משה רבינו היה מנהיג אמת ורחוק מאוד מקנאות, ההיפך, הוא סינגר על כלל ישראל, גם כשעברו עבירות חמורות כמו פרשת העגל משה רבינו לא יצא להפגנות להפוך רחובות ומכוניות להכות גברים ונשים, אלא עמד והתחנן אל ה' עלה לארבעים יום נוספים רק בשביל לבקש שהקב"ה יסלח וימחל לכלל ישראל
כשעוסקים בחינוך, אין דבר כזה לחנך ל'קנאות' מפני שזו אינה קנאות אלא פראות, הקנאים של ימינו אינם קנאים במושגי הקנאות האמיתיים, מדובר באנשי מפלגה, מי שחונכו ל'שיטה' שכל כולה פראות להשתולל כאשר הם אומרים במפורש שאין כוונתם לתועלת אלא למחאה בלבד, בעיניהם מצוות המחאה היא החשובה ביותר וזה מה שהם עושים. פנחס הקנאי האמיתי עשה מה שעשה לתועלת, עובדה שהמגפה נעצרה, כל המעשים הללו שעשה זמרי עצר ולא ראינו שאחרי פנחס קמה תנועה חדשה של 'קנאים', מפני שאין דבר כזה, קנאות הוא דבר שחייב לבא מתוכך וברגע של אמת וכאשר אתה מוכן להיהרג על כך, לא לשלוח אחרים להיהרג אלא אתה בעצמך, זה קנאי אמיתי
בימינו שומעים אנו על 'קנאים' גדולים אבל משום מה הם שולחים ילדים לרחובות הם בעצמם לא מעיזים לעשות זאת, ברור להם כי אין זו קנאות, מדובר באינטרס פוליטי ולא יותר מכך
מה שקורה בשבועות האחרונים אין טוב מהם להוכיח כי אין לכל מה שנעשה דבר עם קנאות, מדובר בפראות ממש, ההתנהגות היא פראית. זוכר אני קנאים מן העבר שבאו להפגין וחטפו מכות, הם לא היכו והבינו כי זה המחיר שעליהם לשלם, מי שנותן מכות לאנשים ברחוב, מי שמפריע לאנשים שאין להם כל חלק בענין הזה הם מסכנים שנקלעו למקום מבלי שכלל ידעו קודם לכן לאיזה בוץ הם נכנסים, הם גרועים ממופרעים, מדובר בהשחתה ממש
הקנאים אוהבים שקוראים להם 'קנאים' זה שם 'יפה', הגיע הזמן לקרוא להם בשמם הנכון 'מופרעים', מפני שמעשי המחבלים משערי חסד ומעשיהם של הסיקריקים ודומיהם הם פראות בלבד, ועם כאלה צריך לטפל כמו עם מופרעים ביד חזקה ובלי רחמנות, מפני שכל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.