היהדות החרדית מאבדת את ההנהגה - אין עוד אחד ויחיד שמסוגל ויכול ללכד את הציבור - העתיד בסכנה גדולה

יתכן וכי אני כבר בגדר של זועק על לשעבר אחרנו את המועד, ובכל זאת אני רוצה לקוות כי אולי עוד אפשר להציל, לכן אני מקדיש שורות אלו לאחת הבעיות הכי קשות שעימה מתמודדת היהדות החרדית, ויתכן כי זו יסוד היסודות של העתיד אשר לא נראה וורוד כלל

מי שילמד את הדורות האחרונים והקודמים להם ימצא כי תמיד היו מנהיגים שהציבור קיבל את מרותם, גם אם היו מי שנמנו על פלגים מסויימים היו כאלו שליכדו סביבם הרבה חלקים מן הציבור, לא רק את בני קהילתם, מאוחר יותר במיוחד במאה האחרונה הקימו את מועצת גדולי התורה שאמורה היתה למלאות את התפקיד שחששו מפניו, שלא ימצא עוד מנהיג כללי, זו אמורה היתה ללכד מה שיותר ציבורים וככה להנהיג את הציבור, אבל במשך העשורים האחרונים קרו כמה דברים חמורים, גדולי המנהיגים לא חינכו דור של מנהיגים, נתחיל בספרדים, הרב עובדיה יוסף מעולם לא חינך דור מנהיגים שימלאו את מקומו, אין עוד לספרדים מנהיג בשיעור קומתו אפילו לא עשירית ממנו

אצל הקנאים זה מאוד בולט. היה להם מנהיג את ר' יואל מסאטמאר ששלט על הקנאים מן הקצה אל הקצה, העדה החרדית ואפילו נטורי קרתא, אבל גם הוא לא חינך דור של מנהיגים, מי שיכל להנהיג הוא ירד לחייו. קחו את הרבי מקלויזנבורג שהתאים לתפקיד ההנהגה הוא עשה הכל להפילו ולהרוס אותו עד כדי שסילק אותו מווילימסבורג בבזיונות ממש, וכשהלך לעולמו הקנאים נשארו בלי מנהיג

כשעוברים לליטאים כאן חורבן ממש, מפני שההנהגה הקיימת היא לא צעירה שפירושו שבעוד מספר שנים אם לא קודם יתמודדו עם הנהגה, נוצר מצב של מלחמות כאלו שהשפילו את כולם כמעט בלי יוצא מן הכלל אין עוד אחד ויחיד שמסוגל ויכול להנהיג את הכלל כולו. גם אם יהיה מי שיתפוס את ההנהגה, הצד האחר יעשה הכל להשפילו עד עפר, ככה אצל השונאים וככה אצל המחבלים, אין גם כל בטחון שלא יהיו עוד פילוגים, יווצר מצב של הנהגה לקבוצות אבל לא יותר מזה, הנהגה כללית לא תהיה עוד

אצל החסידים המצב הרבה יותר חמור מפני שזה כבר שנים שיש מנהיגי קהילות ואין מנהיג כללי, הנסיון הכושל של החזרת 'מועצת גדולי התורה' לחיים לא הוכיח כי הצליח להקים הנהגה מתוכה, ההיפך, לועגים לרבניה והחלטותיה, לכל אחד הגדול שלו שפירושו כל רבי קובע לציבור שלו, הגיעו הדברים לידי כך ש'מועצת גדולי התורה' בהרבה מאוד נושאים אינה יכולה ומסוגלת להגיע לידי החלטה מפני שאין הסכמה, מספיק שכמה לא יסכימו והנושא זז הצידה אין החלטה

מכל החברים ב'מועצת גדולי התורה' אין דמות אחת ויחידה שהציבור נוהר אחריו וירצה לקבל מרות ממנו, בעבר כשאני עובר על רשימת השמות של מי שהיו אז מנהיגי הציבור, דוקא מי שהיו בלי ציבור הנהיגו ועמדו בראש מפני שהציבור העריך אותם וראה בהם מנהיגי אמת, היום לצערנו ובושתנו קבוצת יורשים שירשו מן האבא או הדוד את הכסא לא הוכיחו את עצמם בחכמה יתרה, ופרט להצגה המספקת תמונות לעיתונים הם לא נותנים לציבור כלום

עוד בעיה, יש היום כל כך הרבה חסידויות וקהילות שתשעים אחוז מהם כלל לא מיוצגים ב'מועצת' כך שאוטומטית אין עוד ערך למועצת כזו, בעבר זה היה אחרת, ומספרם של האדמורי"ם והקהילות היו עשירית. כל פילוג פנימי מקשה על המצב הזה, קחו למשל את ויזניץ, הכח שהיה לרבי ר' חיים מאיר כבר לא היה לר' משה'לע, והיום לר' ישראל ולר' מנדלי זה למחצה לשליש ולרביע, וככה במקומות אחרים היכן שהתפלגו

גם מי שעדיין לא התפלג אין זה אומר שזה לא יקרה בעתיד הלא רחוק, וגם מי שיש לו בן יחיד והבטיח לעצמו סיבוב נוסף אבל אחריו כבר יהיו עשרה לפחות שיבקשו לרשת אותו

אין עוד הנהגה כללית מי שהציבור רואה בו או בהם מנהיגים, והשאלה היא מה יקרה לציבור החרדי. יתכן והקהילות ישמרו על עצמם מפני שיש להם מנהיג פנימי, אבל אסור לשכוח כי מאות ואלפים חיו בעבר מן ההנהגה ואין את זה עוד, והעתיד בלי הנהגה יגרור למצב של נשירה קשה במיוחד אצל הצעירים

הנושא הזה חייב לעמוד על סדר היום לפני כל נושא אחר, חייבים למצוא דרך איך מפתחים הנהגה חכמה כזו שהציבור מעריך ומעריץ ובעיקר מקבל אותם ואת דבריהם, זה לא יכול להיעשות במסגרת של חלוקה סיעתית, לא אצל החסידים ולא אצל הליטאים, חייבים לדחוף קדימה את מי שראויים לכך, ולא חסרים כאלו, הבעיה שלהם שאין להם מרפקים אין להם מי שיריץ אותם

חיים שאולזון