הרה"ח עוסק
בצ"צ באמונה חיים שאולזון שליט"א
שלום וברכה
אחד"ש
מצורף בזה חלק
משיחת כ"ק אדמו"ר שבת פרשת קרח ה'תנש"א
סימן א ,
ג' תמוז הוא
היום בו נשתחרר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר [ בשנת תרפ"ז – פרז"ת
] מהמאסר בבית האסורים [ שפאלערקע בלענינגראד ] , בתנאי שיסע מיד לגלות , בעיר
מקלטו קאסטראמא לשלש שנים , בשעתו עדיין לא ידעו אם זהו דבר טוב וכיצד ישתלשל הדבר
[ כיון שהגם שעיר מקלט הוא מאסר קל יותר מבית האסורים , אף על פי כן הרי זו גלות
עם כל ההגבלות שבזה , ועדיין נותרה הסכנה שיכולים להתחרט וכולהו ] , אבל לאחר מכן
, ביום י"ב תמוז ,
קיבל [
בקאסטראמא ] את ההודעה שמשחררים אותו , ותעודת החופש תינתן לו למחרת , י"ג
תמוז , ואז – כאשר השתחרר לגמרי – נתגלה , שג' תמוז היה האתחלתא דגאולה , נוסף על
כך שיצא אז מבית האסורים והוגלה לעיר מקלט [ עונש קל יותר ] – נודע אחר כך
שהגלייתו לקאסראמא באה במקום העונש דהיפך החיים רחמנא ליצלן שנפסק לו לפני
כן , דבר שהיה מעמיד בסכנה ונוגע – רחמנא ליצלן – לכל המשך הענין דהרבצת התורה
וחיזוק היהדות בכלל והפצת המעינות חוצה בפרט , ותמורת זה הקלו את העונש והגלו אותו
, עד שזה הוביל לכך ששחררו אותו לגמרי בי"ב – י"ג תמוז , ובגלל נס זה
נקבע יום זה כחג הגאולה מדי שנה בשנה , נשאלת שאלה פשוטה , כיון שהגאולה הרי היתה
נס מהקדוש ברוך הוא [ שלכן צריך להיות יודו להשם חסדו ונפלאותיו לבני אדם ] – מדוע
לא היה זה מלכתחילה נס בתכלית השלימות , שהגאולה השלימה תבוא בשלימות בבת אחת ,
ולא כפי שהיה בפועל , שזה השתלשל בשלבים , קודם התחלת הגאולה – היציאה מבית
האסורים – בג' תמוז [ אבל – מגלים אותו לגלות ] , ורק לאחר כמה ימים , שלימות
הגאולה בי"ב – י"ג תמוז ? יתירה מזה , גם לאחר י"ב י"ג תמוז
לא היה שלימות הנצחון על הצד שכנגד [ במדינה ההיא ] , וכפי שרואים בפועל שנותרו אז
גזירות שונות על בני ישראל במדינה ההיא עד שבעל הגאולה היה צריך [ כביכול ] לנסוע
משם , והמניעות ועיכובים נותרו שם במשך כמה וכמה שנים לאחרי זה , ורק עתה , בשנים הכי
אחרונות – למעלה מששים שנה לאחרי הגאולה [ בשנת תרפ"ז ] – רואים את התוצאה
מגאולה זו – הגאולה דכל בני ישראל ממדינה ההיא [ וכדלקמן ] , ובודאי הסדר בזה –
שהגאולה באה בשלבים – הוא בהשגחה פרטית , עם טעם בדבר , ובפרט שזה קשור עם המאסר
והגאולה דנשיא בישראל , וגאולה כללית לכל בני ישראל [ כפי שבעל הגאולה כותב , לא
אותי בלבד גאל הקדוש ברוך הוא בי"ב תמוז , כי אם גם את כל מחבבי תורתנו
הקדושה , שומרי מצוה , וגם את אשר בשם ישראל יכונה ] ,
סימן ב ,
ביום דג' תמוז –
שנים רבות ודורות רבים הרבה הרבה דורות לפני זה – היה נס , ביום זה אמר יהושע שמש
בגבעון דום , וידם השמש גומר עד יקום גוי אויביו , כיון שהכל הוא בהשגחה פרטית ,
