"היום בתניא" יום א' טו ניסן
תניא לקוטי אמרים
המשך פרק מ עמ' נה
שנה פשוטה
מעלת עבודת ה' כשהיא לשמה:
רבנו מחדד את מעלת התורה והמצוות כשיש בהם את הכונה "לשמה" - המעלה אותם לעשר הספירות שבבריאה ושביצירה, בהתאם למהות הכונה (כשהיא באהבה ויראה שכליים או טבעיים). "ושם", הרצון העליון המלובש בתורה ומצוותיה מתחיל להאיר - דבר שנמנע, כל עוד התורה והמצוות ימצאו למטה, שכן, גשמיות העולם הזה מונעת מהרצון העליון להאיר ולהתגלות.
...
כדוגמת כנפי העוף:
לעיל למדנו בהרחבה, אודות ההבדל בין עצם לימוד התורה וקיום המצוות, שעיקר ענינם הוא ביצועם ב"פועל". ובין האהבה והיראה, שאת מעלתם יש לראות בזה, שהם מעלים את התורה והמצוות למקום שבו הם יוכלו להאיר.
"ובזה" (מוסיף רבנו) "יובן היטב" מה שהאהבה והיראה נקראים בדרך משל "גדפין" (=כנפים).
...
"כדכתיב ובשתים יעופף":
במראה נבואתו אומר ישעיה "...ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא... שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים לאחד, בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף" - וכתבו המפרשים:
א. בשתי כנפים השרף עף בשליחות הבורא.
ב. בשתי כנפים השרף משמש ועובד את ה'.
וכתב הרב חיים ויטאל, כי שתי כנפים אלו שבעוף, הם כשתי הזרועות שבגוף האדם, שעל פי הקבלה הם רומזים לשתי המידות חסד וגבורה, שענינם אהבה ויראה.
והנה, בדומה למלאך ש"בשתים יעופף". כן גם האדם, עם שתי המידות הללו, הוא מתעופף ומעלה למעלה את התורה והמצוות, כמבואר לעיל.
...
"ובתיקונים פירשו":
"בתיקונים" (בספר תיקוני הזהר), מתיחס לשני שמות שבהם נקראים העוסקים בתורה ובמצוות "בנים" ו"אפרוחים":
א. (נקדים שהאהבה והיראה שהאדם מוליד בשכלו, הם בבחינת בן ובת. ובהתאם:) העוסקים בתורה ובמצוות ביראה ואהבה נקראים בנים.
ב. העוסקים בתורה ובמצוות ללא אהבת ה' ויראתו, שעבודתם במצב זה אינה יכולה לפרוח ולעלות למעלה, "נקראים אפרוחים" (שכן, הם כאפרוחים שאינם יכולים לפרוח).
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בסעודת החג.
חג שמח!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.