דפים

יום חמישי, 30 ביוני 2016

משיחת כ"ק אדמו"ר קרח ה'תנש"א

הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה חיים שאולזון שליט"א
שלום וברכה
אחד"ש
מצורף בזה חלק משיחת כ"ק אדמו"ר שבת פרשת קרח ה'תנש"א
סימן א ,
ג' תמוז הוא היום בו נשתחרר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר [ בשנת תרפ"ז – פרז"ת ] מהמאסר בבית האסורים [ שפאלערקע בלענינגראד ] , בתנאי שיסע מיד לגלות , בעיר מקלטו קאסטראמא לשלש שנים , בשעתו עדיין לא ידעו אם זהו דבר טוב וכיצד ישתלשל הדבר [ כיון שהגם שעיר מקלט הוא מאסר קל יותר מבית האסורים , אף על פי כן הרי זו גלות עם כל ההגבלות שבזה , ועדיין נותרה הסכנה שיכולים להתחרט וכולהו ] , אבל לאחר מכן , ביום י"ב תמוז ,
קיבל [ בקאסטראמא ] את ההודעה שמשחררים אותו , ותעודת החופש תינתן לו למחרת , י"ג תמוז , ואז – כאשר השתחרר לגמרי – נתגלה , שג' תמוז היה האתחלתא דגאולה , נוסף על כך שיצא אז מבית האסורים והוגלה לעיר מקלט [ עונש קל יותר ] – נודע אחר כך שהגלייתו לקאסראמא באה במקום העונש דהיפך החיים רחמנא ליצלן שנפסק לו לפני  כן , דבר שהיה מעמיד בסכנה ונוגע – רחמנא ליצלן – לכל המשך הענין דהרבצת התורה וחיזוק היהדות בכלל והפצת המעינות חוצה בפרט , ותמורת זה הקלו את העונש והגלו אותו , עד שזה הוביל לכך ששחררו אותו לגמרי בי"ב – י"ג תמוז , ובגלל נס זה נקבע יום זה כחג הגאולה מדי שנה בשנה , נשאלת שאלה פשוטה , כיון שהגאולה הרי היתה נס מהקדוש ברוך הוא [ שלכן צריך להיות יודו להשם חסדו ונפלאותיו לבני אדם ] – מדוע לא היה זה מלכתחילה נס בתכלית השלימות , שהגאולה השלימה תבוא בשלימות בבת אחת , ולא כפי שהיה בפועל , שזה השתלשל בשלבים , קודם התחלת הגאולה – היציאה מבית האסורים – בג' תמוז [ אבל – מגלים אותו לגלות ] , ורק לאחר כמה ימים , שלימות הגאולה בי"ב – י"ג תמוז ? יתירה מזה , גם לאחר י"ב י"ג תמוז לא היה שלימות הנצחון על הצד שכנגד [ במדינה ההיא ] , וכפי שרואים בפועל שנותרו אז גזירות שונות על בני ישראל במדינה ההיא עד שבעל הגאולה היה צריך [ כביכול ] לנסוע משם , והמניעות ועיכובים נותרו שם במשך כמה וכמה שנים לאחרי זה , ורק עתה , בשנים הכי אחרונות – למעלה מששים שנה לאחרי הגאולה [ בשנת תרפ"ז ] – רואים את התוצאה מגאולה זו – הגאולה דכל בני ישראל ממדינה ההיא [ וכדלקמן ] , ובודאי הסדר בזה – שהגאולה באה בשלבים – הוא בהשגחה פרטית , עם טעם בדבר , ובפרט שזה קשור עם המאסר והגאולה דנשיא בישראל , וגאולה כללית לכל בני ישראל [ כפי שבעל הגאולה כותב , לא אותי בלבד גאל הקדוש ברוך הוא בי"ב תמוז , כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה , שומרי מצוה , וגם את אשר בשם ישראל יכונה ] ,
סימן ב ,