ובכל שנה חוזרים על עצמם הענינים כפי שהיו בפעם הראשונה , צריכים לומר שבודאי ישנה
שייכות בין שני הנסים שקרו בג' תמוז , שמש בגבעון דום , והתחלת הגאולה דכבוד קדושת
מורי וחמי אדמו"ר [ כדלקמן סימן ז' ] , על דרך השאלה הנזכרת לעיל בנוגע לג'
תמוז [ מדוע לא היה זה מלכתחילה נס באופן דגאולה שלימה ] , נדרשת הסברה גם בנוגע
להנס דשמש בגבעון דום , כיון שקורה כאן נס , ונס גדול כזה כעצירת השמש [ שזהו
מהנסים הגדולים ביותר שקרו אי פעם , עד שהפסוק אומר ולא היה כיום ההוא לפניו
ואחריו ] בכדי שיהושע ובני ישראל יוכלו להמשיך במלחמה על ידי ראיית האויבים
ורדיפתם [ כי בעת ההיא עמד השמש נוכח גבעון וחשש פן ישקע בעונתו ולא יוכלו לרדוף
אחרי האויב באישון הלילה , ולזה אמר להשמש שלא ילך מהלכו וימתין עוד נוכח גבעון ,
במקום שהוא עומד ] – הרי הנס היה יכול כבר להיות נס בשלימות , שבמקום לעצור את
השמש בכדי שיוכלו להלחם [ בדרך הטבע ] לאור היום , היה הנס צריך להיות [ זאת אומרת
שיהושע היה יכול וצריך לבקש מהקדוש ברוך הוא ] שמלכתחילה ינצחו במלחמה [ ולא
יזדקקו כלל לעצירת השמש , או באופן שגם בלילה יוכלו להלחם , על דרך ולכל בני ישראל
היה אור במושבותם כאשר היה חושך אצל המצריים וכיוצא בזה ] , וכמו שכתוב בפסוק
שלפני זה שהשם השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים גומר ? וגם בעצם הנס שויעמוד
השמש – יש לחקור באיזה אופן היה הנס , האם היה זה רק בנוגע לפרט שנוגע למילוי
תכלית הנס – שאור השמש [ אור היום ] ימשיך להאיר , שלזה נדרש רק ש [ גלגל ] השמש
עצמו ייעצר וימשיך להאיר על הארץ [ ועל דרך זה וירח בעמק אילון ] , או הנס היה בכל
הסדר שלו
[ הקשור
עם מהלך השמש ] , זאת אומרת שהנס עצר גם את כל הענינים הקשורים עם מהלך השמש –
הסיבות לזה [ מהלך גלגל היומי , ובמילא – מהלך כל הגלגלים , שנעשה על ידי סיבוב
גלגל היומי , המקיף ומסבב את הכל ] וגם התוצאות מזה , וסיבוב הגלגלים הקטנים בגלגל
השמש עצמו , וכיוצא בזה , החילוק בי שני אופנים אלו הוא , האם זהו נס שמשדד – שובר
– את הטבע , על ידי זה שעוצרים רק את השמש [ והירח ] בלבד , או נס שפועל בטבע השמש
, ובמילא גם בכל סדר המהלך הטבעי של השמש [ הקשור עם מהלך כל הגלגלים ] , ויש לומר
שזהו על דרך שני הסוגים בנסים ,
[ א ] הנס
אינו משנה טבע הדבר , כהנס דמכת דם , שכשהמים נתהפכו לדם נשארו הם במהות מים ,
וכשהנס נפסק , נתבטל ממילא שינוי המים לדם , ובנדון דידן – שוידם השמש היה רק נס
ביחס להשמש עצמה ,ואחר כך חזר הסדר הקבוע דמהלך השמש בתוך מהלך שאר הגלגלים ,
[ ב ] נס
שמשנה את טבע ומציאות הדבר [ כהנס דידו מצורעת כשלג , שלאחר הנס היתה הצרעת על היד
באופן טבעי ] , ובכדי להחזירו לטבעו הקודם זקוקים לנס נוסף ,
בברכת התורה
משולם צפניה
