מחולת המחנים

שמעו נא ריבויסעם (כך היו מבטאים 'רבותי' בגלילותנו באויבערלנד של הונגריה) ידעתי גם ידעתי שכבודנו יהודי אויבערלאנד בוהעמען ומעהרן ובורגנלאנד לעפר ישכן סלה. גדל דור שיודע על כל כפר שהילכו בו טור אווזים עז ותיש במארמאריש ובוקבינה האומללים ולא יודע שמץ דבר על קהילותנו הרמות קהילות חרדים למאות באובערלאנד של הונגריה בלבדה ועוד ועוד קהילות קדש גאות ורוממות בבורגנלנד מלאים יהודים תמימים וישרים ההולכים בדרכי אבות מתפללים בנוסח אשכנז ומגדליהם בניהם לתורה ולהיות מדקדקים במצוות ובמנהגי בית אבות קלה כבחמורה ללא זוז כלשהו.

למה נמחה זכר כולם? מה חטאו ומה פשעו אבותנו שהיו עושים לביתם והיו מתפרנסים כהוגן מיגיע כפם ומשא ומתן שעשו באמונה ומטילים ֿמלאי לקופת הקהל לקיים מערכות קהילתיות יעילות מקוואות חדרי תורה רבנים וכלי קדש ומשלמים במועד את שכרם. האמנם לא יסלח לנו שלא פלטנו רבי'ליך שיסובבו ישנוררו וישוררו בניסים ונפלאות מעשי תקפם וגבורתם של אבותיהם הקדושים.. 

אכן בנו האשם כי בעולם החדש קנינו בתום לב את אשר קסם להם לילדינו שנסתנוורו ולא היינו ערומים די כדי לשמור ולו לשעה את אשר לנו עד שיתברר טיב המקח שדחפו לנו.

את אבותנו ואבותיהם הנהיגו רבנים תלמידי החכמים יודעי דת ודין בשר ודם, והאמנו לתומנו שמנהיגי החסידים המרמראשאים כגליציאים נעלים גבוה מעל גבוה מעליהם, כי ההם כבר שחטו את היצר הרע ומטיילים במתיבתא דרקיעא כילידי בית. וכלום ייתכן אחרת?! הרי כך בפירוש הם אמרו לנו.. וכך אין לה לתפישת עולמנו סגנון חיינו ויהדותנו שאר וזכר בעולם, ואפילו נכדי החתם סופר שתופסים ישיבה היו בימינו לאדמור"ים רבי'ליך נוסח מארומוריש. ומה היה אומר על כל זה סבי החייט הירא שמים: סא'יז א בושעהנעחערפה.. (בושה וחרפה בלשון אבותנו). 

ועתה לכו בנים שמעו לי, ראו נא ראו מה קיבלתם ומה הפסדתם. הנה בא עלינו חג הפסח לטובה ולברכה ומה מחכה לכם בליל הסדר?! ההכהה את שיניו-מצה? מה אמרתי הכהה?! לא ולא, לא לכם בני לאנדאן התכוונתי כי אצלכם חברי פיכם העיד בכם שמצה זו שאתם אוכלים היא מצה ומריבה לכם ובכם, קשה וחדה המקרעת בשר פיכם ומרסקת את שיניכם עד שיורדת כמו אבן למעיכם ר"ל, ועוד לא די אלא שאת המעדן הזה אתם חייבים להעביר בשרוול מהמחבוא לפה בדקדוק גדול מעשה חושב פן יתז חלילה טיפת מרק ויאסור את הכלים מחמת קפידת הגעבראקס (שאין לו אם בתלמוד או בהלכה, ולמה? כי חמץ הוא בבחינת יצר הרע ואתם לא רוצים עסק לא אתו ולא עם הדומה לדומה לו. אשריכם ויופי לכם). . ואז אחרי שהתיסרתם בפה חתום במצוות מצה כמנהגכם, אשריהן ואשרי חלקן של נשותיכם, כי כל מילחא וחפורא רע מראה וסר טעם שיוגש לכם על הצלחת יהיה לרצון לכם שהרי נאסרו עליכם מכח מנהגי צדיקיכם וחומרות בל ידעום רוב מוסדות המאכלים האנושיים וכי כבר איזה מעדנים אפשר לבשל מכלום..  

לא כן אצלנו האויבערלענדער הדבקים בדרכי אבות כי מהרגע שאנחנו מברכים את החודש ניסן אנו הוזים ולבנו הומה למטעמי ליל הסדר כי אצלנו ליל הסדר הוא גן העדן ליהודים חיים.

