על מצוות ביטול ת"ת בבין הזמנים

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

בשבוע זה מתרוצצים בחורים ש'תורתם אומנותם' בוואדיות ובנחלים, כשמעת לעת נדרשים צוותי חילוץ והצלה להצילם מעצמם.

גם אלה שאינם מכלים זמנם בנחלים, עושים זאת בדרכים אחרות. מעטים שבמעטים משתמשים בזמנם, כפי שהצהרותיהם מעידות עליהם. יש לי רב-חבר שפרש לאחרונה (מסיבות בריאות) משימוש ארוך בתפקיד ר"מ בישיבה גדולה נחשבת. כשבקשתי לתאם איתו מועד לשיחה וידעתי שבבין הזמנים יותר קל לתפוס אותו, ענה לי שמאז שאינו משועבד לישיבה, אין לו זמן גם בבין הזמנים. למזלי, שניים מחברותותיו הינם אברכים כשרים ומשכך הם מקפידים על מצוות בין הזמנים, וכך נוצר חלון שאפשר לדבר בו...

השאלה עם בזבוז הזמן הסיטוני והמאורגן הזה שנקרא 'בין הזמנים' מלווה אותי שנים רבות. בעצם, מאז יצאתי לביה"ז הראשון לא הבנתי מדוע עושים זאת. כשלעצמי, קבלתי זאת כמבחן בכור האמת, לדעת אם אכן מקומי בביהמ"ד, או שאני לומד בהישיבה כי כולם הולכים לישיבה. בעיני, אם בזבזתי רגע אחד של לימוד בביה"ז, היה הדבר חמור פי כמה וכמה מאשר ביטול תורה שבהיסח הדעת בתוך הזמן. כי בביהזמ"נ זו פירכא וגילוי שאני סתם הולך בתלם ועושה כמו כולם ולא שאני לומד כי כך מצפה ממני בורא עולם.

עברו ימים וגיליתי את החדווה שבמצוות 'בין הזמנים' רבותי הסבירו לי שללמוד בבין הזמנים יותר מאשר בתוך הזמן זה רק יחליש אותי וזו עצת היצר וחשוב שאצא קצת לנפוש וכו'. מודה ששמעתי לעצת מו"ר אלו (ובראשם - היצה"ר, כמובן) ולא עבר עלי ביה"ז בו לא קיימתי מצוות 'ביטולה זהו קיומה'. בתחום זה אבדה הלמדנות המצופה (כגון האם במצווה זו מקצת היום ככולו והאם די בחצי שיעור לקיום המצווה כשם שמספיק חצי שיעור לעבירה, או שמא יש כאן דין מותאם אישית וביה"ז הוא רק מידת אדם בינוני וכו' וכדו') והחמרתי כבריסקער מצוי...

במקור היה ביה"ז ביומי דניסן וביומי דתשרי, (כדאמר להו רבא לרבנן. ברכות לה:), אבל זאת כדי שהציבור יוכל לעבוד בשדות ולהרוויח את לחמו לכל השנה. כיום שהאיסור להתפרנס גדול מהחיוב ללמוד, אין סיבה לביה"ז אלו. גם ביה"ז של הקיץ תמוה ואין לו מקור ידוע. מספרים שר' דן סגל הסתובב בזמנו בין הסטייפלר, הרב שך והרב אברמסקי כדי לפעול בעניין והעלה חרס בידו. כמו דברים אחרים, מה שקדוש יותר מכל, הוא מה שעושים ואם עושים ביה"ז, אז זה כנראה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו.

בעית ביטול הזמן בביה"ז אינה חדשה וכבר בחידושי אגדות למהרש"א (שבת קיט:) התלונן על הבחורים שמבטלים רוב הימים בביה"ז והולכים ברחובות בביטולים ובטיולים...

יותר תמוה הוא מעמד ומצב לימוד התורה בשבתות. אמנם אצל בע"ב (שאנחנו מזלזלים בהם) לומדים הרבה יותר תורה בשבתות, אבל המצב בישיבות הוא 'ביה"ז זוטא'. לגבי שבת זה עוד יותר תמוה כי על לימוד תורה בשבת נאמרו דברים עילאיים (ור' אלי לופיאן כתב בשם הח"ח ששכרו פי כו"כ מלימוד תורה בחול). גם בשו"ע מופיעות ההלכות של לימוד המלמדים כולל בשבתות וביו"ט. כלומר שגם החיידרים המשיכו לעבוד!

אבל בימינו 'אכשר דרא' וככל שהדברים תלויים בידי אדם אין סיכוי שמשהו ישתפר, כי מה ואיך שאנחנו עושים - זה הטוב ביותר. ומי שיגיד שאולי יש מקום לבדוק או לשקול לשנות משהו, הוא יחשב הלא בסדר. עולם הפוך ראיתי.

לעיתים עולה קריאה למחשבה מחדש, אבל זאת לרוב על רקע אסוות שקורים בביה"ז. מבחינה זו, נקווה שלא יקרה משהו שיהפוך כתיבה זו למשהו אקטואלי ומעורר מחשבה-מחדש על ביה"ז.

 

חרדי בעולמו