מרן האדמו"ר הרי"ף על השובבי"ם חלק ב'

 

חלק ב :

וזו המלחמה של השטן לעבות את הקליפה. וכאשר האדם עובר ייסורים ובעיות, השטן מביא לו שאלות ומקרר אותו באמונה ובדבקות, ואז הקליפה מתחזקת אצלו וזו עצת היצר. ולהיפך, צריך האדם בשעת משבר ובשעה קשה שהכל סגור, לנצל את הזמן ולדעת שהקב״ה הביא אותו למצב הזה, להוציא את היהדות מתוך עומק הלב, ולקבל עליו עול מלכות שמיים וכמה שיותר מנקה ומזכך את היהודי. וכך הכלי קיבול שלו בזמנים של נחת רוח יותר גדולה, והוא נהיה מרכבה לשכינה הקדושה. 

ועלינו בימים אלו של השובבי״ם וימים של הסתר פנים וחוסר ידיעה וחוסר הבנה מה העומק של יהודי בעולם, לצעוק ״השם הוא האלוקים״ ״השם אחד ושמו אחד״ לא רק בפה. אלא קראתי בכל לב, מעומק הלב להוציא את ״ואתה מחיה את כולם״ הנקודה העמוקה של היהודי, שטמונה עמוק בתוך הנשמה של היהודי. ואם זוכה האדם להגיע לדרגה זאת, אשריו. ואם זוכה ללמד אחרים, זוכה למעלה רמה. כי כמה יהודים בעולם חיים חיים, בלי ידיעה והידיעה הזאת אשר השתבשה באורך הגלות, זה הזמן לחדד אותה ולהכניס אותה בחיים של כל יהודי. 

לקחת את שעות המשבר והשעות הקשות ולדעת, שהם שעות מיוחדות מהקב״ה כי בהם אפשר וצריך להשיג דברים שאי אפשר להשיג בזמן של השקט ובטחה. וכאשר האדם בשלום והשקט ובטחה, נשען הוא על אהבת קדומים. וזהו היסוד הגדול בחיינו, שבעיות ויסורים לא באים כי הקב״ה נהנה לראות אנשים סובלים, לא. אלא יש דברים שרק בשעות האלו אפשר להשיג אותם, והייסורים והבעיות הם זמן מיוחד למצבים האלו. 

ולכן תנאים גדולים כרבי אלעזר בנו של רשב״י שהיה מבקש, ייסורים חביבים בואו אלי. וקשה מדוע היה קורא ליסורים, אלא רצה להגיע לעומק של היהודי שטמון רק בשעת הייסורים, ולכן ״את אשר יאהב השם יוכיח״ את מי שאוהב הקב״ה, מביא עליו ייסורים, כי הקב״ה שמח בקבלת היהודי בשעת היסורים, כי מחזק כח הקדושה והמיוחדות של עם ישראל. 

ולכן האבות הקדושים היו עקרים. כי הקב״ה רצה וציפה שיגיעו לנקודה המיוחדת הזאת, ויסללו את הדרך לבניהם אחריהם. 

ובע״ה נזכה לשמוח ולגיל בזאת התורה, בהבנה אמיתית ובזיכוי הרבים. וכמה שעוד יהודי יודע ומבין את הסודות הנשגבים האלו, מקרבים את הגאולה. כל ידיעה של יהודי וכל קבלה שמהיום יהודי יתנהג כך בשעת צרה, מקרבת את קץ הימים ובונים ומחזקים את בית המקדש של מעלה.  

באהבה רבה, 

יאשיהו יוסף.