מצוות מצה מצוה חביבה היא לנו מצות ה' מאירת עיניים שאנחנו מקיימים אותה בשמחה ובטוב לבב בשמורה-מצה פריכה מעשה מכונה.

משזכינו וקיימנו מצוות מצה מוגש לנו לצד פיסת הביצה הקשה מנה של שטאפ-לעבער (שהוא כבדו של אווז פטם) כבודו והנאתו של עולם הפרוס לפרוסות דקות שאנחנו משכיבים על עלה החסה שעל המצה ואוכלים במתון ובכוונה גדולה מאוד ומלווים בלגימות מיין הבורגונדי ורואים מחזות שערי השמים הנפתחים בליל שימורים להשם. ומכאן מצוה גוררת מצוה עד שאנחנו זוכים ומריחים את תחילת הפעילות סביב סיר הקניידלי-לעוועש שתוסס במטבח. אכן אין בהגדה של פסח לשם יחוד לקניידל-זופ אבל השי"ת יודע מחשבות אדם ועיניו צופיות בהתרגשות שבליבנו לקראת אותו מאכל מקודש.. ואז מעידני לכם שאין דבר הדומה יותר לשירת המלאכים מנהמות ההנאה שעל שולחננו על כל כף וכף לגימה ונגיסה מהקניידלי השרוי במרק העצמות מלא העיניים כמלה"מ שנתבשל בלאט מאז ליל בדיקת החמץ.

קבלה היא בידינו מאבות אבותנו שמאה ועשרה דברים נאמרו בקניידל הראוי לשמו וכולם נגלו לאמהותנו נ"ע (כבר בלעה"ר זה חמישים שנה עברו מאז שהדחתי את רעייתי הטריה למאכלי הפסח כמנהג אויבערלאנד והיא עדיין מקפידה לעיין על כל עשייה ועשייה באותם מאכלי מצווה במתכון של אימא ע"ה שהיא רשמה מפיה בנעוריה והיא עצמה חזרה לעדכן מנסיון עצמה מדי שנה בשנה..)

רק אז כאשר הצטנננו מעט מעבודת מנהג הקניידיל הקדוש מנהג ק"ק שופרון עיר הולדתי והולדת אבותי הוא להביא אחר כבוד את השטאפ-גענזעלע בכבודו ובעצמו אווז זה אשר זכה והתענגנו על כבדו סמוך לאכילת הכזיתים של מצת מצוה מטוגן עד חום אדמוני בשלמותו וכאו"א פושט מזלגו בכוונה וחירות גדול ומגרד את בשרו הפריך מעצמותיו היבשות שנתרככו עד שלא ישתייר ממנו כלום וכל המסובים יאמרו עליו בכוונה גדולה כן יאבדו כל אויביך השם.

משגיליתי טפח בטעמי הפסח הפסח היה לבי נוקפי מחשש עגמת הנפש של אלה שלא זכו, על כן לא אפרט יותר ברזא דטפרטו (גענזן שמאלץ גריבן בלע"ז) הפאפריקאש עז ומתוק הריח המתובל בכל אותם תבלינים שמרחיקים החסידים בימי הפסח והראקוט-קרומפלי ואת הטוקאי-בור והפרפראות בסוד המצה-פאלאצ'ינטא והצ'ערעסנע סורפ וכיצד מגוונים מסעודה לסעודה לבל יחסר המזג והתעוררות הלב בליל הסדר השני. 

משפתחתי בתוכחה אחתום בנחמה כי אחרי ככלות ככל אשרים בני ולבל ירע לבבכם כי גם אתם הסרים למשמעת החסידים לא תבושו ולא תכלמו לעדי עד כי נודע לי מפי אנשי אמת ששם בעוה"ב רק אתם ושכמותכם תזכו לחזות ברבי מענדילי ההייליגער יוצא במחולת המחניים עם אחיו וגיסיו צדיקי הדור הקדושים והנוראים הוא המחול לצדיקים הידוע ליודעי ח״ן ומי יודע, אולי ושמא תזכו להביט לתוך ההיכלא של החסידים האמיתיים רבי אליש ענגלענדער ורבי פיניע בנו..

תכלית דבר שאחד המרבה והממעיט בעונג יום טוב ובלבד שיכוון לבו לשמים..

ונזכה כולנו לביאת גואל צדק אשר יוליכנו קוממיות לארצו ולשנה הבאה בירושלים הבנויה ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אכי"ר

יהודי פשוט