שלום וברכה מורי ורבותי!
בשיעורי שלום הבית אנחנו מלמדים שאסור בשום פנים ואופן להיכנס לאפקט החנווני.
מהו אפקט החנווני?
בכל
מקרה בוקר אתה מגיע לחנות המכולת, רוכש ביצים, גבינה, לחם וזיתים, מביא
אותם לביתך ובתמורה לכך מעניק לחנווני חמישים שקלים חדשים.
מה קורה כאשר לאחר עשור או שניים, החנווני הולך לבית עולמו?
אתה לא יושב עליו שבעה, אתה לא מתאבל יותר מידי, ומהר מאוד אתה מתרגל לחנווני החדש.
מה קרה? זהו אדם שבמשך עשרים שנה הענקת לו מידי בוקר חמישים שקלים חדשים! איך לא נוצרה ביניכם האהבה המדוברת והדרושה שנוצרת מנתינה?
מה התשובה?
לא הענקת לו, הענקת לעצמך גבינה, זיתים וחלב, בסך הכל היית אמור להיפרד מחמישים שקלים בלבד בכדי לקבל את מה שאתה רצית לארוחת הבוקר לך, לרעייתך ולילדיך.
לזה לא קוראים להעניק, לזה קוראים לקבל, כי מי שנותן בכדי לקבל, הוא בעצם מקבל ולא נותן.
כך גם היחסים בין בעל ואישתו, אם אתה נותן בכדי לקבל, אתה לא נותן, אתה מקבל.
אם את מעניקה בכדי לקבל לאחר מכן בתנאים מסוימים, הרי שלא הענקת, אלא קיבלת.
אז
רק רגע, האם אנחנו באמת רוצים שזוג שעד היום לא התנהלו כהוגן ומתחילים
היום דף חדש, או זוג שהם חתן וכלה טריים, באמת יעניקו האחד לשני בלי שום
סיבה?
מה
ההגיון שתרצה להעניק לאשתך, ושתרצי להעניק לבעלך מבלי שום היכרות מוקדמת
ושום רצון להעניק למי שעומד מולך בכדי להפוך אותו למאושר, למה שירצה האדם
להפוך את בן זוגו סתם כך למאושר?
התשובה היא אחת ויחידה!
בתחילת
הדרך לא מתחתנים לפני שהוא מוודאים שהיעד המשותף לשנינו הוא היעד החשוב
ביותר בחיינו, אם היד שלך זה ימין ושלי זה שמאל, לעולם לא נוכל להעניק
ולהשקיע זה בזו וזו בזה.
אבל אם לשנינו יש יעד משותף, שנינו מסתכלים עליו ולמענו מעניקים האחד לשני לא בכדי לקבל, אלא כדי להתקדם יחד לאותו יעד.
הא'- ב' של שלום הבית הוא יעד משותף,
וכאשר זוכים לאותו יעד, זוכים לאהבה ואחווה שלום ורעות,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.