קנאות לשם קנאות - הורסי היהדות החרדית

אני מחלק במתכוון בין קנאים לשם קנאות לבין קנאים זמניים כאלו שהם משחקים כעת קנאות מפני שהם באופוזיציה, ברגע שהם השליטים הכל משחק אחרת, ואגיע גם אליהם. הקנאים של ימינו מי שכל חייהם קנאות, אלו הם הורסי היהדות החרדית, דרכם היא המתכון הכי טוב לחורבן ואין צורך להעמיק להבין זאת, מספיק שנלמד את ההיסטוריה שלהם, הם מאה שנה בירושלים, הם היו צריכים להיות היום רוב מנין ובנין מאות אלפים לפחות, ואינם מונים יותר מכמה מאות ובמצב הכי טוב כמה אלפים ולא יותר, מפני שאין להם המשך. שימו לב, במשך כל כך הרבה שנים הם לא הצמיחו מתוכם דמויות, היו להם כמה קנאים מפורסמים ומאז הם ירדו והתדרדרו למצב שהחברים הטובים שלהם הם הערבים הרוצחים, ובמקרה של 'העדה החרדית' וסאטמאר, מה שמחזיק אותם הם עניינים אחרים לגמרי. 'העדה החרדית' ללא ההכשר שלהם אין להם כמעט כלום. בעבר היה להם בית דין מיוחד, היום הוא בית דין ככל הבתי דינים, והדברים הגיעו לכדי כך שכוחם נחלש כל כך עד שאפילו הקהילות הנמנות עליהם כבר אינם קשורים בהם כמו בעבר. קחו את פלגי התולדותים, סאטמאר ואפילו דושינסקי. הם הפסידו את 'המתמידים' ועוד כמה ארגונים, כוחם היום ברחוב החרדי הוא אפסי, מפני שכל עניינם הוא מחאות והפגנות לשם הפגנות בלבד ולא לשם הצלחה, אין להם ענין למנוע חילול שבת, הענין שלהם הוא למחות נגד חילול שבת, כאן הבעיה שלהם, מזה אי אפשר להיבנות

לכן, אין להתייחס אליהם כלל בכל מחאה שהיא, מפני שאין מטרתם להצליח, מטרתם להרוס לשבור ולנתוץ, ברגע ש'חלילה' לא יהיה על מה להפגין אין להם יותר זכות קיום, עם כאלו לא מתווכחים מפני שלא תגיע לכלום, אין מטרתם להגיע אל האמת מטרתם היא אחת, לשבור לנתוץ להרוס, זה כל עניינם ומגמתם, ואשרינו שאין לנו חלק עמם וכשמותם

חיים שאולזון