חלק ב :
אם כן, נמצא שהדשאים ותנובת הארץ נבראו בשתי פעימות. אחת ביום השלישי שהקב״ה אמר שיבראו, והנוספת כשאדם הראשון ביקש מהקב״ה פרנסה, ואז הדשאים יצאו מהאדמה.
וזה מה שאומר דוד המלך (תהילים סב יב) ״אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים״. והנה אחת דבר אלוקים, זה הדשאים ופרי הארץ שנבראו במאמרו של הקב״ה ביום השלישי, אבל לא יצאו לאויר העולם עד שהתפלל אדם הראשון וזה שתיים זו, ואז כשאדם שיבח את הקב״ה הנותן לחם לכל בשר, כי עוז לאלוקינו, יצאו פרי הארץ.
כמה שאדם יותר מאמין ומודה להקב״ה, הקב״ה משפיע לאדם ברכה.
ויובן ענין חוני המעגל ורבי יוחנן בן זכאי ורבי חנינא, שכל מעלתם וגדולתם, באה מהכח של הדבקות שלהם בהקב״ה. כמה שאדם יותר דבוק בהקב״ה, יש לו יותר הצלחה והרווחה בכל מעשה ידיו. וכגודל הבטחון, כך גודל הישועה.
כשאדם חושב שהוא לבד יכול לפתור בעיה והוא משיג פרנסה והצלחה, הקב״ה נותן לו להסתדר לבד. ומי יכול להסתדר לבד בעולם הזה, שמיום ליום הכל נסגר ונהיה קשה ומר.
האדם צריך לדעת לא רק בידיעה כללית, אלא ידיעה ברורה, שאין אדם נוקף אצבע למטה, אם לא מכריזים על זה מלמעלה. וכמה שיותר דבקות ואמונה בהקב״ה, הברכה יותר גדולה יותר שורשית פחות שונאים, פחות רודפים. ואם יש שונאים, רודפים ובעיות, זה הסטרא אחרא שרואה ומרגישה נדחקת, ושנקבש ממנה עוד דברים, ואז הס״א לוחצת ונכנסת באנשים פגומים, לקלקל דברים קדושים שנכבשו מהס״א.
וכך מסופר על בעל התניא, שהיה קדוש עליון והיה צינור להוריד לעולם סודות תורה נוראים. באחד הימים מסרו אותו ונלקח לבית האסורים. ומסופר שהיה בצער גדול וגילו לו מהשמים, שכל הצער של בית האסורים זה הסטרא אחרא, שנלחמת בו כי הוא מוריד אור מהשמים, ודוחק את הטומאה על ידי הקדושה שמרבה בעולם.
ושאל לשמים, אם כן, אם יצא האם יפסיק להפיץ את התורות שלו, ענו לו חס וחלילה, תמשיך בכל הכח.
וזהו יסוד עצום שהולך איתנו כל החיים. כל פעם שמרגישים עליה ברוחניות, בעבודת השם, בחסד, רואים איך השטן נכנס כל פעם בצורה אחרת ובא ומפריע ומזיק.
אבל יודעים אנחנו בידיעה ברורה, שכל בעיה שנוצרת מכח הרע, כעין הרע, כשנאת חינם, וכן מנסיון קיומי, כל הבעיות והצרות האלו הם צרות ובאות לשעתם. ואחרי שעוברים את הנסיון, עולים למעלה ממה שהיו לפני כן, וזה ירידה לצורך עליה ואין לחשוש מכל הדברים האלו כלל.
כי אין מציאות שמטוב, יצא רע. וכמה שיותר נהיה בבטחון בהקב״ה, כך הישועה תהיה גדולה.
הנה מתקרבים אנו לימי הפסח, ושואלים ודורשים בהלכות הפסח. שואלים מלבקש מהקב״ה סיעתא דשמיא לעניני פסח. וחייב כל אדם לשים מול עיניו עזרה לעניים ונזקקים.
וכל משפחה מקהילת ״שובה ישראל״ ישתדלו לאסוף את בני הבית ולחשוב איך מחלקים קמחא דפסחא. כל אדם מעצמו יתרום ויתרים אחרים בכל כוחו וידאג לעניים, להנחיל לבני הבית ענין קמחא דפסחא, זו מצוה רמה וב״שובה ישראל״ זה מהדברים הראשונים והחשובים לנו, חסד וקמחא דפסחא.
וכל מי שישתדל, יזכה לאור גדול ולסיעתא דשמיא בעולם הזה וברכה בשמים.
״צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה״
יאשיהו יוסף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.