. ברור שאין להם כוח לעבור את אחוז החסימה והאפשרות היחידה שלהם היא רק להצטרף לאחרים. איזו ברירה יש להם, אם לא היהדות הציונית? אז כשסמוטריץ' ובן גביר חילקו את העוגה, הם שמרו משהו לנועם? ברור וטבעי שלא. בשביל מה לשלם למישהו שבין כה וכה יבוא?
האונס הצביורי הזה נמשך אצלנו שנים רבות. על איזה אחוז מהציבור החרדי מקובל גולדקנופ? ואיך בכל זאת שולחים ש"צ שאינו מרוצה על רוב השולחים? כי אין לכם ברירה! אתם תצביעו בעד האות הקדושה גם כשהיא פועלת סיסטמתית, לכל אורך הדרך, נגדכם! אפילו הצאנזערס, שהעזו מול כולם ושממוסדותיהם שייכים לממ"ד ולא לחינוך העצמאי (פתאום הליטאים התעוררו על בעלז. הצחקתם אותי) לא מעיזים ללכת מחוץ למפלגת האות הקדושה. יש גבולות שלא חוצים. ואת זה מנצלים העסקנים לזרועותיהם. אולי עכשיו, אם דגל יממשו איומם וילכו 'לבד', תהיה הזדמנות להשאיר את הגעררס בירמיהו. תוהה אם הדבר יקרה מה יעשו הנותרים בעגלה עם הקוזקים. הפחד של נתניהו הוא שהם ילכו לבד ולא יעברו.
לא מבין איך סטיתי לסחי והמיאוס הקרוי פויליטיקע. נחזור לענייננו. הנושא הוא היכולת שלנו להתבונן על עצמנו, תוך שימוש בהתבוננות על מעשי הזולת. ראית פעם ידיעה וחשבת בשביל מה הקב"ה הראה לך ידיעה זו? אני ראיתי ידיעה על הזיופים בתחום האומנות והבאתי לכאן.
אז אם אתה רוצה לראות את עצמך, תסתכל על סביבתך. מה שהקב"ה מראה לך, נועד ללימוד שלך. מה תלמד? זה תלוי בך בלבד, כי ישרים הם דרכי השם. צדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם.
ואין הדבר תלוי אלא בי.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.