כי לא תשכח מפי זרעו - הלימוד היומי בזוהר הקדוש לק"ק "שובה ישראל"

פרשת פנחס - דף רמז.
פָּתַח וְאָמַר, (במדבר כג) לֹא הִבִּיט אָוְן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. וְכֹלָּא לְקַיְּימָא קְרָא, (ישעיה נד) וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. בְּהַהוּא זִמְנָא מְתַבְרִין קְלִיפּוֹת, דַּהֲווֹ מְסָחֲרִין לִשְׁכִינְתָּא. מִיַּד אִתְגַלְיָיא אַבְנָא חֲדָא מִתְּלַת אֲבָנִין, דְּאִינּוּן סְגוֹלְתָא. דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (יחזקאל א) וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאִינּוּן ייְיָ בָּרְבִיעִי, אַבְנָא רְבִיעָאָה. (דף רמ''ז ע''א) בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, אַבְנָא חֲמִשָּׁאָה. לָקֳבְלַיְיהוּ, (שמואל א יז) וַיִּקַּח דָּוִד חֲמִשָּׁה חַלּוּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל. וְאִינּוּן לָקֳבְלַיְיהוּ חָמֵשׁ תֵּיבִין, דְּאִינּוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְדוָֹ''ד אֱלֹהֵינוּ יְדוָֹ''ד. (יחזקאל א) וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה, דָּא שְׁכִינְתָּא, בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד. ו' בְּתוֹסֶפֶת וַאֲנִי, הוּא נָהָר, צַדִיק חַי עָלְמִין. (בראשית ב)וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, מַאי עֵדֶן. דָּא בִּינָה, נָהָר דְּנָפִיק מִנָּהּ, דָּא ו', בֶּן יָ''הּ, דַּרְגָּא דְּרַעְיָא מְהֵימָנָא, וְרַעְיָא מְהֵימְנָא, נָפִיק מֵאִימָּא עִלָּאָה, וְאִתְפָּשַּׁט בְּשִׁית סְפִירָאן עַד צַדִּיק, וּמִנֵּיהּ אַשְׁקֵי לְגִנְתָּא (דעדן), דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא.

מַאי כְּבָ''ר. כ', כֶּתֶר. ב', בִּינָה. ר', רֵאשִׁית חָכְמָה. כֶּתֶר בִּימִינָא, חָכְמָה בִּשְׂמָאלָא, בִּינָה בְּאֶמְצָעִיתָא. רֶכֶב לְעֵילָּא לְעִלַּת הָעִלּוֹת. י' סְפִירָאן כֻּלְּהוּ, אִתְכָּלָלוּ בְּנָהָר, דְּאִיהוּ אִתְפְּשָׁט עַד צַדִּיק, דְּאִיהוּ כָּל, כָּלִיל כֹּלָּא. וּבְגִינֵיהּ אוֹקְמוּהָ, (דניאל ד) אִילָנָא רַבָּא וְתַקִּיף, וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵּיהּ. מִנֵּיהּ תַּלְיָא כֹּלָּא. כַּד חָמָא שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ קְלִיפִין, חָזָא עִמָּהּ עֶשֶׂר סְפִירָן. (ע''כ רעיא מהימנא) (עיין רכ''ו ע''ב) (ס''א ובחבורא קדמאה)

סֹלֶת לְמִנְחָה, לְאַעְלָאָה לְהַאי סֹלֶת, קַמֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה לְמִנְחָה. בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין.

רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, מֵהַאי אִשְׁתְּמוֹדַע, הָנֵי מִילִּין סְתִימִין אִינּוּן, וְצָרִיךְ לְמִפְתַּח לוֹן קַמֵּי חַבְרַיָּיא, אַבְרָהָם יִצְחָק דְּתָקִינוּ שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אִתְּמַר עָלַיְיהוּ, (ישעיה מח) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, דָּא יִצְחָק. וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם, דָּא אַבְרָהָם. דְּדַרְגִּין דִּלְהוֹן חֶסֶד וָפַחַד. דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ(ישעיה סב) נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ, וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אִינּוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא, דְּאִיהוּ יְדוָֹ''ד, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. סֹלֶת דִּילֵיהּ, דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, נְהוֹרָא דִּילֵיהּ, סֹלֶת נְקִיָּיה מִסִּטְרוֹי בְּלָא פְּגִימוּ דַּחֲשׁוֹכָא, וּבְלָא תַּעֲרוֹבֶת חֲשׁוֹכָא כְּלָל. דְּהָכִי אִינּוּן חֲשׁוֹכִין עִם נְהוֹרִין, כְּבַר קֳדָם מוֹץ וְתֶבֶן.

וּבְחוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, מִתְעָרְבִין חֲשׁוֹכִין בִּנְהוֹרִין, וּכְגַוְונָא דְּדָשׁ בַּר נָשׁ תְּבוּאָה, וּלְבָתַר אִיהוּ בּוֹרֵר לָהּ, כְּבוֹרֵר אוֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת. כַּךְ יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְמֶעְבַּד בְּרוּחֵיהוֹן, כַּד אִתְעֲרָב בְּהוֹן חֲשׁוֹכִין. וְרָזָא דְּמִלָּה,(תהלים נא) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְגוֹ'. דִּבְהָכִי אִתְבַּר חֲשׁוֹכָא, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, דִּמְכַסֵּי עַל רוּחָא, כְּמוֹץ דִּמְכַסֶּה עַל חִטָּה. אוֹ כְּעָנָן, דִּמְכַסֶּה עַל שִׁמְשָׁא, וְלָא מָנַח לֵיהּ לְאַנְהָרָא.

וּבְזִמְנִין דְּחֹשֶׁךְ, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, מְכַסֶּה עַל יֵצֶר הַטּוֹב, דְּאִיהוּ אוֹר. אִיהוּ כְּמַאן דְּתָפִיס בְּבֵית הָאֲסוּרִין דְיֵצֶר הָרָע. וְאוֹף הָכִי, כַּד יֵצֶר הַטּוֹב אִיהוּ תָּפִיס בִּרְשׁוּ דְיֵצֶר הָרָע, הָכִי אִינּוּן תְּפִיסִין חַיָּילִין דְּיֵצֶר הַטּוֹב, בִּרְשׁוּ דְּחַיָּילִין דְּיֵצֶר הָרָע. וּבְזִמְנָא דְּיִתְבַּר בַּר נָשׁ רוּחֵיהּ, בְּכָל אֵבָרִין דִּילֵיהּ, קֳדָם יְדוָֹ''ד, מַה כְּתִיב. (ישעיה מט) לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ וְלַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ.

אֲבָל שְׁכִינְתָּא אִיהִי סֹלֶת נְקִיָּיה, דְּלֵית חֲשׁוֹכָא וְקַבָּלָא יָכִיל לְאִתְעָרְבָא בָּהּ. אִיהִי כַּגֶפֶן, דְּלָא מְקַבְּלָא הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֲרָא, דְּלָאו אִיהִי מִינָהּ. וְהַאי סֹלֶת בֵּין דְּרוֹעֵי מַלְכָּא אִיהִי יָתְבָא, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית. (ע''כ רעיא מהימנא).

(ובחבורא קדמאה) בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, בְּשֶׁמֶן, בְּהַהוּא שֶׁמֶן דְּנָגִיד וְנָפִיק מִלְּעֵילָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָאוּת אַמְרַת. אֲבָל מַאי כָּתִית. אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. דְּכֵיוָן דְּאִיהוּ שֶׁמֶן, מַאי כָּתִית. אֶלָּא רֶמֶז הוּא דְּקָא רָמִיז לְשַׁמְּשָׁא בְּנוּקְבָּא, לְאַנְגְּדָא לְגַבָּהּ שֶׁמֶן כָּתִית כַּדְּקָא יָאוּת לָהּ, לָא הֲוִי אֶלָּא כָּתִית (ס''א אלא רזא עלאה הוא, דקא רמיז לאנגדא לגבה שמן כתית כדקא יאות לה), לְאַפָּקָא מִזֵּיתִים, דְּאִינּוּן שַׁיְיפִין דְּגוּפָא, וּלְאַמְשָׁכָא הַהוּא נְגִידוּ מִלְּעֵילָּא, בְּכָל שַׁיְיפָא וְשַׁיְיפָא. (לא הוי אלא כתית)