כשמדובר ע"ד מבה"ח תמוז, מתעורר מיד ענין הכללי שאירע בדורנו בחודש זה –
חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, שאז ראו שכל העגמ"נ של המאסר וכו'היתה גזירה מן
השמים כדי שעי"ז יתוסף בהפצת היהדות באופן של "יתרון האור מן החושך", כי
הריאותם אנשים שהביאו למאסר הוכרחו לשחררואע"פ שידעו התוצאות שיהיו עי"ז
בחיזוק הפצת היהדות במדינה ההיא שמעכשיו לא יתפעלו מהקשיים והנסיונות
וכו'. וההוראה: אם באותומעמד ומצב של קשיים וכו' תבעו מכאו"א להתעסק בהפצת
היהדות, עאכו"כ שיש להתעסק בזה בזמננו שיכולים ללמוד תורה ולקיים מצוות
ולהפיץ יהדות בכל קצווי תבל בלי קשיים וכו', ואין הדבר תלוי אלא
ברצון! ולעסוק בזה בשמחה שפורצת את כל הגדרים וההרגלים וכו'.
_משיחת מוצש"פ שלח, מבה"ח תמוזה'תשל"ח_
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.