חזרתו לחיים של מרן הגאון רבי דב לנדו ראש ישיבת סלבודקה - הרב שך בעזרת השמואלים הארורים אויערבך דויטש ומרקוביץ קברו אותו ומרן הגראי"ל שטיינמן החזיר אותו לחיים

קורים כל כך הרבה דברים ששוחכים מפרטים כל כך חשובים, ביניהם פרט שהיה צריך להיות פרק לימוד אצל כל בן תורה כל מי שיושב באהלה של תורה לדעת מה קרה ואיך זה קרה, ואיך התהפך הגלגל על ראש ישיבת סלבודקה מרן הגאון רבי דב לנדו אחד מגדולי תלמידי החכמים של דורנו, מי שאמור היה להיות ממנהיגי הדור, ושלשה שמואלים רשעים ארורים עשו הכל להפילו עד כדי שהפילוהו למשכב ביקשו להמיתו ממש, ובעזרת השם יתברך הוא ניצל מציפורני אותם רשעים, ולא רק שניצל מהם, הוא חזר לחיים ובגדול

היה זה בתקופה הכי סוערת כאשר הרב שך ניהל מלחמה בחסידים, אין זה סוד שרוב ראשי הישיבות סברו נגד דעת הרב שך שיש להלחם בחסידים, דעתם היתה שיש גבול למלחמה הזו ועדיף להלחם פנימית מאשר חיצונית. גם אם הקימו מפלגה אין זה אומר שצריך לשבור את כל הכלים, והיה זה מרן הגאון רבי דב לנדו ראש ישיבת סלבודקה שכתב מכתב פנימי וסודי מיועד לשמואלים שיעבירו להרב שך שבו הוא מסביר בטוב טעם מדוע המשך המלחמה בבני ברק היא הרס הישיבות והרס התורה, צביון הישיבות והעולם הליטאי הפך להיות עסקני ותלמידים קוראי עיתונים ולא עוד מה שהיה לפני כן, הוא ביקש שיסבירו להרב שך מדוע אסור להרחיק כל כך

ובמקום שיענו לו, היו אלו שמואל אויערבך עם שמואל דויטש שקראו עליו למלחמה, הרב שך אף נשא דרשה נגדו, הוא זעק: 'אותו שאומרים עליו שהוא תלמיד חכם חושב שעדיף לוותר על הקניידלך, אנחנו לא מוותרים ניאבק ונילחם על הקניידלך', - אלו היו דבריו של הרב שך, וקראו עליו למלחמה עד כדי ירידה לחייו. שמו הוסר מכל מקום אפשרי ב'יתד נאמן' כבר לא ראו לא את שמו ולא תמונתו, ואף השמיטו את שמה של ישיבת סלבודקה, נלחמו בו כמו באוייב הכי גדול עד כדי שהוא חלה בלבו וחשבו כי ימות מרוב צער ועגמת נפש שאותם השמואלים הארורים עשו לו, לא איכפת להם היה בריאותו, העדיפו לראותו מת, רק מפני שגילה דעתו אחרת מדעתם

במשך של עשרים שנה הוא נמחק מזכר עולם התורה רוב רובם של בני הישיבות כלל לא ידעו מי הוא, עד אשר ההנהגה עברה לידיו של מרן הגראי"ל שטיינמן שחש חובה ואחד הדברים הראשונים שלו להחזיר את מרן הגאון רבי דוב לנדו להנהגה, הוא הזמינו להיות חבר מועצת גדולי התורה אבל הוא לא הסכים בשום אופן, ובכל זאת הגראי"ל עשה הכל בכל מקום שהוא רק יכל להזמינו ולהחזירו ל'פני' של עולם הישיבות ולתקן את העוול שעשו לו אותם השמואלים הארורים שירדו לחייו עד כדי רציחה ממש

כאשר רואים היום את העליה לרגל לביתו ואת תמונתו מתנוססת בכל מקום ציבורי ומכובד נעשה תיקון גדול לעוול הנוראי שעשו אותם הרשעים הארורים שמצצו את דמו ודם תלמידיו במשך שנים, והיום הגלגל התהפך ואותם רודפים נאלצים לראות את פריחתו של אחד מגדולי דורנו שנעשה לו עוול כל כך נוראי בשל דבר אחד ויחיד בלבד, שכתב מכתב אישי וסודי להסביר מדוע צריך לשמור על הישיבות שלא יהפכו לסניפי מפלגה וכי התלמידים לא יהפכו לסטונדטים קוראי עיתונים, ועל כולם לשמור על אותו צביון שהעסקנות היא חלק מן הישיבות החסידיות ולא של הליטאיות

היום רואים כמה הוא צדק, הוא לחם את מלחמתה של תורה של עולם הישיבות ועל זה רדפו אותו מי שהם טוענים כי הם אלו הדואגים לצביון הישיבות, אין שפלים ונבזים גדולים יותר מהם ממה שעשו לאחד מגדולי ראשי הישיבות של דורנו

הגר"ד לנדו הוא לא רק תלמיד חכם, הוא מגדולי החכמים בדורנו אדם בעל שכל ישר אוהבים להיוועץ בו, הוא אחד המתנות שניתנו לישיבות, לא כל ראש ישיבה בדורנו הוא בגדר ומושג של אותם מי שהיו פעם מן הגדולים האמיתיים, הגר"ד לנדו שייך לדור הקודם, וזו הסיבה מדוע אנשי הרב שך לא אהבוהו

היום אפשר לקבוע כי נעשה צדק לאותו עוול משווע שאחראים לו המחבלים ובמיוחד שלשת השמואלים הארורים שופכי הדמים

חיים שאולזון