ביום דג' תמוז – שנים רבות ודורות רבים הרבה הרבה דורות לפני זה – היה נס , ביום זה אמר יהושע שמש בגבעון דום , וידם השמש גומר עד יקום גוי אויביו , כיון שהכל הוא בהשגחה פרטית , ובכל שנה חוזרים על עצמם הענינים כפי שהיו בפעם הראשונה , צריכים לומר שבודאי ישנה שייכות בין שני הנסים שקרו בג' תמוז , שמש בגבעון דום , והתחלת הגאולה דכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר [ כדלקמן סימן ז' ] , על דרך השאלה הנזכרת לעיל בנוגע לג' תמוז [ מדוע לא היה זה מלכתחילה נס באופן דגאולה שלימה ] , נדרשת הסברה גם בנוגע להנס דשמש בגבעון דום , כיון שקורה כאן נס , ונס גדול כזה כעצירת השמש [ שזהו מהנסים הגדולים ביותר שקרו אי פעם , עד שהפסוק אומר ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו ] בכדי שיהושע ובני ישראל יוכלו להמשיך במלחמה על ידי ראיית האויבים ורדיפתם [ כי בעת ההיא עמד השמש נוכח גבעון וחשש פן ישקע בעונתו ולא יוכלו לרדוף אחרי האויב באישון הלילה , ולזה אמר להשמש שלא ילך מהלכו וימתין עוד נוכח גבעון , במקום שהוא עומד ] – הרי הנס היה יכול כבר להיות נס בשלימות , שבמקום לעצור את השמש בכדי שיוכלו להלחם [ בדרך הטבע ] לאור היום , היה הנס צריך להיות [ זאת אומרת שיהושע היה יכול וצריך לבקש מהקדוש ברוך הוא ] שמלכתחילה ינצחו במלחמה [ ולא יזדקקו כלל לעצירת השמש , או באופן שגם בלילה יוכלו להלחם , על דרך ולכל בני ישראל היה אור במושבותם כאשר היה חושך אצל המצריים וכיוצא בזה ] , וכמו שכתוב בפסוק שלפני זה שהשם השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים גומר ? וגם בעצם הנס שויעמוד השמש – יש לחקור באיזה אופן היה הנס , האם היה זה רק בנוגע לפרט שנוגע למילוי תכלית הנס – שאור השמש [ אור היום ] ימשיך להאיר , שלזה נדרש רק ש [ גלגל ] השמש עצמו ייעצר וימשיך להאיר על הארץ [ ועל דרך זה וירח בעמק אילון ] , או הנס היה בכל הסדר שלו
 [ הקשור עם מהלך השמש ] , זאת אומרת שהנס עצר גם את כל הענינים הקשורים עם מהלך השמש – הסיבות לזה [ מהלך גלגל היומי , ובמילא – מהלך כל הגלגלים , שנעשה על ידי סיבוב גלגל היומי , המקיף ומסבב את הכל ] וגם התוצאות מזה , וסיבוב הגלגלים הקטנים בגלגל השמש עצמו , וכיוצא בזה , החילוק בי שני אופנים אלו הוא , האם זהו נס שמשדד – שובר – את הטבע , על ידי זה שעוצרים רק את השמש [ והירח ] בלבד , או נס שפועל בטבע השמש , ובמילא גם בכל סדר המהלך הטבעי של השמש [ הקשור עם מהלך כל הגלגלים ] , ויש לומר שזהו על דרך שני הסוגים בנסים ,
 [ א ] הנס אינו משנה טבע הדבר , כהנס דמכת דם , שכשהמים נתהפכו לדם נשארו הם במהות מים , וכשהנס נפסק , נתבטל ממילא שינוי המים לדם , ובנדון דידן – שוידם השמש היה רק נס ביחס להשמש עצמה ,ואחר כך חזר הסדר הקבוע דמהלך השמש בתוך מהלך שאר הגלגלים ,
[ ב ]  נס שמשנה את טבע ומציאות הדבר [ כהנס דידו מצורעת כשלג , שלאחר הנס היתה הצרעת על היד באופן טבעי ] , ובכדי להחזירו לטבעו הקודם זקוקים לנס נוסף ,
בברכת התורה משולם צפניה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.