ואולי זרקו אותנו מבתי הכנסת בגלל האלילות? החלפתו של קודשא בריך הוא בבשר ודם?

זה זמן לחשבון נפש אין ספק, חייבים אנו להבין ולדעת מדוע זרקו את כל העם היהודי מבתי הכנסת, לא מדובר כאן בקהילה מסויימת או במדינה מסויימת, בכל העולם נאלץ העם היהודי לעזוב את בתי הכנסת לתקופה של כחדשיים ויותר, זמן מספיק לחשבון נפש אמיתי מה גרם למצב הזה, במה לא עסקנו במשך השנים כלל, לא העלינו את זה על הדעת, ולכן ביקשו מאיתנו שנעמיק יותר נלמד ונבין מה צריך לקרות בבית הכנסת ולא קורה

אוהבים אנו לפנות לזלזול, מדברים באמצע התפילה שהוא חמור מאוד, ועוד הרבה דברים כאלו שעליהם מתריעים בכל השנים ובהרבה מקומות, ב"ה עשו תקנות בענין. השאלה היא, מה קורה בבתי הכנסת שכלל לא עולה על הדעת שכאן צריך לעשות משהו, בשביל לתקן באמת את בתי הכנסת

השאלה היסודית היא לאן אנו הולכים, בפני מי אנו ניצבים בבית הכנסת, האם כאשר הולכים לבית הכנסת, אנו ניצבים בפני קודשא בריך הוא וחשים כי אנו עומדים בפניו, או שבכל כך הרבה מקומות כלל לא חושבים, באים לבית הכנסת כמצוות אנשים מלומדה, ואחרים, - ואלו רבים - חשים כי הם ניצבים בפני 'הרבי' ה'גדול' ה'ראש ישיבה' או כל אישיות אחרת

נמצא יהודים שיעברו עשרות בתי כנסת ולא יכנסו שם הם יילכו למקום תפילתו של מי שהם חסידים שלו או רואים בו 'גדול', רוצים כל כך להיות שם וטועים טעות מרה, שדוקא שם לא המקום, מפני ששם מקומו של קודשא בריך הוא. אתה רוצה להיות במחיצתו של האדמו"ר הראש ישיבה וגדולים אחרים, תחפש מקום היכן שזה לא מתנגש עם מי שצריך להיות ראשון ולפני כולם

נוצר מצב שאלפי יהודים מתפללים בשטיבלאך מרוכזים של בני אותה קהילה או תלמידי אותה ישיבה ושוכחים כי כל יהודי הוא אחיך, יש לנו את אותו אבא שבפניו כולנו מתפללים, ותעדיף את הקהילה על פני המציאות היהודית

אנו החרדים יותר מכולם איבדנו כבר מזמן את האמת בבתי הכנסיות כאשר אנו באים להתפלל, למרות שאנו כל יום אומרים 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו' המצב היום הוא הפוך, מאמינים במשה עבדו וכלל לא חושבים על הויאמינו בה', ובשל כך סולקנו מבתי הכנסת, מפני ששם מקומו של מי שאליו אנו פונים ומתפללים, ורק אחר כך כאשר עשית מה שצריך לעשות כאן, אתה יכול לעבור ל'ומשה עבדו'

כל הסיפורים על תפילות הצדיקים, הכל טובים ויפים כאשר ברור לך כי אתה בנו של הקב"ה וכי אתה פונה לאבא שלך, לפני מי שגם הוא רק בנו. איני בא כאן חלילה לזלזל במעמדם של צדיקים, אבל כאשר משקיעים כל כך הרבה ב'צדיקים', וכל כך מעט באבא האמיתי שלנו מי שבפניו אנו ניצבים שלשה פעמים ביום, לא מגיע לנו לשבת בבית הכנסת

במשך שנים, לא ראיתי אחד ויחיד שיטיף שכאשר אתה בא לבית הכנסת עליך לזכור בפני מי אתה ניצב. גם אם אתה מחפש זכויות ורוצה כי הצדיק יברך אותך או יבקש עבורך, זה יכול לבא רק אחרי שאתה עשית את תפקידך שלך, פנית לאבא שלך האמיתי

זה מה שמסביר מדוע נאלצנו להתפלל במרפסות ברחוב או בכל מקום רק לא בבתי הכנסת, חדשיים שהתפללנו להקב"ה בכבודו ובעצמו ולא לאלילים

בנים אתם לה' אלוקיכם זהו היסוד בחיים, ועם אבא תדבר כמו אבא, מכבד אותו בכבוד הכי גדול, מי שקולט זאת, ממילא לא ידבר בתפילה מפני שאיפה ראינו דבר כזה, אתה מדבר עם אבא שלך ועוזב אותו לעמוד בצד ומדבר עם מישהו אחר. אותו דבר גם עם הטלפונים ודברים אחרים שהם ממילא לא יהיו פעילים בזמן כזה

יצרנו אלילות מסוכנת בעולם החרדי, שמצד אחד טובה להדרכה לדעת איך לחיות, להתייעץ וללמוד, אבל כאשר עוסקים בתפילה, יש אחד ויחיד שאליו מתפללים רק הוא קיים ולא אף אחד אחר

חיים שאולזון